זו הייתה אחת התקריות הקשות בתולדות צה"ל. פלוגת חי"ר שלמה נקלעה למארב מתוכנן היטב של האויב ונלכדה בשטח השמדה ללא יכולת חילוץ עצמי. לאחר מספר שעות התבהרה התמונה בפיקוד - אין חלופה מבצעית לחילוץ. המוצא היחיד להצלת הפלוגה הוא הסכם עם האויב להפסקת אש הדדית ולפינוי הלוחמים. בצה"ל הוכנה תוכנית מפורטת שהוגשה לאישור קבינט המלחמה, שהחליט: על צה"ל למקד מאמציו בלחימה מול האויב ולא בהסכם עימו. הפלוגה לא תחולץ הלילה.
לאחר ליל לחימה קשה של הנצורים זלגו למהדורות החדשות הקלטות הקשר מהקרב שבהן נשמעו הלוחמים דורשים ממפקדיהם בחפ"ק חילוץ מיידי. לחץ פומבי עצום של הורי הלוחמים הנצורים הביא לכך שבאותו ערב התכנס שוב הקבינט, ובתום דיון ארוך נוסחה המדיניות: תוכנית הפעולה לחילוץ הלוחמים היא הרחבה והעמקה של הישגי המלחמה לרמה שתשפיע על האויב להסיר את המצור. עד אז, הפלוגה לא תחולץ בהסכם עם האויב.
ההודעה הועברה ללוחמים המותשים בשטח. אחד ממפקדי העבר של החטיבה התראיין ותמך בהחלטה שלא לחלץ את הלוחמים בהסכם: "נוכחותם בשוחות המצור היא חומת המגן של אזרחי שדרות". אחריו התראיין אחד ממפקדי העבר של החטיבה המרחבית באזור הקרב ואמר כי דווקא נכון לחלץ את הלוחמים בכל דרך, כולל הסכם: "חומת המגן של שדרות היא צה"ל ושאר ארגוני הביטחון על כל יכולותיהם, ולא פלוגת לוחמים נצורים ומותשים על פצועיהם ומתיהם".
ביום הבא פורסמו ברשתות החברתיות תצלומי אוויר של אזור המצור שהציגו מראה תעתועים - בין הלוחמים הנצורים שכבו בשוחות המופגזות, שכם אל שכם, בני משפחותיהם. לוחם ליד אביו, ליד אחותו, ליד שכנם האזרח, ליד אחיינו. נאבקים ביחד לשרוד, לנשום, להישאר בחיים.
אירוע כזה לא התקיים במציאות, כמובן, אלא מתואר כאן לשם סיעור המוחות והלבבות. המרכיבים היחידים שכן התקיימו במציאות הם שבשבי חמאס מוחזקים כיום ישראלים במספר המונה כמעט פלוגה, ושיש בקבינט התומכים במדיניות המתוארת לגבי חילוצם. אלו מסתמכים על כמה קבוצות טיעונים שיוצעו להם כאן תשובות.
הטיעונים האסטרטגיים
הסכם להשבת חטופים יביא בפועל לסיום המלחמה. הסכמים לחילופי שבויים וחטופים לא מסיימים מלחמות, הם מרכיב מקובל במהלכי מלחמה. רק לפני מספר שבועות מומש הסכם להחלפת עשרות שבויים בין רוסיה לאוקראינה. לא היה זה הסכם חילופי השבויים הראשון בין הצדדים במלחמה שהתחילה לפני יותר משנתיים, ושנמשכת גם לאחריו.
הסכם להשבת חטופים ישלול מישראל את הישגי המלחמה עד כה בכך שיאפשר לחמאס לנצל את הפסקת האש לחימוש מחדש, שיקום המנהרות וגיוס ואימון מגויסים חדשים. הפסקות אש מוגבלות בזמן אינן משנות מהותית את יחסי הכוחות בין הצדדים למלחמה ואת תוצאותיה. פרק הזמן המתוכנן להפסקת אש למימוש השלב הראשון להסכם המוצע הוא כשישה שבועות. בזמן זה ימשיך לחול המצור הצבאי ההדוק על רצועת עזה, והוא אינו מספיק כדי להשלים מאמץ חימוש צבאי משמעותי של האויב או כדי לשקם מהותית את תשתית המנהרות והביצורים שלו. לעומת זאת, בתקופה זו כן יתאפשר לצה"ל להגדיל את היתרון הצבאי המובהק שיש לו כבר עכשיו על שארית הכוח הצבאי של חמאס – בחימוש, אימונים, ריענון כוחות ומיפקדות, תחקור ותכנון מבצעי להמשך המלחמה.
