אל תחפשו ביהודה ושומרון אינתיפאדה או פשיטות על יישובים כדי להצביע על הסלמה - היא כבר קיימת. למרות ניסיון של כעשרה חודשים שבהם פיקוד המרכז מנסה לעצב מחדש את יהודה ושומרון ולא לחזור למצב שלפני 7 באוקטובר, כעת נראה כי מה שהיה הוא שיהיה, רק יותר "חם". הכוונה לנשק חם. סכין הפך לתת-מקלע, בקבוק תבערה הפך למטען.
כשמדברים על טבעת האש האיראנית או על זרועות התמנון, שוכחים משום מה את יהודה ושומרון. המציאות היא שמודל "הגדודים" נוכח ומתפשט. הגבול המזרחי מעלה דופק ומוחדר דרכו נשק רב. מטענים ונשקים שלא הכרנו עלולים לצוץ בכל רגע.
הפעולות של צה"ל, כמו בגזרות אחרות, הן טקטיות ומשמרות את השטח בין פיגוע לפיגוע. זה כמו המצב של המב"מ - המערכה שבין שהמלחמות - רק בהקטנה. כאן יש מב"פ - מערכה שבין הפיגועים. יש המון נשק באיו"ש ויש המון מחבלים באיו"ש ויש רצון אדיר ודחיפה בלתי נתפסת מצד גורמים איראניים ואחרים להבעיר את השטח. היעדר החלטה אסטרטגית מדינית לגבי איו"ש מחזקת את הטרור. הטקטיקה היא בסוף רק טקטיקה. מה נגיד לעצמנו אם יום אחרי שתיגמר המלחמה יהיה פיגוע עם נרצחים בשומרון?
הנשק ממשיך לזרום
היעדר הממד האסטרטגי שוחק את ההישגים הטקטיים. כמו בחיסולים ברחבי המזרח התיכון - כך גם סיכולים בלב מחנות הפליטים. הנשק ממשיך לזרום. המחבל שסוכל יתחלף באחר. והטרור ממשיך. טעות היא לחשוב כי הסלמה באיו"ש משמעותה בהכרח אינתיפאדה או רצף פיגועים קשה.
קצב ההתעצמות, ההתגבשות והתחמשות גדודי הטרור, והעובדה שאין מציאות שבה טרוריסטים זונחים את הטרור, מביאה לידי מסקנה כי צה"ל פועל באיו"ש במחזוריות. מעצרים כל לילה. פיגוע. מצוד. המחבל נתפס. ביתו נהרס. צף מודיעין על חבריו. נכנסים למחנות הפליטים. מקצצים דשא. מעצרים. פיגוע. וחוזר חלילה. כמו שאי-אפשר להגיע לקלצ'ניקוב האחרון של חמאס ברצועת עזה, אי-אפשר לעשות זאת גם ביהודה ושומרון. אבל אחרי שקרסנו באסטרטגיה בדרום ובצפון, אסור לחזור על הטעות גם ביהודה ושומרון. מה הרווחנו אם איו"ש תישאר אותו דבר אחרי המלחמה?
המציאות מגלה לנו שטרור קשה לתחום, קשה לבודד אותו בתא שטח אחד ולסגור עליו. התפיסה באיו"ש חייבת מדיניות
לזירת איו"ש תמונות רבות המעידות על הסלמה. בקעת הירדן היא דוגמה מצוינת לכך. הבקעה הפכה בשנים האחרונות למוקד טרור קטלני מאוד. פיגועי ירי שמזכירים בקטלניות שלהם את דרום הר חברון של 2015-2016. זו גזרה שהייתה בן חורג של איו"ש. פנינה מדהימה ביופיה עם שקט ביטחוני. היא משלמת את המחיר של התעצמות "הכתיבות" - גדודי הטרור בצפון השומרון. בקעת הירדן הסמוכה לצפון השומרון ולמחומש הכפרים הפכה בשנים האחרונות למגרש הטרור של המחבלים בגזרה הזו. לחץ על מחנות ג'נין וטול-כרם ועל הכפרים כמו טובאס, מתפרץ על צירי הבקעה. זה לא נכתב כדי להגיד לא ללחוץ על מחנות הפליטים, אלא כדי להמחיש מהי הסלמה.
המציאות מגלה לנו שטרור קשה לתחום, קשה לבודד אותו בתא שטח אחד ולסגור עליו. התפיסה באיו"ש חייבת מדיניות. יש בפיקוד המרכז אלוף שיודע מה צריך לעשות מול הטרור. גם בתפקידו האחרון כמפקד אוגדת איו"ש הוא טבע את המונח "עיצוב המציאות מחדש", אך האם עיצוב המציאות נשאר רק בטקטיקה? עיצוב המציאות בא לידי ביטוי בשינוי מגמה אסטרטגית. בהחלטה מדינית מה עושים עם הגזרה הזו. מספחים ומכריזים ריבונות? מפרקים את הרשות הפלסטינית? הולכים להסדר מדיני? מה עושים?
היעדר החלטות מקבע מצב קיים. אל תחכו להסלמה באיו"ש, שתבוא בדמות אינתיפאדה או חדירה המונית ליישובים, מה שמכונה בשפה הצבאית "היפוך קנים". ההסלמה כבר קיימת. כשנראה חלילה אינתיפאדה זה כבר יהיה מאוחר מדי.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.08.24