היום (ראשון) תסתיים האולימפיאדה, ואיתה יימוגו הבקשות החשאיות של צרפת מאיראן - להבליג, בינתיים. ישראל נתונה במתקפת לוחמה פסיכולוגית עזה, המשולבת בחלקיקי נתונים אמיתיים, לגבי תגובות נסראללה וטהרן. יש תחושה של דילול, התפוגגות של התגובה. הדילול נובע מהצהרות איראן וחיזבאללה שלא יסכלו הפסקת אש. מהתמשכות הזמן ותקופת ההמתנה. אך התחושה הזו מסוכנת.
כן, האיראנים וחיזבאללה לא רוצים להידרדר למלחמה אזורית. תגובת טהרן לא בהכרח תיראה כמו המהלך הקודם, עם שימוש ברחפנים וטילים; האפשרויות שנשקלות שם שונות ומגוונות. חיזבאללה לא רוצה מלחמה כוללת בלבנון, והמסר הישראלי שפורסם בעמודים אלה לפני שבוע - לא לפגוע באזרחים, או להסתכן במלחמה נרחבת - הועבר במטרה להגיע עד נסראללה. אך בצה"ל ומערכת הביטחון לא חושבים שכל זה מאחורינו. ממש לא. הם משוכנעים שחיזבאללה רוצה לא רק בתגובה לשם תגובה, אלא הרג. בישראל אומרים: לא נחשוש ממהלומת מנע.
הצעה סופית
אנחנו בצומת. תספיק תאונה קלה בפגוש ברמזור, וההידרדרות למלחמה אזורית תהיה מהירה. זו בדיוק הסיבה שארה"ב והמתווכות מנסות נמרצות להטות את סדר היום. לשנות את אורות הרמזור בצומת.
פסגת החטופים בעוד ארבעה ימים נתפסת כהזדמנות אחרונה בהחלט להגיע להפסקת אש - לא רק בעזה, למעשה אזורית. האזור יוצף בשבוע הקרוב בבכירים אמריקנים, שמנסים לתפור כל פרט עוד לפני ההתכנסות. כל פער שהצדדים לא יסגרו עד יום חמישי, עתיד להיסגר בהצעה משותפת של המתווכות וארה"ב. במילים אחרות: הבית הלבן עתיד לשים על השולחן הצעת גישור אחרונה, סופית. זהו למעשה נאום ביידן 2: ניסיון לחייב את הצדדים באורח מוחלט למתווה.
יש פה שלושה שחקנים על המגרש. המתווכות. בגדול, נמאס להן ובעיקר מנתניהו. הן הבינו היטב את המגבלות הפוליטיות שלו, עד תום פגרת הכנסת. אבל התחושה שלהן - מקטאר, דרך מצרים ועד ארה"ב - היא שראש הממשלה משחק איתן. שהוא לא רציני ולא רוצה עסקה. שהוא מעכב תשובות במתכוון, וממסמס התקדמות בתחומים הקריטיים שעל הפרק - מפילדלפי ועד למעבר רפיח; הן רואות בהחלטות על ההתנקשויות עוד פתחים להידרדרות אזורית. המתווכות כה נואשו שתגובת ישראל שהובאה בידי ראש המוסד דדי ברנע, לפני יותר מעשרה ימים, כלל לא הובאה ברצינות לחמאס.
2 צפייה בגלריה
"לא רציני ולא מעוניין בעסקה". למתווכות נמאס, בעיקר מנתניהו
(צילום: JACK GUEZ / AFP / EPA)
למתווכות גם נמאס מסינוואר; מהדרך שבה הוא מקווה ללא סוף למלחמת הג'יהאד האולטימטיבית. מה שכן, הן סבורות שהוא דווקא רוצה עסקה כעת. חמאס - למרות כל דיבורי הרהב - משדר אותות מצוקה מתוך רצועת עזה. הוא מזועזע, לפי המידע שמתקבל בישראל, מאדישות גוברת בעולם למצבו. חלפו הימים שנראה היה שהסכסוך בעזה מטריף את המערב.
ההפצצה של צה"ל בבית הספר בעזה אתמול גרמה, לפי מערכת הביטחון, לעשרות נפגעים במפקדת חמאס שהייתה במקום; לפי הפלסטינים, עשרות אזרחים הרוגים. הגינויים מהעולם הגיעו, התמונות הקשות משודרות ללא הרף, אבל אלה כבר לא האנרגיות של פברואר או אפילו מאי. לנתניהו, אלה ימי ההכרעה. אם לא יפעל כעת, הוא יסכן את המושב הבא. רוב מערכת הביטחון משוכנעת שהוא הכריע נגד עסקה. שהוא מעכב ומסכל. שהוא התמכר לרעיון שהמלחמה לא יכולה להיגמר, או אפילו להיעצר, לפני שסינוואר ימות. שעד אז, וגם במחיר חיי החטופים, לא עוצרים. נתניהו, מהמרים רוב ראשי מערכת הביטחון, יכול למצוא בכל שלב איזה שסתום, תנאי, עיקרון שהופר, שהוא-הוא סלע קיומנו הביטחוני. ולפוצץ.
זו לא כוונתו, משיבים אנשיו. שני בכירים בקואליציה המקורבים לראש הממשלה אמרו בשבועיים האחרונים דברים שונים במהותם. הם הודיעו לבני שיחם כך: נתניהו מבין שהממשלה תיפול על העסקה, והוא החליט שהוא מוכן לכך. זה גם ישתלם לו פוליטית: העסקה תשיב חלק מהחטופים, אך תותיר אפשרות לחידוש המלחמה. צריך לציין כי בישראל יש התגמשות מסוימת - בעיקר בתחום ניטור עליית החמושים לצפון הרצועה. נתניהו הציב זאת כתנאי, אבל הניסוחים המוצעים כרגע מעורפלים ומערפלים על מנגנון שייקבע בהמשך.
זמן לתשובה
אם תהיה עסקה, בן גביר וסמוטריץ' - שספג בסוף השבוע גינוי נדיר וישיר מהבית הלבן, אולי כהכנה לסנקציות נגדו - לאו דווקא יפרשו. ממילא הממשלה תהיה חדלת פירעון. ואז, אחרי הפגרה, אחרי העסקה, אלוהים גדול. בכל מקרה, לנתניהו כבר לא יהיה עוד מוצא לומר: מחכים לעסקה. מנסים להשיג עסקה. השבוע תהיה עסקה כלשהי על השולחן, ושני הצדדים יצטרכו להגיד כן, או לא. לפני כמה שורות כתבתי שזהו רגע האמת של נתניהו, אבל האמת היא שמדובר ברגע האמת עבור חטופות וחטופים שמעונים ברגעים אלה במרתפי חמאס ברצועת עזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.24
