זהו סיפור פרסי שרב בו הנסתר על הגלוי. עלילתו מפותלת, סתומה וקונספירטיבית בחלקיה, מאפיינת משטרים לא-דמוקרטיים. אפשר להתחיל אותה בהתרסקות פתאומית של מסוק ממלכתי איראני בדרכו מאזרבייג'ן לטהרן, כשעליו הנשיא איבראהים ראיסי, פוליטיקאי קיצוני, רצחני ושנוא. הוא נהרג במקום.
מי היה אחראי לחיסולו? לא ידוע. מה שכן יודע הוא שהתרסקות התרחשה ב-19 במאי, כחודש אחרי התקפת הטילים והכטב"מים האיראנית על ישראל. התקפה שלא רק סוכלה במלואה על ידי קואליציה צבאית אמריקאית-ערבית-ישראלית, אלא גם גרמה לכינונה של אותה קואליציה חסרת תקדים בינלאומי. חיל הטילים האיראני, הכפוף למשמרות המהפכה, ספג תבוסה משפילה.
ההמשך מפתיע לא פחות: המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, לא התאבל יותר מדי על מות הנשיא והורה לערוך בחירות חדשות לנשיאות כבר ב-28 ביוני. הוא איפשר למועמד "רפורמי" מסעוד פזשכיאן - שקרא בפומבי לאיראן לחדול מהמדיניות האנטי-מערבית המסורתית בכלל והאנטי-אמריקאית בפרט - להביס בשני סבבי בחירות את המועמד השמרני הנתמך על ידי משמרות המהפכה. קול העם ניצח גם בקלפיות וגם בספירת קולות.
חמינאי בן 85 מבין שימיו כמנהיג קצרים. הנשיא הקודם, ראיסי, ראה את עצמו כמחליפו הראוי, הן בשל קשריו העמוקים עם משמרות המהפכה והן בשל יומרתו להיות מנהיג דתי עליון. אחרי שסולק לתמיד מהבמה, נפתחו האופציות להעברת לפיד המנהיגות הרוחנית למי שיסומן וייבחר כיורש על ידי חמינאי עצמו.
סוף העלילה? רחוק מזה. ביולי, הנשיא החדש של איראן קיבל לידיו את מושכות השלטון - ויממה אחר כך הטמינו מרגלים/מחבלים/מתנגדי משטר ממשמרות המהפכה מטעני חבלה בבית ההארחה הרשמי בפאתי טהרן, בחדר השינה של ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה שביקר במקום. גם הנייה נהרג ברגע.
החיסול נתן אות למסע מעצרים נרחב בקרב משמרות המהפכה. במקביל עשה הנשיא החדש שמיניות באוויר כדי להשיג את אישור הפרלמנט - הנשלט על יד השמרנים - למועמדים לשרים בממשלתו החדשה.
מאז החיסול מאבקי פנים מעכבים את התגובה הצבאית המובטחת של הנהגת איראן נגד ישראל. ההדלפות (מכוונות ומתוזמנות) מספרות על מחלוקת חריפה בין המטה הכללי של משמרות המהפכה שדורש "להפציץ בטילים את תל-אביב", לבין הנשיא החדש ואנשיו שמתנגדים לכך בתוקף, בטענה שפתיחת חזית מלחמתית נגד ישראל מנוגדת תכלית הניגוד לאינטרסים לאומיים אמיתיים של הרפובליקה האיסלאמית. זו גם עמדתם של כ-75 אחוז מאזרחי המדינה. הם שואלים מה הטעם לפתוח במלחמה הרסנית - שתערער עוד יותר את הכלכלה האיראנית הרעועה - בגלל פיגוע שעשו איראנים נגד עסקן טרור פלסטיני שחי בקטאר.
הנשיא פזשכיאן אינו מדינאי רפורמי במובן המערבי של המילה, אבל הוא נאבק להעמיד בראש סדר העדיפויות של הממשל האיראני את הכלכלה והחברה, ולא את החלומות על אימפריה גרעינית אסאלמית
הנשיא פזשכיאן אינו מדינאי רפורמי במובן המערבי של המילה. דעותיו בנושאים חברתיים רבים חשוכות ודוחות. לא במקרה הגיע לכס הנשיאות בסיועו השקט של השמרן הראשי חמינאי. אבל נכון לעכשיו, הוא נאבק בכל כוחו לחולל מפנה היסטורי בסדר העדיפויות של הממשל האיראני: כלכלה וחברה בראש, החלומות על אימפריה גרעינית אסאלמית אחר כך, אם בכלל.
התזוזה באיראן לדמוקרטיה, או אפילו לדמוקרטיה בדרך, צפויה לכן להיות איטית, הססנית, מזגזגת - ובכל זאת תזוזה. ליותר מכך לא ניתן בינתיים לקוות.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.24
