750 גני ילדים לגילי שלוש עד שש נסגרו ברחבי הארץ במהלך השנתיים האחרונות. מתוך אלו, 400 גנים בשנה שעברה ו–350 גנים בימים אלה. מלבד ההורים, הילדים הם שישלמו את המחיר ויצטופפו בגנים של עד 35 ילדים. זאת בשל נטישת גננות, שהובילה למחסור חמור שרק החמיר בשנתיים האחרונות, כך התריעה יו"ר תא הגננות בהסתדרות המורים ענת דדון.
"זו תחושה קשה שאין גננת", תיארה סמדר גצוב (39), מפונה מאילון ואם ל-3 בנות. "אין צוות ולא ברורות השעות. זו תחושה של הפקרה, שהחינוך של ילדינו לא מעניין אף אחד, וזה עצוב. גם ככה הם משלמים מחיר כבד על התלישה מהבית. התחלפו יותר מ-10 אנשי צוות מאז שהגענו לכאן".
"כל מי שיש לו דופק, מתקבל לתפקיד"
לפי דדון, מאות גננות פרשו השנה מעבודתן, 5,000 פרשו בחמש השנים האחרונות, וגננות חדשות מסרבות להגיע כשהן שומעות על תנאי העבודה, היחס המעליב שהן סופגות מהורים ואף היחס המשפיל של המשטרה כלפי גננות, כולל מעצרים לעיני ילדים והורים.
לדבריה, חסרות אלפי גננות, ואת מקומן יאיישו בגנים רבים עובדים שאינם מוכשרים לשמש גננים בגני הילדים, וללא תארים אקדמיים. כבר עתה מאות עובדים ללא הכשרה מאיישים את תפקיד הגננת בגני הילדים. דנון אף הוסיפה כי "כל מי שיש לו דופק מתקבל לתפקיד".
"המחסור בגננות מחמיר - והשנה הגיע לממדים קיצוניים חסרי תקדים. אם לא יחול שינוי אני צופה שתוך חמש שנים לא יהיו גנים ציבוריים, משום שלא יהיו גננות, וסגירת גני הילדים תימשך", הזהירה דדון. היא טענה כי "האשמים המרכזיים במחסור ובנטישת גננות הם ההורים של הילדים שאינם מניחים לגננות, נוזפים בהן ללא הרף, מציקים, נוקטים כלפיהן אלימות מילולית והיו גם מקרים של אלימות פיזית, עושים להם שיימינג ברשות החברתיות ומגישים נגדן תלונות שווא במשטרה".
ענת דדוןדדון אמרה כי כמעט בכל יום מוזמנות גננות לחקירה במשטרה בחשד לאלימות, שרק משום שבקשה כלשהי של ההורים לא נענתה - הם החליטו להגיש תלונה במשטרה. "מאות גננות זומנו לחקירה במשטרה. לוקחים מהן טביעות אצבע ו-DNA. שואלים אותן שאלות קשות ומשפילות והן יוצאות מזועזעות, רועדות ובוכות. הן חוות פחד, השפלה ופגיעה קשה במוטיבציה שלהן", הוסיפה.
היא ציינה כי הגננות אינן מקבלות גיבוי ממשרד החינוך, ויחד עם מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, בכוונתן להיפגש עם מפכ"ל המשטרה על היחס הניתן לגננות, כולל דרישה שהשוטרים לא יגיעו לעצור גננות בגני הילדים.
"אנחנו לא נגד חקירת תלונות ובעד בדיקה ומיצוי, אבל לא ייתכן שיוגשו מאות תלונות שמתבררות כעלילה. שוטרים מגיעים לגני הילדים ודורשים מהגננות להצטרף אליהם לעיני ילדים והורים. גננת שזומנה טלפונית להגיע מיידית וביקשה כמה שעות כדי לא להשאיר את הילדים לבד אוימה במעצר".
