בכיר באחת המדינות המתווכות שאל ישראלי הבקיא בפרטי המשא ומתן: "תגיד, אולי אתה יודע מכל השיחות שניהלת עם אנשי צוות המו"מ בישראל, ועם הגורמים הבכירים הנוגעים בנושא – יש להם מושג מה עומד להתרחש בפסגה בדוחא? איך מתגברים על המכשולים שנתניהו הכניס להסכם? שמעתי שאצלכם קוראים לזה עיזים. אולי אתה יודע למה קוראים לזה עיזים? זו דווקא חיה נחמדה, לא? אז למה להדביק לה כזו תווית שלילית?".
5 צפייה בגלריה
"יש שורת בעיות שאי אפשר לגשר עליהן". נתניהו, ביידן וסינוואר
(צילום: רויטרס, SAUL LOEB/AFP)
"האמת היא שאני לא יודע, לגבי שתי השאלות", ענה הישראלי. "לא יודע למה קוראים להם עיזים, ולא על מה ידברו ואיך לטפל בעיזים הללו".
המתווך השיב: "מזה חששתי. שנגיע לשם כי חשוב להתניע ולנהל משא ומתן, אבל שניתקע מהר מאוד כי יש פה שורה של בעיות שאי-אפשר לגשר עליהן. אולי לאמריקנים יש איזה שפן בכובע, כי בלעדיו המשא ומתן הזה ייתקע עוד הרבה זמן".
מהם התנאים החדשים?
הדעה שלפיה המסמך בן שני העמודים שמסרה ישראל למתווכות תוקע באופן מוחלט את המשא ומתן – משותפת לשלוש המדינות המתווכות, ולרוב חברי צוות המשא ומתן והבכירים הנוגעים בו בישראל. האנשים הללו, אנשי מודיעין, דיפלומטיה ומשא ומתן בכירים מארבע מדינות, סבורים כי המסמך כולל תוספות או שינויים להצעה שישראל הציעה, חלקם חזרה אחורה לדברים שעליהם כבר ויתרה.
גורמים הנוגעים לצוות המשא ומתן הישראלי אמרו בשיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בפניו, ובשיחות עם עיתונאים בשבועות האחרונים, כי נתניהו הכניס את התנאים החדשים הללו כדי לתקוע את המשא ומתן, שזה לא יצלח ויגיע לעסקה שממנה הוא חושש, כשאיומי הימין הקיצוני בממשלתו לנגד עיניו, ושלמות הקואליציה בעדיפות העליונה מבחינתו, הרבה מעל חיי החטופים. נתניהו מצידו הכחיש את הטענות שוב ושוב ושוב.
משפחות חטופים חוסמות את מחלף השלום
(צילום: אדר אייל)
זמן קצר אחרי שפורסמה אתמול (שלישי) כתבה ב"ניו יורק טיימס" (שעליה היה חתום גם בין השאר הח"מ), וחשפה לראשונה את המסמכים הפנימיים של המשא ומתן כדי לבדוק את נכונות הטענה הזו, פירסמה לשכתו בעברית את ההצהרה שנמסרה ל"טיימס" באנגלית, הצהרה שלפיה "הטענה שראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף דרישות חדשות למתווה 27 במאי היא שקרית. טיוטת 27 ביולי אינה כוללת תנאים חדשים ואינה סותרת את מתווה 27 במאי. חמאס הוא זה שדרש 29 שינויים – דבר שראש הממשלה התנגד לו".
זו הודעה משונה, ולא רק כי כוללת טענות שהמילים "לא-אמת" מחמיאות להן, על אף הכותרת "אלה העובדות", ולא רק כי היא מתעלמת מחלק מסעיפי המכתב, אלא גם כי היא מתייחסת לטענות שלא הועלו בכתבה או בתקשורת.
"ראו עליו עד כמה הוא מיוסר כשהוא מציג את הדברים הללו", אמר הגורם הבכיר מאחת מהמדינות המתווכות על ראש המוסד דדי ברנע, כשזה עדכן את בן שיחו שבועיים לפני פסגת רומא ביולי כי ראש ממשלת ישראל הודיע על "הבהרות". אבל ברנע, ממלכתי ונאמן לתפקידו, לא אמר דבר נוסף והתרשמות בני שיחו ממבע פניו אולי הייתה מוטעית. כך או כך, ראש ממשלת קטאר אמר לברנע כי אלו דברים מפתיעים וביקש ממנו לגבש את כל הנושאים הנידונים בכתב, ולהעבירם באופן מרוכז למתווכות. הוא הוסיף כי עד שלא תעשה ישראל כך, אין טעם להמשיך.
