מפקד פלוגה מחטיבת גולני נאלץ בשבועות האחרונים לעזוב ליום שלם את גזרתו המתוחה בגבול לבנון, ולרדת שוב דרומה לגבול עזה, כדי לשחזר את הקרב הקשה שהתחולל תחת פיקודו באחד המוצבים הסמוכים לרצועה בבוקר 7 באוקטובר. הקצין הצעיר, שמתלבט אם להמשיך בשירות הקבע, נעתר כמובן לצוות התחקור שהוקם ביוזמת המטה הכללי, ואף סייע בתרשומות קרב וביומני אירועים שביצע עם חייליו בימים שאחרי אותה שבת טראומטית, כי ידע שיהיה להם קשה בהמשך לזכור כל פרט מהקרב הארוך.
מהלך הקרב בקיבוץ בארי. מתוך תחקיר צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
אבל למ"פ הזה הציעו הפעם בצה"ל משהו שהיה זר לו, ולא על ברכיו חונך בבה"ד 1 או בחטיבה החומה: עורך דין צמוד מטעם הסנגוריה הצבאית וביוזמת הפרקליטות הצבאית. הוא ומתוחקרים "זוטרים" אחרים מדרגתו ומטה לא חשבו בכלל, בתמימותם כנראה, שעליהם להצטייד בסנגור שהצבא מציע להם בשלב התחקירים המבצעיים, כי לא עשו דבר רע, וכי תמיד חינכו אותם להגיד את כל האמת ב"תחקיר המבצעי", מוסד קדוש בצה"ל.
לפני כחמישה חודשים נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" אירוע חסר תקדים בתולדות הצבא, החלטה שהגיעה מגבוה במטה הכללי: לגייס עשרות רבות של סנגורים צבאיים בכירים במילואים, מהטובים והיקרים בישראל, לטובת הקצינים שיתוחקרו על מחדלי 7 באוקטובר.
ההחלטה עוררה תדהמה בצה"ל, ביחידות הקרביות ואפילו בפרקליטות הצבאית עצמה – ובשבועות האחרונים, מאז שפורסם תחקיר הקרב בקיבוץ בארי, עולה ביקורת מתוך הצבא על האופן שבו מבוצעים התחקירים שהפכו ממבצעיים למשפטיים, עם חשש אמיתי לבאות: ברגע שיזוהמו התחקירים בשיקולים זרים ובאילוצים חיצוניים, בהם משפטיים ותדמיתיים – יהיה אפשר לקפל את העסק. צה"ל לעולם יחזור על שגיאותיו הקטלניות, ואף מפקד לא ייקח באמת אחריות על טעויותיו או מחדליו.
קצין בכיר במילואים אמר כי "היו צריכים להתחיל את התחקירים מלמעלה, מהמטה הכללי והאלופים, ולא להטיל קודם את הרפש והאשמה על לוחמים ומ"פים - ועוד מקרב אחד בלבד בקיבוץ אחד, מתוך תקווה מוזרה שזה ירכוש מחדש את אמון תושבי הקיבוץ בצבא ויגרום להם לחזור הביתה. קרה בדיוק ההפך, עם נזקים גדולים לשאר התחקירים. אבל הזרעים לכך נשתלו עוד קודם, למה שמפקד גדוד ישתף פעולה באופן מלא עם תחקיר ויודה בטעויותיו או בשגיאות של עמיתיו, אם מפקדיו עדיין בתפקיד ואם העו"ד שלו מזהיר אותו שזה ייצא החוצה לציבור וישמש נגדו בוועדת חקירה שתקום או על ידי מבקר המדינה?".
קצינה בכירה לשעבר, שנמצאת עדיין בתפקיד ציבורי, הוסיפה: "התחקיר המבצעי חייב להיות חסוי בפני כל אדם, גם בפני עורכי דין, בגלל החובה והצורך להטמיע לקחים שנכתבו בדם. הדבר מעוגן גם בחוק השיפוט הצבאי. הסנגוריה הצבאית לא נתנה מעולם ייעוץ מקדים למפקדים בתצורה הזו, מה גם שמדובר בעלות של מיליוני שקלים לשכר של אותם עשרות עורכי דין בכירים".