בהסתדרות המורים אף ציינו כי "גננות ותיקות מבקשות לצאת לפנסיה מוקדמת, וגננות חדשות פורשות כבר אחרי השנה הראשונה. בסך הכול יותר מ-30 אחוזים מהגננות פורשות במהלך שלוש השנים הראשונות לעבודתן".
"חובתה של המדינה לדאוג לילדים המפונים"
המצוקה מורגשת גם בגני הילדים ובבתי הספר שמטפלים בילדי המפונים מהצפון ומהדרום. מבדיקת גורמי החינוך בתנועה הקיבוצית, לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות", עולה כי קיים מחסור של יותר מ–200 עובדי חינוך והוראה שמטפלים בילדי מפונים מקיבוצי הצפון והדרום. "המצב עבורי הוא בלתי נסבל. יותר מ–1,200 אנשי קיבוץ אילון הפכו לנוודים ופליטים בארצם. היום אנו חווים גם מצוקה קשה באיוש תפקידים בתחום החינוך, ילדינו משוועים לצוות חינוכי איכותי ויציב", אמרה בתסכול שירה שלוסברג אלמדווי (34), אם לשני ילדים, יעל בת 4.5 ועומר בן שנתיים וחצי.
לדבריה, "אני מצפה מהמדינה שתדאג להעניק לילדינו את היציבות החינוכית שהם ראויים לה - ילדינו לא פחות טובים מילדי תל-אביב ורמת-השרון". שלוסברג אלמדווי משמשת כמנהלת קהילת המפונים בבית אלפא שבגלבוע. מתוך קבוצת המפונים שמתגוררת בבית אלפא, לפחות חצי הם ילדים עד גיל 18.
"כל הזמן מתעסקים עם החלפת הצוות. הילדים עברו החלפה של ארבע גננות מאז שהגענו לבית אלפא. אני פונה ללב הרחב של כל גננת ציונית שרוצה לתרום לילדים מפונים ומזמינה אותה להגיע לילדינו, הם זקוקים לאנשי חינוך מנוסים, רגישים ועם לב ענק. חצי מהילדים שלנו מתמודדים עם חוסר יציבות כשהאבות נשארו בכיתת הכוננות באילון או במילואים אחרים, אני מזמינה כל מי שרוצה לתרום לילדינו להגיע ולסייע לנו", סיכמה שלוסברג אלמדווי.
דבי ברא"ס, ראש אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, הוסיפה כי "מעולם לא התמודדנו עם מצוקת כוח אדם כזו חריפה, עצוב מאוד שאחרי עשרה חודשים של טראומה, פינוי מהבתים, פליטות וניתוק חברתי, נמנעת מהם החזרה לשגרה בריאה של חינוך. מבדיקה שעשינו עולה שחסרים לנו יותר מ–200 אנשי צוות חינוכי".
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית סיכם: "לא מתקבל על הדעת שצוותי חינוך והוראה נוטשים את הגליל ואת ילדינו בדרום. אני מצפה ממדינת ישראל לדאוג לעשרות אלפי ילדינו שפונו מקיבוצי גבול הצפון ומחזית הדרום, ובמקביל לטפל בילדים שנשארו בקיבוצים שלא פונו בהוראת הממשלה. חובה על מדינת ישראל לתעדף את הילדים האמיצים האלה. המדינה חייבת להיות חלק מהמשימה הלאומית של עשרות אלפי קיבוצניקים, מושבניקים ועירוניים שפונו או ממשיכים לחיות תחת ירי יומי. הילדים בעמיר, שמיר, להבות הבשן ומפלסים לא פחות חשובים מהילדים במרכז".
ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך מסרה בתגובה: "משרד החינוך משבץ גננות על-פי שיקולים מקצועיים, יש לנו נכון לעכשיו מחסור ב–100 מורים בצפון, אותם נשלים עד ה-1 בספטמבר. גייסנו גמלאים, ויש לנו עודפי מורים בחלק מהישובים".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.24
