הידיעה על ניסיון לינץ’ בארבע נשים ערביות וילדה בת שלוש (!), שכל חטאן הוא שנקלעו בטעות למאחז גבעת רונן, עוררה ציפייה לקראת טקס הגינוי הרגיל מצד פוליטיקאים, מנהיגי ציבור ורבנים. לא רק מטעמים ברורים של צלם אנוש חלילה, אלא גם משום שהם מבוהלים מהסבלנות המתקצרת והולכת של העולם.
הנה, הם אפילו הצליחו לגרום לראש הממשלה להתפנות מסדר יומו העמוס – הרי זאת הסיבה שבגללה טרם ביקר בניר עוז, לא? – כדי להתלונן בפניו על הסנקציות שמתחילות להתעופף לעברם. בנימין נתניהו הכריז ש”אנו פועלים כדי לבלום זאת” וקיבל בחזרה “תמיכה חזקה” (לשון הודעת לשכת רה”מ) לא רק בהמשך המלחמה ובו אישית, אלא גם “ברעייתו שרה” ו”בני משפחתו”. חשוב.
אבל ההמתנה לקולות צלולים, בהירים וזריזים הייתה כמעט לשווא: רק אתמול בערב, ורק אחרי שנשיא המדינה ערך שיחה חשובה עם הנשים שהותקפו, טרחו ראש מועצת יש”ע ויו”ר מועצת שומרון לפרסם גינוי. למעשה, התקרית החמורה אף קיבלה עידוד ותמיכה מחברת כנסת: לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית הכריזה כי הנשים שסיימו את הנסיעה בבית חולים הן לא “משפחה ישראלית” אלא בכלל מרגלות מסוכנות בפוטנציה. “כשנכנס רכב עם לוחית רישוי לא ישראלית – אין פשרות”, קבעה הח”כית. כמובן, לוחית הרישוי הייתה צהובה, אבל כשאת תומכת טרור עם חסינות למה שתידרשי לפרטים הקטנים והנכונים.
סון הר-מלך הוציאה את המרצע מן השק: לא “עלילת דם” אלא התנהגות נורמטיבית, הגיונית, אפילו מתבקשת. הרי מי רואה ארבע נשים וילדה בת שלוש ולא מיד מזהה “מרגלות” שצריך להתנפל עליהן?
אם כן, הגיעו הדברים לידי כך שלא רק שהגינויים היו מעטים ומאוחרים; ישנו גם קול לא מבוטל שתומך בהתנהגות שכללה, לפי החשד, רגימה באבנים, איומים בנשק והצתת הרכב. מצד שני, זאת התקדמות: רק ביום חמישי טען ח”כ שמחה רוטמן שהעיסוק באלימות מתנחלים הינו “עלילת דם מודרנית”. והנה, סון הר-מלך הוציאה את המרצע מן השק: לא “עלילת דם” אלא התנהגות נורמטיבית, הגיונית, אפילו מתבקשת. הרי מי רואה ארבע נשים וילדה בת שלוש ולא מיד מזהה “מרגלות” שצריך להתנפל עליהן?
ח"כ לימור סון הר מלך מדברת בוועדת החוקה חוק ומשפט
(צילום: ערוץ הכנסת)
אולם סון הר-מלך בסך הכל מתנהגת כמו עצמה וגם איש לא נדהם לשמוע שטרם נרשם ולו מעצר אחד: הרי גם חודשיים אחרי חשיפת תיעוד התקיפה של הצלם שאול גולן, המשטרה עדיין מתקשה לאתר מי מהמעורבים. מה שאפילו יותר מזעזע הוא שהמיינסטרים נאטם אפילו כלפי תקרית כזאת, שבה לא מדווח על “עימותים” וגם אין מחלוקת על כך שאזרחיות ישראליות מרהט נזקקו לאשפוז אחרי ביקור לא מתוכנן במאחז בגדה המערבית. במהדורות המרכזיות של סוף השבוע בחדשות קשת, למשל, לא נמצא מקום אפילו לאייטם בנושא. טוב, המהדורות נמשכות רק שעה וחצי בימינו, למי יש זמן.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס חודש בלבד חלף מאז נאום הפרידה של אלוף פיקוד מרכז היוצא יהודה פוקס. הוא דיבר שם על סכנת הפשיעה הלאומנית, שבה יש להילחם מבלי לזלזל לרגע באיום הטרור הפלסטיני הנואל, שאתמול גבה את חייו של יהונתן דויטש ז”ל. “היא מורתעת ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי נגד אלימות”, אמר פוקס על הנהגת המתנחלים וזכה כצפוי לשטיפה הגונה מימין. ובאמת, פוקס טעה: ההנהגה אינה “מורתעת” אלא מרתיעה – את הרשויות המוסמכות ואת התקשורת המבוהלת. הסיפור אינו שהיא “לא מוצאת את הכוחות” אלא שהיא לא מחפשת אותם. כנראה את האנרגיות שומרים שם למאבק בסנקציות, שימשיכו ליפול בעוד המיינסטרים יוסיף להיראות מופתע כאילו זה גשם באוגוסט.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.08.24
