מכירים את זה שכמו זריחת השמש, “גאולתן של ישראל מפציעה קמעא קמעא”? אז יאיר לפיד ואריה דרעי בצהרי ט’ באב כשהם שומעים על בן גביר וחבר מרעיו בהר הבית. מנהיגי ש”ס ו”יש עתיד” אשכרה מדברים באותה שפה נגד שרי ממשלה שתחביבם המועדף ביום החורבן הוא לשחזר את ההישג מלפני אלפיים שנה. זה לא סתם שהשניים האלה פעלו במקביל בצהרי היום החצי קדוש וחצי חולין, ובעיצומה של פגרה מתוחה. הייתה להם כנראה סיבה טובה להאמין שעדיף להרתיע משתטחים פוטנציאליים שאולי שקלו להצטרף לבן גביר, מאשר, למשל, להשתתף בהלוויות ולנחם משפחות הלומות צער. הם הבינו שכמנהיגים עליהם להסביר לציבור מדוע בימים דליקים אלה אסור לשחק באש – במיוחד אם אתה גר במזרח התיכון.
זו לא הפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר שהצ’ילבות הפוליטיות האלו מגלות כי רב המשותף ביניהן. למעשה, בנוגע לעסקת חטופים – הסוגייה החשובה והדחופה ביותר עבור החברה והמדינה הישראלית – שוררת ביניהם תמימות דעים כמעט מיומה הראשון של המלחמה. הן בנובמבר והן ביוני יצא דרעי בהודעה רשמית כי מפלגתו תתמוך בכל עסקה שתונח על שולחנה ושקולה של ש”ס יידרש לאישורה. כך הוא ניסח טוב יותר מכל יאיר לפיד את עיקרי החובה המוסרית של מדינה לפדות את חטופיה, ומדוע היא עומדת מעל לכל שיקול אחר.
כמו הספרדים, גם החרדים האשכנזים לא רק שאינם מתפעלים ממלחמות אינסופיות, או מגיוס בניהם לצבא, הם היו מעדיפים – כמו כל אזרח נורמלי, לראות את תקציב המדינה מופנה כבר לטובת החיים ולא לרעת הרוגים נוספים.
דקה דומייה לזכר החמלה האנושית
לפני שנמשיך הלאה בחזון הריאליסטי, מומלץ לעמוד דקה דומייה לזכר החמלה האנושית שלא הופיעה ביום שבו ניתנה הוראה להפסיק את הסבסוד במעונות היום של ילדים לאבות חייבי גיוס. ולא, זו לא היועצת המשפטית “הרשעית” כפי שסיפר הרב סיפורון גפני לידידו מהשטיבל השר גולדקנופף. אלו הם הפוליטיקאים, שבמו ידיהם הלא יציבות יצרו פלונטר אכזרי שתחילתו בסירוב המוני לגיוס, ושיאו בפגיעה בתינוקות של בית רבן.
ועם זאת, שתיקת האופוזיציה לנוכח המהלך האגרסיבי של השתת עוון אבות על ילדיהם מוכיחה כי יש לקח שלפיד טרם למד. זאת יכולה הייתה להיות ההזדמנות שלו להתחרט ולכפר על כמה עניינים בעברו הפוליטי. מי כמוהו יודע שהנזקים של סמוטריץ’ עולים לכלכלה הישראלית פי 100 ממה שעולים מעונות היום של התינוק החרדי, ושכל סנקציה מהסוג הזה תשיג את ההפך. הרי כשר אוצר הוא המציא את דוקטרינת “קצץ וגייס” בתקווה שהאברכים ישליכו את ספרי הגמרא וירוצו לבקו”ם.
רק החרדים יידעו לעקור מהשורש את העיוות שהנחילו מנהיגי המתנחלים לפיו יש "עסקה רעה" או "עסקה שפוגעת בביטחון". רק הם חרדים באמת למצוות פדיון שבויים, רק להם יש את המנדט לפסוק שזה לא יהודי להשאיר אותם בעזה
אבל היי, אריה ויאיר מדברים. גם אם לא ממש במילים. הם יותר מתקשרים באמצעות אג’נדות שמתחילות להתחכך זו בזו ומנסות את מזלן. לפיד ממשיך לצפות מחרדים להתגייס, ודרעי מצידו יודע שחצי מהמצביעים שלו היו מתגייסים בכיף כבר מזמן – לא כי בא להם לאכול אבק, אלא כי הם מעורבבים היטב בציבור הישראלי ובשוק העבודה, ובעיקר כי ממילא רבים מהם משרתים בצבא.
לפיד ודרעי שייפו את טעמם הפוליטי במהלך השנים, וכיום הם חולקים את הסלידה מדרכם של בן גביר וסמוטריץ’. הם שני מנהיגים ותיקים שמפחדים להגיד בקול מה שכולם כבר יודעים: טוב לעם ישראל להעיף החוצה מהממשלה את מתנגדי העסקה, להכניס במקומם את כל תומכיה – יש עתיד כחול, לבן וישראל ביתנו (גם ליברמן התחייב לתמוך), לחבור לשרי הליכוד שכבר הודיעו שיצביעו בעד, להשיב את כל החטופים הביתה, ולסיים את המלחמה. רק החרדים יידעו לעקור מהשורש את העיוות שהנחילו מנהיגי המתנחלים, לפיו יש “עסקה רעה” או “עסקה שפוגעת בביטחון”. רק הם חרדים באמת למצוות פדיון שבויים. רק להם יש את המנדט לפסוק שזה לא יהודי להשאיר אותם בעזה.
ככלל, זו תהיה ממשלת אד הוק שתשחרר אותנו מלפיתת החנק של מפלגות הימין ותשרטט קווי מתאר ראשונים של שפיות. בממשלת הנורמליות הזו יבינו גם שאין יותר מקום לחוקי גיוס דרקוניים. במקום זאת יש להקים רשות לאומית מסודרת, ארגון ממשלתי שבו יעבדו אנשי מקצוע אשר יכווינו את המועמדים לשירות, תחת פיקוחו יתקיימו קורסי הכשרה ייעודיים לצבא שגם יבטיחו הטבות, ובמסגרתו ייסללו נתיבים חדשים לשירות לאומי תומך לחימה. זאת תהיה ממשלה שתפתח עשרות בתי ספר חרדיים-ממלכתיים, תדאג לנהלי מיון שיבטיחו את המורות הטובות ביותר עבור הילדה החרדית, ושתיגמל מההרגל להפנות את אקדח התקציב לרקתם של ילדים בישראל - חרדים או ערבים, רק כי האבות שלהם אינם בצבא.
אם ללמוד מהזינוק האינסטינקטיבי לעבר בין גביר, אז דרעי ולפיד בהחלט חולקים רפלקס בריא משותף. חבל שהם לא מפתחים אותו עד לתמונת הניצחון המוחלט – החזרת החטופים.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.08.24