חברת הדירוג פיץ', שהייתה החברה היחידה שלא הורידה את דירוג האשראי של ישראל מאז פרוץ המלחמה, הודיעה ביום שני בלילה על הפחתת דירוג האשראי ועל תחזית שלילית קדימה, כלומר שישנה סבירות גבוהה שדירוג האשראי יירד שוב.
הורדת הדירוג של פיץ' הפתיעה בכך שלא התקבלה בלוח הזמנים הצפוי, אך היא אינה מפתיעה במהותה, שכן חברות הדירוג האחרות כבר הפחיתו את דירוג האשראי של ישראל, וכן כי השווקים מייחסים לחוב של ממשלת ישראל רמת סיכון התואמת דירוג נמוך יותר, כפי שמשתקף בריבית שהממשלה משלמת על החוב שלה.
גם אם לוקחים כנתון את הימשכות המלחמה והעלייה בסיכון הגיאו-פוליטי, שהיוו בין היתר את בסיס ההחלטה, נשאלת השאלה מה הייתה יכולה ממשלת ישראל, ובפרט מעצבי המדיניות הכלכלית, לעשות כדי למנוע את הפחתת הדירוג? וחשוב ביתר שאת, מה יכולה הממשלה לעשות כעת כדי למנוע את התממשות התחזית השלילית של כל חברות הדירוג, כלומר למנוע הפחתה נוספת בדירוג האשראי ועלייה נוספת בעלות המימון של הגירעון הממשלתי?
הימשכות המלחמה והעלויות הכרוכות בכך מחייבות את הממשלה להתאים את התקציב לנסיבות העדכניות. התקציב שהועבר בכנסת התמודד באופן מאוד חלקי עם המציאות של מלחמה מתמשכת. אמנם הופחתו במידה מסוימת הכספים הקואליציוניים, והוחל גם קיצוץ רוחבי (בשל ההימנעות של הממשלה להתאים את סדר העדיפויות בתקציב), אבל צעדים אלה לא היו מספיקים אז, ובוודאי שאינם מספיקים עתה לנוכח המשך המלחמה והתעצמותה. הגירעון שנקבע כיעד לתקציב לשנת 2024 עמד על 6.6 אחוזים, שהיה גבוה מדי מלכתחילה, אך הגירעון בפועל צפוי עתה להיות גבוה הרבה יותר, ומשקף בעיקר את מה שנראה כאובדן שליטה על ההוצאות. העובדה שהממשלה לא קיצצה בצורה עמוקה יותר בכספים הקואליציוניים ולא סגרה משרדי ממשלה מיותרים פגעה באמון הציבור. כל זאת לא אפשר לממשלה להשית על הציבור עלויות כבדות יותר וזאת במטרה להיות נדיבה יותר עם מי שנפגע מהמלחמה ולצמצם את הגירעון. גם צעדי המיסוי שהוכרזו נדחו לתקציב 2025, ועדיין לא ברורה המחויבות של הממשלה לממשם.
ובינתיים, הדחייה בגיבוש תקציב 2025 מעוררת ספקות ביחס להכרה של הממשלה בצורך לגבש תקציב אחראי שיבטיח שמשקל החוב הציבורי בתוצר לא ימשיך לעלות. לצורך כך נדרשים צעדים בהיקף של למעלה מ-30 מיליארד שקלים להפחתת הוצאות והגדלת ההכנסות ממסים - צעדים שבהיעדר קיצוץ עמוק בכספים הקואליציוניים, הממשלה תתקשה לבצע.
בהקשר זה, מטרידה במיוחד תגובתו להפחתת הדירוג של שר האוצר סמוטריץ', שאמר כי "היא טבעית בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים שהיא מייצרת". לכאורה, על פי השר, אם הורדת הדירוג היא טבעית, אין מה לעשות כנגדה, וגם התממשות התחזית השלילית יכולה להיחשב כטבעית. אולם, ההפך הוא הנכון. על הממשלה להתעשת, להתאים את סדרי העדיפויות בתקציב למציאות הביטחונית הקיימת, ולהגדיל את ההכנסות בהיקף שיבטיח שהגירעון לא ייצא משליטה.
פרופ' קרנית פלוגצילום: ריאן פרויסועוד נקודה אחת חשובה בהודעה של פיץ' - זו המתייחסת להרעה במדדי הממשל (ה-WGI), כלומר לחוזקם של המוסדות, יציבות המערכת הפוליטית, אפקטיביות הממשלה, שלטון החוק ועוד: הפגיעה באיכות המוסדות זכתה לתשומת הלב של חברות הדירוג במהלך ההפיכה המשפטית עם הפגיעה ביכולת של הרשות השופטת לבקר את הרשות המבצעת, אך היא נמשכת גם כעת בזמן המלחמה בהצעות חקיקה שונות, בהחלטות, במינויים וגם בהתעלמות (שלא לומר בהשתלחות) בשומרי הסף ובפוליטיזציה של השירות הציבורי ועוד. חובה על מקבלי ההחלטות לנהוג באחריות. על דירוג האשראי וההשלכות הנובעות מכך ישלם הציבור הרחב.
פרופ' קרנית פלוג היא סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.24
