כבר שנים רבות שאני צם בתשעה באב. כיהודי ציוני וחילוני אני מרגיש חובה לעשות זאת משום שתשעה באב הוא מועד לאומי ולא דתי. לעומת זאת, איני נוהג לצום ביום כיפור שהוא יותר דתי מלאומי. נדמה כי העובדה שתשעה באב חל בחופש הגדול הביאה להוצאתו מתוכנית הלימודים הממלכתית ובהמשך לכך להדרתו מלוח השנה היהודי שהציונות חידשה עם השיבה לארץ, עד שהפך למושא עניינם של הדתיים בלבד. זה חבל משום שלימוד התובנות שעולות ממנו חיוני להמשך הישרדותנו כעם. כאן ובכלל.
החל מהתובנה שעוסקת ביום שלפני, בסיבות לחורבנות. כידוע, הבית הראשון חרב בגלל שזילזלו בחוקים ולא שמרו עליהם, בעוד הבית השני חרב כי דיקדקו בחוקים והקפידו על כל אות ואות שבהם הקפדה יתרה. הצימוד מלמד על כך שאין הבדל אמיתי בין הקנאים משני הצדדים. כל אלה שמשוכנעים כי הצדק המוחלט נמצא רק אצלם, ושאינם מוכנים להתפשר על קוצו של יוד, יובילו אותנו לחורבן אם לא נמגר אותם.
אין הבדל אמיתי בין הקנאים משני הצדדים. כל אלה שמשוכנעים כי הצדק המוחלט נמצא רק אצלם, ושאינם מוכנים להתפשר על קוצו של יוד, יובילו אותנו לחורבן אם לא נמגר אותם
עבור בתובנה שנוגעת ביום עצמו, קרי: במהלך הדברים ה"טקטי" שהוביל לחורבן. ירושלים נכבשה לא בזכות עוצמת האויב על החומות, אלא בשל חולשת ישראל. המאבק הפנימי בין כיתות הקנאים החליש אותנו מבפנים. כשהקנאים שורפים את אסמי יריביהם בירושלים הנצורה, הרומאים מנצחים בלי לעשות כמעט דבר. קשה להאמין, אבל אפילו כשהרומאים צרו מכל הכיוונים, היו קנאים שהאמינו שיריביהם הפנימיים מסוכנים יותר מאלה שבשערים והעדיפו לרסק אותם ולהתרסק איתם.
וכלה בתובנה לגבי היום שאחרי. מעטים העמים שבמקום להתחפר בקורבנותם ההיסטורית, עוסקים במשך אלפי שנים בבירור אמיתי וכואב של טעויותיהם כדי לא לשוב עליהן. קרוב לאלפיים שנים שאנו לא שולחים אצבע מאשימה כלפי הבבלים והרומאים שהם אלה שהחריבו למעשה את בתינו, הרגו בנו ושלחו את שאריותינו לגלות – אלא לוקחים אחריות על מעשינו ונדרשים לחשבון נפש. לו שכנינו לארץ היפה הזו היו נוקטים פרומיל מגישה זו, כולנו היינו במקום טוב יותר עשרות מונים.
מסרבים ללמוד
אלא שגם אצלנו יש מי שמסרבים ללמוד ממה שאירע וממשיכים לנהוג כאותם קנאים מוכי שיגעון, שהמיטו עלינו את החורבנות. קשה להאמין אבל גם בימים טרופים אלה, כשהאיראנים ועוזריהם מחממים את מנועיהם כדי להשמידנו, יש הממשיכים לטעון ש"הסכנה הקיומית הראשונה במעלה לישראל היא ממשלת נתניהו", והאחרונה שבה לקדם את חקיקת הרפורמה למרות כל הנזקים שהיא אספה וחורי הענק שהיא פערה בגדרות הגבול שלנו.
קנאים שמתעקשים לא ללמוד מ-7 באוקטובר שהמלחמה הפנימית מזיקה פי כמה מהנזק שעלול לגרום יריבם הפוליטי, אף אם ינצח. ממשיכים להצית אסמים רק כדי לנגח את יריביהם ושוכחים שאך אתמול עוד הסתובבו שועלים בין חורבות בארי, והאש שנשלחה בידי בני בליעל בבתי כפר עזה הפכה גופות קדושים לאפר ואבק.
יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'מספרים שנפוליאון נכנס לבית כנסת בתשעה באב והופתע לראות יהודים ישובים על הרצפה וממררים בבכי. משהוסבר לו שהם מבכים את חורבנות הבית שהתרחשו לפני 1,700 שנה, הוא אמר שעם שחי כך את עברו, עתידו מובטח. הלוואי שכולנו נזכור זאת. במיוחד השנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.08.24