2 צפייה בגלריה
נציגי משפחות חטופים בכנסת, השבוע. מאז 7 באוקטובר העם עושה את שלו חזק, מרשים וברור. עכשיו תור ההנהגה לקבל החלטה לטובת ישראל | צילום: מטה משפחות החטופים
הסכם להשבת חטופים ימנע מישראל להשיג את יעדי המלחמה. השגת היעד של שחרור החטופים אינה ניתנת למימוש אלא בהסכם עם האויב (שחרור חטופים במבצע צבאי חל בדרך כלל רק על מספר חטופים בודדים ותלוי בקיומה של הזדמנות מודיעינית ומבצעית).
מימוש ההסכם המוצע, ואפילו רק השלב הראשון שלו, יגדיל משמעותית את רמת המימוש של יעד מלחמה זה. לעומת זאת, הימנעות מהסכם לא תותיר דרכי פעולה מעשיות להשגת היעד. כך, בשלב המלחמה הנוכחי לא מתקיימת באמת סתירה בין יעד השבת החטופים ליעדי המלחמה האחרים. פירוק מעמדו השלטוני של חמאס אינו תלוי עוד רק בהמשך הפעולה הצבאית לפירוק יכולותיו הצבאיות, אלא יותר במעשה מדיני המבוסס על התוצאה הצבאית עד כה.
הסכם להשבת חטופים יפגע בהרתעה של ישראל מול אויביה ובכך יפגע בביטחון ישראל. היכולות הצבאיות והמודיעיניות של ישראל יושמו והומחשו באופן ברור במהלך עשרת חודשי הלחימה ברצועת עזה. גם אם לא יתממש הסכם להשבת חטופים, ישראל אינה צפויה להפעיל בהמשך הלחימה ברצועה יכולות צבאיות אחרות מאלו שכבר הופעלו. כך, אם תאשר ישראל הסכם להשבת חטופים או אם תסרב לקבלו, מאזן ההרתעה העתידי מול חמאס ושאר אויביה יתבסס בעיקרו על תוצאות ומאפייני הלחימה של ישראל עד עכשיו ברצועת עזה ובשאר החזיתות במזה"ת, ועל מידת הצלחתה למנף אותם להישגים מדיניים ארוכי טווח ובני-קיימא.
הפוטנציאל לחיזוק ביטחון ישראל מצוי דווקא בהסכם להשבת החטופים. הפסקת אש בחזית הדרומית מול חמאס תאפשר מיצוי הסיכוי להגעה להסכם רגיעה מול חיזבאללה בצפון, ומיצוי הסיכוי לחיזוק קואליציות אזוריות מול איראן, בהשתתפות ישראל. בימים האחרונים מתברר כי ייתכן שההסכם אף יסייע לאינטרס הישראלי בנוגע לכוונות התקיפה הנוכחיות של איראן את ישראל במענה לסיכול הנייה. תהליכים אלו יאפשרו לישראל לבלום את ההידרדרות במעמדה הבינלאומי, להקטין את העול הכלכלי של המלחמה ולהתמודד עם אתגרים חברתיים ופוליטיים בזירה הפנימית. הימנעות מהסכם תותיר את ישראל בהתמודדותה הנוכחית מול אלו, ללא עוגני ייצוב ואפיקי שיפור, ובכך תפגע במרכיבי ביטחונה הלאומי.
הטיעונים הצבאיים
הסכם להשבת חטופים יחייב נסיגה של צה"ל מקווי היערכות קריטיים כציר פילדלפי וממרחב מסדרון הביתור של הרצועה. סוגיית קווי ההיערכות הקבועים של צה"ל ברצועת עזה היא אסטרטגית לישראל, ולכן נכון כי תידון ותוסדר במסגרת הסדרי סיום המלחמה הכוללים ולא במסגרת הסכם ביניים לחילופי חטופים ואסירים.