לא בטוח שלחטופים יש את השבועיים שחלפו עד שהמסמך הוגש, ועוד שבועיים עד שתתכנס הפסגה בחמישי לדון בו. ביידן וצוותו התרשמו שנתניהו קיבל את עמדתם – אך בפועל התוצאות של הלחץ היו קטנות
הקטארי צדק בדרישתו, אבל לא בטוח שלחטופים יש את השבועיים שחלפו עד שהמסמך הוגש, ועוד שבועיים עד שתתכנס הפסגה בחמישי לדון בו. בישראל עיכבו את גיבוש המסמך וקיוו שבלחץ משותף של הצוות כאן, עם ביידן בפגישה בוושינגטון, נתניהו ייסוג בו מהתוספות. תקוות גדולות. ביידן וצוותו גם התרשמו שנתניהו קיבל את עמדתם – אך בפועל, במה שנשלח בסופו של דבר התוצאות של הלחץ היו קטנות מאוד, עד אפסיות.
המכתב למדינות המתווכות, שנושא את הכותרת "הבהרות לשלב 1 יישום טיוטת ההסכם 27.5", הוא הרבה דברים, אך הבהרות אינן מהבולטות שבהם. המעטים שנחשפו אליו – צוותי המשא ומתן בישראל, שהיו שותפים בעל כורחם לכתיבתו, וצוותי המדינות המתווכות – הבינו מיד כי רובו הגדול הוא חידושים, תוספות ושינויים, וכל אלה על המתווה שישראל הגישה, כלומר זה שישראל אמרה שאפשר לחתום עליו.
אפשר? לא ממש, כי עוד לפני שנפתרו כמה בעיות קשות שנותרו, גם אחרי שחמאס הסיר את רוב ההתנגדויות שלו, נחת "מכתב ההבהרות".
בין פילדלפי לנצרים - ושאלת רפיח
הנה דוגמאות ל"הבהרות" שאינן תנאים חדשים: בסעיף הראשון מודיעה ישראל כי היא תיסוג מהרצועה לפי המפות המצורפות בנספחים. חמאס דרש בעבר כי בטיוטה יצוין במפורש כי ישראל תיסוג מציר פילדלפי. הקטארים, בהתבסס על מה ששמעו מישראל, אמרו שאין צורך בנקיבת שמו של כל אזור, מספיק שכתוב שישראל תיסוג מכל הרצועה. "אל תדאגו, כשתקבלו מפות, בסוף התהליך, תראו שישראל נסוגה מציר פילדלפי". המפות מראות בדיוק את זה, אבל הפוך. בסביבת נתניהו טוענים כי מתווה 27 במאי לא כלל התייחסויות לציר פילדלפי ולמעבר רפיח, כי ישראל עדיין לא הייתה שם והנושא לא היה רלוונטי. גם זה, איך לומר, לא הכי אמת. כשהמתווה הוגש מעבר רפיח נכבש מזמן, יחד עם רוב ציר פילדלפי שההשתלטות עליו הושלמה יומיים אחר כך על פי התוכנית.
5 צפייה בגלריה
סמוטריץ' מתנגד לניהול מעבר רפיח בידי הרש"פ - ומאיים להפיל את הממשלה
(צילום: EPA/RONEN ZVULUN / POOL)
ישראל ויתרה כבר על נוכחותה בכל ציר נצרים והסכימה להמיר את זו בפילדלפי בסידורי ביטחון בערבות אמריקנית והסכמה מצרית, לרבות חיישנים ושאר טכנולוגיה. לא חיבור מחדש למציאות, כך נדמה, עורר את הצורך לעשות אחורה פנה ולדרוש את הנוכחות בשני אלה, אלא ההודעות התקיפות שנשמעו מצד השרה סטרוק כי בלא הנוכחות – היא ומפלגתה יפרקו את הקואליציה.