התחקירים לא מחליפים ועדת חקירה - שלא הוקמה
בצה"ל טענו כי "הצבא מעולם לא תיחקר עצמו באמצע מלחמה, הגם שזו שונה באורכה ובעומקה, ועדיין הרמטכ"ל קבע שיש לתחקר כדי להפיק לקחים. לכן, התחקור חייב להתחיל ביחידות עצמן ומשם לעלות למעלה. הרמטכ"ל קבע שבמקביל גם הבכירים מתוחקרים, גם הוא עצמו, לרבות באירועי הלילה שקדם ל-7 באוקטובר – והדברים יוצגו בשקיפות לציבור. הצמדת עורך דין למתוחקרים היא צעד סביר מאחר שממצאי התחקירים יהוו בסיס עובדתי שיועבר לתחקורים חיצוניים כמו מבקר המדינה, שיכול להמליץ על צעדים פרסונליים ובהתאם לפגוע בשמם של המתוחקרים". עוד הדגישו בצבא כי "התחקיר לא מחליף מנגנון בדיקה או חקירה חיצונית מלאה".
עם זאת, ועל אף שעברו כבר יותר מעשרה חודשים מאז 7 באוקטובר, כתבנו המדיני איתמר אייכנר מדגיש כי ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה שנחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והצבאיים הגדולים בתולדות המדינה – לא נראית באופק.
הסיבה לאי-הקמתה של הוועדה הזו היא התנגדותו הנחרצת של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת. נתניהו שב ומדגיש בכל הזדמנות כי הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית בעת הזו, ושיש לחקור את הכשלים של 7 באוקטובר רק בתום המלחמה, כדי שהמפקדים והחיילים לא "יהיו עסוקים בלקיחת עורכי דין", כדבריו.
למרות דבריו הוא בעיקר חושש מכך שוועדה ממלכתית ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון לפי החוק, ושמי שעשויה לעמוד בראשה היא הנשיאה לשעבר אסתר חיות. לכן, הוא ומקורביו מחפשים להמציא מנגנון חקירה אחר – שלא קיים כרגע בחוק – כמו ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה או ועדה פרלמנטרית פריטטית שתורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה, ושתי המצאות חדשות: ועדת חקירה ממלכתית "מיוחדת" או בחירה במשאל עם.
התנפלות הדרג המדיני
צה"ל, שלא בטובתו, נקלע לקוראלס שקשה לצאת ממנו: התחקירים המבצעיים אמורים להוביל להפקת לקחים ולמניעת 7 באוקטובר הבא. בפועל הם משמשים גם למטרה נוספת – פרסומם, קיוו בצה"ל, יאפשר שקיפות שתשיב את אמון הציבור בצבא בכלל ושל תושבי הנגב המערבי בפרט. בהיעדר שקיפות זו וללא ועדות חקירה חיצוניות שהדרג המדיני מסרב להקים, מופצות עשרות קונספירציות על בגידות מתוך צה"ל ומוטחות האשמות סרק בבכירי הצבא, בקמפיין מאורגן שמנצל את הוואקום שנוצר.
בתחילת המלחמה הזהירו בכירים בצבא כי "אם נתחקר תוך כדי הלחימה, יהיו חילופי האשמות בתוך צה"ל שיפגעו בו מאוד", וזאת בלי קשר לאקלים הפוליטי במדינת ישראל שבו "פקידים בכירים", ובהם אלופים, מותקפים בעליהום מאורגן על ידי שרים בעלי השפעה גדולה בקבינט, ובעקבותם על ידי תומכיהם.
תיעוד מפשיטת המשטרה הצבאית על מתקן הכליאה בשדה תימן
פרשת הפלישה האלימה לבסיסים שדה תימן ובית ליד בעקבות חקירת מצ"ח על התעללות קשה של חיילים במחבל היא דוגמה אחת לכך, אבל האווירה הציבורית הזו מחלישה גם את הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי. בתחילת המלחמה הוא ניסה לעשות את המינימום המתבקש ולמנות ועדות חקירה חיצוניות בראשות אלופים בדימוס, שצברו מרחק משמעותי מתקופת שירותם על מדים.