לאורך ההיסטוריה, הסתמכות מוגזמת על קווי הגנה הכזיבה וגבתה מחיר כבד כשהקווים האלה נפרצו על ידי כוח תוקף. כך בקו מאז'ינו בצרפת, בקו בר-לב בסיני ובקו המכשול בין רצועת עזה לבין עוטף עזה. הייחוד במקרה הנוכחי הוא שהימנעות מהסכם בשל הטיעון הזה תגבה מחיר בגורל החטופים עוד אפילו לפני הקמת קו ההיערכות עצמו. בנוסף, כל ראשי מערכת הביטחון אמרו כי ניתן להבטיח את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בתקופת הפסקת האש גם אם צה"ל ייאלץ לשנות חלק מקווי היערכותו הנוכחיים. בהקשר צבאי-מקצועי זה, לא אלמן ישראל. ככלל, הסכם שיביא להיעדר חטופים ברצעת עזה ירחיב את חופש התמרון הצבאי של צה"ל בהמשך לחימה עתידי.
טיעונים על המשא ומתן
הימנעות מהסכם והמשך הלחץ על חמאס ישפרו את תנאי ההסכם בעתיד. אכן, כל תהליך משא ומתן כולל את השלב הקלאסי שבו נדרש להחליט אם להמשיך ולשפר את הישגי המשא ומתן או לקבל את התנאים שהוסכמו עד כה.
הקושי העיקרי בצומת הזה הוא ההשוואה בין תפוחים ותמרים. כלומר, הקושי להשוות ודאות קיימת של התנאים שהושגו, מול אי-הוודאות לגבי מידת השיפור האפשרית של התנאים האלה. כלי להתמודדות בדילמה הזו הוא הניתוח: האם תנאי ההסכם המוצעים עוברים את "רף האינטרסים החיוניים"? לדעת ראשי מערכת הביטחון התשובה לכך כיום היא כן.
קושי נוסף בצומת משא ומתן זה הוא ההשוואה בין הסיכוי שגלום בהסכם, לסיכון שבאובדן ההסכם בשל המשך המו"מ לשיפור תנאיו. כלי להתמודדות בדילמה זו הוא הניתוח האם סירוב לתנאי ההסכם המוצעים הפיך, כך שניתן יהיה להשיגם שוב בעתיד. אין מחלוקת בין כל העוסקים בסוגיה כי סירוב למתווה ההסכם הנוכחי עלול לגרום בסבירות גבוהה לאובדן חיים של חטופים, ובכך לפגיעה משמעותית ביכולתה של ישראל לממש הסכם דומה בעתיד.
ההסכם הנוכחי מבוסס על מתווה שלבים ובכך מפקיר את החטופים שלא ישוחררו בשלב הראשון. אכן, כל הסכמי העבר שקיימה ישראל לשחרור חטופים וחללים מומשו במהלך אחד. מקצועית, מבצעית ואנושית עדיף היה שכך יהיה גם עכשיו. אלא שמתווה כולל כרוך במחירים שעיקרם סיום המלחמה ושחרור אסירים בכמות ועם מאפיינים קשים ביותר, ולכן נחשב בלתי ישים בשני הצדדים.
הדילמה הנוכחית, הקשה מנשוא, אינה אם מתווה השלבים עדיף או נחות מול הסכם כולל חד-שלבי. ברור שנחות, אך החלופה אינה קיימת בפועל. הדילמה היא אם מתווה השלבים הנוכחי עדיף או נחות מול מצב שבו לא מתקיים הסכם
המתווה שגובש מאפשר לצדדים לבצע שחרור בשלבים של חטופים ואסירים, תוך שמירה על נכסי הליבה שלהם: מצד ישראל – שימור מצב המלחמה, מצד חמאס – שימור שאר החטופים שייוותרו בידיהם. לכן הדילמה הנוכחית, הקשה מנשוא, אינה אם מתווה השלבים עדיף או נחות מול הסכם כולל חד-שלבי. ברור שנחות, אך החלופה אינה קיימת בפועל. הדילמה היא אם מתווה השלבים הנוכחי עדיף או נחות מול מצב שבו לא מתקיים הסכם, ושבו גם החטופים המיועדים לשחרור בשלב א' יישארו בידי האויב. בפועל, הימנעות ממימוש הסכם בשלבים לא מעלה את הסיכוי להשבת יותר חטופים אלא מגבירה את הסיכוי שיותר חטופים לא ישובו.
היגיון שלב א' דומה למצב שבו לוחמי האש רצים אל מבנה אפוף עשן ומחלצים את כל מי שניתן לחלצו מיד, מבלי לתעדף או להמתין לאיתור ניצולים נוספים. כל החטופות והחטופים שוהים באש תופת המנהרות. לוחמי החילוץ, מובילי המו"מ הישראלי, רואים מספר עשרות מהם בעין וחותרים אליהם, דרך האש והעשן, להצילם.