שאלת נצרים הייתה במרכז המחלוקת חודשים ארוכים, כשחמאס דורש חזרת פליטים ללא הפרעה והסרת הנוכחות לפחות מחלק מהציר. בסוף צה"ל החליט שזה לא מספיק חשוב כדי לעכב את העסקה וכי יש לו מספיק פתרונות – מבצעיים, טכנולוגיים ומודיעיניים, להתמודד עם עניין חזרת הפליטים לצפון. כל הדרישות למחסומים ובדיקות וחסמים הוסרו. בהצעה הישראלית מ-27 במאי נכתב רק שאחרי שישראל תיסוג מחלק מהציר "תתחיל חזרה של עקורים למקום מגוריהם (ללא נשיאת נשק בזמן החזרה)", משפט שהוא לא חלב ולא בשר, מסוג הנוסחים שמוצעים במשא ומתן כדי לתת לשני הצדדים תחושה שהרוויחו משהו. המתווכות נשמו לרווחה. מכשול רציני ירד.
אבל בעצם לא. נתניהו הודיע בעל פה כי הוא דורש יצירה של מנגנון ביקורת ופיקוח על החוזרים, כלומר בדיוק הדבר עליו ויתר קודם. בהמשך נתניהו הסכים לסגת בו מדרישה מפורשת "להקמת מנגנון" שיפקח על חזרת הפליטים צפונה. נתניהו הסכים להסתפק בכך שייכתב כי חזרת הפליטים ללא נשק החזרה "תובטח ותיושם באופן מוסכם". בפועל, אין לכך משמעות, משום שהניסוח הזה משמעותו חזרה אחורה לוויכוח הבלתי פתיר בין חמאס לישראל בנושא.
אתמול, אחרי הפרסום ב"טיימס", לשכת נתניהו לא הצליחה להתאפק ואף את הוויתור הזה, הקטן, מחקה, וכתבה כי מסמך ההבהרות הוא על "צורך בהקמת מנגנון בידוק מוסכם" וכאן עוד שני "אי-אמת" – שארה"ב הציעה זאת, ושבעצם זה הכל "בהתאם למוצע במתווה 27 במאי". לא, היא לא הציעה, וזה לא כתוב שם כלל וכלל.
אפשר להמשיך עוד ועוד בחידושים ובפניות הפרסה שמכתב "ההבהרות" דורש. חודשים ארוכים עיכבה סוגיית רשימות המשוחררים את המשא ומתן, דרישה שנתניהו העלה וחמאס סירב לה. בסופו של דבר, ישראל ירדה מהדרישה הזו שמריחת הזמן בגללה עלתה בחיי לא מעט חטופים, אבל ויתרה רק כדי להחזיר אותה במכתב ההבהרות – ישראל מכניסה בנספח השני רשימה של כל מי שלדעתה צריך להיכלל במשוחררי השלב הראשון, השלב ההומניטרי. "איפה הטריק של נתניהו פה?", תוהה גורם ביטחוני הבקיא בפרטים, "שאין ויכוח על הגדרה של אישה, או גבר מעל גיל מסוים, אבל יש ויכוח על מי יוגדר 'חולה'. חמאס יכול לטעון, וכבר טען, שפלוני הוא לא חולה לדעתו, או לא חולה מספיק כדי להיכלל ברשימה, והופ – אתה שוב תקוע לשבועות או חודשים של ויכוחים".
הסעיף הקשה ביותר הוא הסעיף בו נאמר כי "ייעשו סידורים לפתיחה מחדש של מעבר רפיח, למעבר של אנשים חולים ופצועים ולהעברת סחורות ומסחר".
המילה סידורים כוללת דרישה של ישראל, שהיא תוכל לוודא שדרך המעבר לא יוחדרו שוב לרצועה אמצעי לחימה וציוד צבאי. אבל כל הגורמים מבינים כי מצרים וחמאס לא יסכימו שהמעבר יאוייש בידי לא-פלסטינים. "יש שתי אפשרויות", אמר הגורם הישראלי, "או שאלה יהיו אנשי חמאס, שלזה אף אחד בישראל, ובצדק, לא יסכים, או שאלה יהיו אנשי הרשות הפלסטינית, שלזה נתניהו לא מוכן להסכים כי סטרוק וסמוטריץ' יפרקו את הממשלה. וזה מכשול מוחלט, בלתי עביר וזה תקוע לגמרי".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.24