קצינים בכירים לשעבר כמו סמי תורג'מן, יואב הר אבן ושאול מופז היו על סף קבלת המינוי, אלא שהכוונה הודלפה ונחשפה ב-ynet בתחילת השנה, ותוך דקות התנפלו חברי הממשלה על הרמטכ"ל – מהפחד שוועדות כאלו ימצאו ליקויים שייגעו גם לדרג המדיני. הרמטכ"ל התקפל והוועדות לא הוקמו. צה"ל והציבור כולו נותרו רק עם תחקורים פנימיים, שגם הם כאמור נתקלים בבעיות ובתחלואים שצפו עם פרסום תחקור בארי.
"אחת הבעיות המרכזיות היא שאף קצין לא באמת לקח אחריות והתפטר. צריך להחליף את כל המטכ"ל, אולי חוץ מאלוף אחד או שניים, ובטח את הרמטכ"ל. הוא בעצמו יודע, ערכית ומוסרית, שהוא לא יכול להמשיך", טען הקצין הבכיר במילואים. לדבריו, עמדתו משקפת את דעתם של קצינים רבים בצה"ל, בעיקר משרתי מילואים שפעילים במלחמה. "אבל למה שמג"ד או מח"ט מסוים יתפטר או יודח אם הקצינים שמעליו עדיין בתפקידם?".
בתחילת השנה חשפנו שמפקדים קרביים באוגדת עזה, בדרגות אלוף-משנה, כבר הכינו מכתבי התפטרות נצורים אך החליטו שלא לממשם. הסיבה, לפי גורמים בצה"ל, נעוצה בחשדנות כלפי בכירים מהם כי עזיבה שלהם תתפרש כמיקוד האשמה עליהם. לכך מצטרפת סיבה נוספת, מבהילה לא פחות, שמונעת מנטילת האחריות להפוך מעשית: דיווחים ולפיהם נוצרה דבוקה משותפת לשר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ רונן בר, משום שהם מפחדים להתפטר כי יודעים שנתניהו ינסה כך להשתלט גם על צה"ל – במינוי שר ביטחון חלש וכפוף לגחמות הפוליטיקאים ובאופן שישחית את צה"ל כפי שהושחתה המשטרה.
"בעל תפקיד שהיה לו חלק מרכזי במחדלים מקבל נגישות מתוקף תפקידו לכל יומני המבצעים, לפרוטוקולים ולסיכומים של דיוני הערכות המצב שהיו לפני ואחריו, להתרעות שהועברו או לא הועברו, ובכל בוקר הוא רואה קצינים אחרים שכפופים לו והוא משפיע על עתידם וגורלם"
בצה"ל הסבירו כי צעדים פרסונליים יינקטו רק לאחר שתתבהר התמונה המלאה מתחקירי הרוחב: "יכולנו להיות היום בקרב גנרלים ואנחנו לא, כי הרמטכ"ל שם דגש במספר נאומים והסברים לפקודיו על נושא הקולגיאליות בתחקירים. אפשר לשמור על ערך הרעות ולבצע תחקיר כנה ונוקב".
הישארות קצינים רבים בתפקידם יוצרת עוד באג מובנה בתחקירים: מושאי תחקירים נשארים ליד עמדות כוח וכלים שיסייעו להם להיאבק על טיהור שמם. לדברי גורם משפטי-צבאי בכיר, "בעל תפקיד שהיה לו חלק מרכזי במחדלים מקבל נגישות מתוקף תפקידו לכל יומני המבצעים, לפרוטוקולים ולסיכומים של דיוני הערכות המצב שהיו לפני ואחריו, להתרעות שהועברו או לא הועברו, ובכל בוקר הוא רואה קצינים אחרים שכפופים לו והוא משפיע על עתידם וגורלם, שגם צריכים להעיד בתחקיר על תפקודו באותה השבת וביממות שלפניה. איך תחקיר יכול להיות נקי כך, גם אם הוא לא מזייף או נוגע ברשומות?".