הנפש, הלב והדעת נקרעים מהמחשבה על ייסורי החטופים שיישארו בידי האויב לאחר מימוש שלב א' להסכם, אבל ניתן להעריך כי הם ימשיכו להוות עבורו נכס מגן שיש לשמור עליו. מנגד, המנופים והתמורות של ישראל לשחרורם לא יישחקו וייוותרו כבדי משקל גם לאחר מימוש שלב א' להסכם. אלו הם מצב סיום המלחמה, ההסדרים הכרוכים בכך ושחרור אסירים בכירים מאוד שבידי ישראל. כך, מימוש הסכם לשחרור חטופים בשלבים אינו שולל את פוטנציאל השחרור של כל החטופים.
טיעונים ביטחוניים
שחרור אסירים ביטחוניים בתמורה לחטופים מהווה סכנה עתידית לכלל תושבי ישראל. שחרור אסירים שתקפו את אזרחי ישראל אכן קשה מנשוא, עקרונית ומוסרית, אבל בהיעדר "מטבע" אחר לשימוש בהסכמי שחרור חטופים, הימנעות עקרונית משימוש בו היא למעשה העברת מלוא הקושי ופוטנציאל הסיכון העתידי לחברה הישראלית על כל מערכי ההגנה שלה, אל החטופים הישראלים שבידי האויב, חסרי כל הגנה לחלוטין, באופן שישפיע מיידית על גורלם.
אכן, חלק מהאסירים ששוחררו בעבר חזרו לטרור שגבה נפגעים. מספרם אינו גבוה ממספר המצטרפים לטרור באותה תקופה שלא היו אסירים ביטחוניים. הסיכון הזה נדון רבות בפרשיות שו"ן קודמות על ידי ארגוני הביטחון, הממשלה וביהמ"ש העליון, ובכל המקרים נקבע שאינו מהווה גורם מכריע להימנעות מהסכם להשבת חטופים ושבויים. במקרה הנוכחי, דרישת ישראל שהאסירים שישוחררו יעברו לרצועת עזה או לגלות נועדה לצמצמו.
חובת המדינה לאזרחיה ושלוחיה, לוחמים ובכלל, כוללת אחריות מלאה להשיבם משבי בכל דרך, ובהיעדר חלופה אחרת - בהסכם עם האויב
העמדה הערכית. חובת המדינה לאזרחיה ושלוחיה, לוחמים ובכלל, כוללת אחריות מלאה להשיבם משבי בכל דרך, ובהיעדר חלופה אחרת - בהסכם עם האויב. אחריות זו מושתתת על אופייה, ערכיה, ההיסטוריה ומדיניותה עד כה של מדינת ישראל, על תורת ישראל ועל רוח ישראל. קל וחומר כשחיילי צה"ל מגויסים בגיוס חובה, ואזרחיה שנפלו בידי האויב מוחזקים כנציגי המדינה כדי להשיג מהמדינה תמורות מדינתיות ולא כאנשים פרטיים לצורכי כופר.
ישראלים רבים שנקלעו לציפורני האויב בשבת השחורה של אוקטובר 2023 שרדו בזכות תושייתם וסיועם זה לזה. האזרחים שרצו אל הסכנה בעוטף עזה כדי להציל ישראלים אחרים, חברי כיתות הכוננות ביישובים שהותירו משפחות בממ"ד ויצאו להילחם על הגנת שכניהם, הנשים שליוו את לכתם בדאגת אין-קץ ונותרו בממ"ד לבדן להגן בתושייה על ילדיהן, אנשי כוחות המשטרה וההצלה, המפקדים, הלוחמים והלוחמות שלחמו בכל המקומות, בהקרבה עילאית לבלימת המרצחים - כל אלו פעלו מתוך תחושת ערבות הדדית עמוקה, טבעית ונצחית הפועמת אצל רוב הישראלים כל חייהם.
מאז 7 באוקטובר עם ישראל עשה ועושה את שלו חזק, מרשים וברור. עכשיו, משבשלו התנאים האסטרטגיים והצבאיים, הנטל לעשות לערבות ישראל מוטל בכל עוצמתו על מנהיגי ישראל לקבל החלטה לטובת ישראל, ולאשר ההסכם המוצע להשבת החטופים.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.08.24
