אלפי תלמידים, רבים מהם מפונים מהדרום ומהצפון, נמצאים בסכנת נשירה מהלימודים. כך מתריעים קציני הביקור הסדיר (קב"סים), שפועלים בכל הרשויות על מנת לאתר תלמידים במצבי סיכון, לספק להם מענה חינוכי ונפשי - ולעיתים גם כלכלי - ולגרום לכך שיצליחו להשתלב מחדש במערכת ולסיים את התיכון עם תעודת בגרות.
יו"ר הוועד הארצי של קציני ביקור סדיר, מאור צמח, ציין שמאז 7 באוקטובר חלה החרפה במצב. "רבים מהתלמידים רשומים בבתי ספר במקומות שאליהם התפנו, אך לא הגיעו בפועל ללימודים בשנת הלימודים החולפת או הגיעו רק לסירוגין. רבים מהם במשבר נפשי ויש כאלה שמסתגרים בחדר בבית החדש או במלון ולא יוצאים", הוא סיפר.
צמח התריע כי בשל כוח האדם המצומצם, לא ניתן היה להגיע לכל התלמידים. "איש מקצוע אחד אינו מסוגל לתת מענה אפקטיבי ל-150 תלמידים בסיכון", הוא הסביר. "אנחנו נאלצים לתעדף בין קשה לקשה יותר ומצליחים להגיע רק לילדי הקצה שבקצה. הבעיה היא שישנם עשרות אלפי תלמידים במצבי סיכון שנמצאים ב'נשירה סמויה': הם רשומים בבית ספר, אבל לא הגיעו ללמוד. אני צופה שהשנה יהיה צונאמי של מקרים כאלה, והמצב רק יחמיר אחרי המלחמה".
כמו במקצועות טיפוליים אחרים במגזר הציבורי, גם כאן השכר מהווה בעיה קשה. לדברי צמח, מדי שנה נוטשים קב"סים רבים את המערכת כי הם מרוויחים בממוצע 7,000 שקלים בחודש, למרות שיש להם תעודת הוראה, תואר ראשון ותואר שני. בתנאים האלה גם אי אפשר כמעט למצוא להם מחליפים. "אנחנו עוברים ממשבר לאומי אחד לשני, מהקורונה למלחמה, יש פי חמישה יותר עומס לעומת מצב רגיל, אנחנו כורעים תחת הנטל - אבל לא מוותרים", הוא הצהיר.
5 צפייה בגלריה
"נאלצים לתעדף בין קשה לקשה יותר ומצליחים להגיע רק לילדי הקצה שבקצה". מאור צמח
(צילום: גיל יוחנן)
שלומית שיין, קב"סית ואם לחמישה ילדים משתולה, פונתה עם משפחתה, עברה בין מספר מקומות מגורים ובעלה גויס למילואים. למרות זאת, היא לא הפסיקה לרגע לאתר תלמידים בסיכון ונשירה. "רבים מהמפונים לא הצליחו להשתלב", היא התריעה. "יש כאלה שנאלצו לנסוע מעל שעה למוסד החינוכי החדש וסירבו להמשיך בכך; יש כאלה שחוו ניתוק חברתי בבית הספר שאליו הועברו; יש משפחות שסירבו לשלוח את ילדיהן לבתי הספר מחשש שייפגעו מירי רקטות; יש תלמידים שפונו מקהילה קטנה ומחבקת לעיר הגדולה, נמצאים במצבי סיכון ושוטטות, וההורים איבדו שליטה; וישנם כמובן גם תלמידים שהשתלבו יפה.
"אנחנו נלחמים על הילדים. הגעתי אליהם לאילת, לירושלים, לזכרון יעקב, לכל מקום שצריך. אבל אני יודעת שהחמצנו תלמידים למרות ההשתדלות. להערכתי מדובר ב-20 עד 30 אחוז מהילדים שנמצאים בנשירה מהלימודים, גלויה וסמויה".
שירה פולק, קב"סית מאופקים – שספגה אבדות כבדות בחדירת המחבלים ב-7 באוקטובר, סיפרה כי ישנם ילדים שפחדו במשך חודשים ארוכים לצאת מהבית ולכן נעדרו מהלימודים. "אנחנו עדיין לא יכולים לאמוד את הנזקים", היא טענה. "הרבה פעמים אנחנו פוגשים תלמידים שבהתחלה הגיעו לבית הספר ורק אחרי חודשים 'נפל' להם האסימון. נכנסו למשבר והפסיקו להגיע ללימודים. האירועים עדיין בהתהוות".
5 צפייה בגלריה
חגית פרי. "תושבי קריית שמונה פוזרו למאות רשויות ובתי מלון, לא ניתן היה לשלוט בכל האירוע".
חגית פרי, קצינת ביקור מקריית שמונה, פונתה עם משפחתה לתל אביב ומשם היא איתרה תלמידים נושרים. "תושבי קריית שמונה פוזרו למאות רשויות ובתי מלון", היא סיפרה. "אין מקום בארץ שאין בו מפונה מהעיר. הוקמו בתי ספר, דאגנו לשבץ במסגרות, אבל המספרים השתנו כל הזמן ולא ניתן היה לשלוט בכל האירוע. הרבה ילדים לא למדו בשנה החולפת, בהם ילדים שמשפחותיהם החליטו להישאר בקריית שמונה. בשל מחסור במורים בתי הספר גם לא תמיד דיווחו על היעדרויות, ולפעמים הם גם לא ידעו האם התלמיד עדיין לומד אצלם או עזב".
גם אבי קמינסקי, מהנהלת איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, סיפר כי מדיווחים שקיבל עולה תמונה קשה של אלפי תלמידים בנשירה. "יש לשפר מיידית את תנאי העבודה והשכר כדי שניתן יהיה לגייס קב"סים ולהתמודד עם המשבר", התריע.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מערך הקב"סים מונה 693 תקנים וחסרים לו 100 תקנים. ככלל, אין תלמידים שנשרו באופן רשמי לאחר 7 באוקטובר, אך ישנה נשירה סמויה. המשרד פועל במספר צירים, בהם הקמת מינהלת נוער ייעודית למתן מענה לתלמידים מפונים שלא מגיעים באופן סדיר למסגרות החינוכיות בחינוך העל-יסודי, מרכזי יחד לבני נוער במצבי סיכון שלא מגיעים באופן סדיר ללימודים ובעלי מאפייני נשירה, סיירות לילה במוקדי נוער מרכזיים ועוד.
"באשר לקב"סים, סוגיית שכרם נקבעת בין השלטון המקומי למשרד האוצר, אך בשל חשיבות הנושא הדגיש משרד החינוך את הצורך בעדכון הסכם השכר עמם".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.08.24