יחד עם זאת, אמר אותו קצין, רבים מהחומרים של צוותי התחקור קשים לשינוי: מדובר בהקלטות קשר שנשמרו ופרוטוקולים של דיונים מבצעיים. "ועדיין לא הכל זכיר, ותוסיף לזה גם מפקדים ולוחמים שחלקם עדיין בפוסט-טראומה. על תחקיר מבצעי אמור להיות חיסיון מלא, אבל הפעם הוא מופר ביודעין ומראש, והדרך לכסת"וחים סלולה מההתחלה. הדי-אן-איי שכולנו הכרנו בצה"ל של פעם של תחקיר נוקב, כנה ואמיתי, הולך ונשחק בגלל תרבות חולה של יחסי ציבור זולים ופופוליזם מסוכן שפולשת לצה"ל ומקרבת אותו לתהליך הפוליטי שעברה המשטרה".
המבקר אנגלמן: "נבחן את האחריות האישית של כל הדרגים"
כתבתנו לענייני משפט טובה צימוקי מוסיפה כי בינתיים, היום אמורים בצה"ל להשיב לבג"ץ מדוע לא ימסרו למבקר המדינה את התחקירים הפנימיים שמבצע הצבא ואת החומרים שנאספו לצורך כך, זאת נוכח דרישת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מהשבוע שעבר. המבקר מסר לבג"ץ כי "הואיל ומסירת התחקירים המבצעיים הינה חובה שבדין ואינה דורשת תשומות כלשהן מצה"ל – שכן המסמכים כבר רוכזו ובכל מקרה מבוקר אינו רשאי 'לסנן' מסמכים שנדרש להמציא וקבלתם תאפשר התקדמות בביקורת המדינה, לרבות בדרגים מדיניים ואזרחיים כמו גם הגשמת האינטרס הציבורי – הרי ראוי שצה"ל יעשה כן בהקדם האפשרי".
במקביל לשיתוק בקבלת חומרים למבקר המדינה מהצבא, בעקבות פגישה שקיים לפני מספר שבועות אנגלמן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – חלה התקדמות בהעברת חומרים ממשרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה. עם זאת, עדיין קיימים פערים בחומרים שהתבקשו למסור.
מלבד זאת, במשרד המבקר ממשיכים לעבוד במרץ על עשרות דוחות הקשורים למחדל 7 באוקטובר בדרג המדיני והאזרחי, כאשר צה"ל הוא הגוף היחיד שלא ניתן היה להתחיל את תהליך הביקורת עליו כלל. השב"כ שיתף פעולה באופן מלא עד החלטת בג"ץ להשהות בשלב זה את הביקורת כלפיו וכלפי צה"ל.
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מתחקר אירועי השבעה באוקטובר ומה שקדם להם, תוך שמירה על טוהר התחקיר המבצעי ולאור הערכים אותם קבע הרמטכ"ל - אמת, שקיפות, ענייניות, אחריות ורעות. התחקיר המבצעי הוא חלק מהתפיסה המבצעית של צה״ל, וחלק הכרחי ומובנה בלחימה. הוא משפר את מוכנותו של צה״ל בדרום ובזירות נוספות. מטרת התחקיר היא למידה והפקת לקחים להמשך הלחימה בכל הזירות".
גורם צבאי בכיר הוסיף כי "אנחנו ממוקדים באיומים ההולכים ומתגברים בימים אלה מאיראן וחיזבאללה בעיצומה של המלחמה. במקביל, התחקיר המבצעי נמשך, אך קצב התחקור הותאם למציאות הביטחונית והערכת המצב".
מהסנגוריה הצבאית נמסר: "הסנגוריה הצבאית, מתוקף תפקידה על פי דין, מעמידה לרשות אנשי הצבא עורכי דין (בשירות סדיר ובמילואים), המייעצים להם ואף מייצגים אותם בערכאות ובפני מוסדות חקירה ציבוריים. כידוע, מבקר המדינה כבר החל לבדוק נושאים רבים ומגוונים, ובעתיד אמורה הממשלה גם להחליט על ועדת חקירה. עורכי דין שהם אנשי מילואים של הסנגוריה הצבאית זכאים לתגמול בשיעור המקובל והדומה לכל אזרח המשרת במילואים בצה"ל".
איתמר אייכנר וטובה צימוקי השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.24
