ממעוף ציפור היסטורי, הפוזיציה של איראן לאחר חיסולו של הנייה בטהרן – כאילו התנקשו ביורש העצר האוסטרי בסרייבו, 1914 – היא אירוע די ביזארי. איום ביציאה למלחמה אזורית נגד יריב המרוחק 1,500 ק"מ מגבולותיה – מנימוקים של השפלה ופגיעה בכבוד. נשמע כמו עילה בסכסוך משפחות יותר מתואנה מדינית. אבל כזאת היא כל סוגיית המעורבות האיראנית בבעיה הפלסטינית-ישראלית. מעורבות מלאכותית שמכסה בנימוקים דתיים חלום על אימפריה איראנית שיעית שתשלוט בכל מסופוטמיה. מה שצובע את העניין בצבע אפוקליפטי, הוא צילה של סוגיית הגרעין. למרות שכרגע מדובר בחילופי מהלומות בנשק קונבנציונלי, הדהירה לכושר גרעיני באיראן אכן קרובה מתמיד למימוש.
אין ספק שחשוב ביותר לעקר את יכולת הגרעין הצבאי של איראן. יכולת כזו מכניסה את האזור כולו לתזזית מסוכנת עם ממד של סכנה גלובלית. אבל יש בכל זאת משהו מטריד בקונצנזוס האפוקליפטי האוטומטי, באשר לגרעין האיראני, בעיקר בהקשר לעתיד מדינת ישראל. איראן גרעינית היא איום קיומי קודם כל על איראן עצמה.
נשק גרעיני יכול להיתפס כנכס בשני תרחישים. הראשון, כנכס הרתעה בפני תקיפה רבתי, והשני, כאמצעי אחרון למניעת קריסה. הראשון מטעה - סאדאת ואסד האב לא נרתעו מלצאת למלחמת יום כיפור למרות ההנחה שלישראל יש נשק גרעיני. מטרותיהם היו מוגבלות והם הניחו שלא יעשה שימוש במה שישראל מעולם לא אמרה שיש לה.
גם כל העימותים הצבאיים מאז 73' (לפחות) התרחשו תחת אותה הנחה. עניין הגרעין כולו היה מחוץ לקונטקסט. מה ששונה במקרה האיראני היא ההנחה שבהינתן המשטר והצהרותיו, יכולת גרעינית איראנית מעמידה את האפשרות הזו בלב מערכת השיקולים הביטחונית, כבעיה מרכזית ומיידית.
גרעין איננו משהו שניתן לעשות בו שימוש התקפי מבלי שהדבר יגרור תגובה מיידית באותו המטבע. אפילו איום מרומז לעשות בו שימוש, עלול לגרור מכת מנע קטלנית. חציית סף איראנית חושפת אותה מיידית כמטרה למכה כזו. העננה שפוזיציה מדינית כזו מטילה על קיום נורמלי של מדינה, היא הרסנית. העלות במשאבים, בכוננות, בסף הפאניקה בציבור – יכולה לעלות לאייתוללות בשלטון. אפשר להניח שאת כל זה לוקחים בחשבון גם בטהרן. טיפשים הם לא.
בהינתן מה שנאמר לעיל, אפשר לשאול אם איראן גרעינית מסוכנת עבורנו יותר מאיראן הקונבנציונלית. פוטנציאל ההרס של אלפי ראשי הקרב שסופקו לחיזבאללה, בנוסף למה שיש לאיראנים עצמם, כולל המיליציות בעיראק והחות'ים - אפקטיבי דיו למימוש "טבעת האש" שביקש סולימאני ליצור. חלק מהטבעת יחסר אמנם, עם יציאת חמאס מהמשוואה - אבל זה סוג הנשק שאיתו בכוונתם ללחום בנו - ואנחנו בהם. לא הגרעין.
כל תשתיות הנפט והגז של משטר האייתוללות מרוכזות במספר אתרים. פגיעה בהן משאירה אותם ללא נכסים לאומיים, וללא כלכלה
מלחמה כוללת באיראן ושלוחיה איננה טיול בפארק ולמרות מעטפות ההגנה שלנו, אנו עלולים לספוג מהלומות לא פשוטות. עם זאת, חשוב לזכור: איראן פגיעה יותר. כל תשתיות הנפט והגז של משטר האייתוללות מרוכזות במספר אתרים. פגיעה בהן משאירה אותם ללא נכסים לאומיים, וללא כלכלה. כך גם לבנון שתלויה על בלימה כמדינה גם ללא מלחמה - ותיהרס כליל אם תפרוץ כזו.
עם כל הנזק שתסב עכשיו הפעלה מלאה של "טבעת האש", מדינת ישראל לא תיהרס. בוודאי לא כשירדו מהפרק מהלכי ההפתעה המתואמים של כוח רדואן וחמאס, וכשביהודה ושומרון לא התממשה התקוממות עממית. לאחר שגם טבעת ההגנה הנוספת של שותפותנו חשפה את יכולותיה במתקפת אפריל, אפשר להניח שבאיראן ובלבנון כבר מבינים זאת – ההזדמנות להפתיע חלפה. החשש שלהם עכשיו הוא ממחיר התגובה במקרה שיחליטו למרות זאת לתקוף. נוצרה סימטריה קונבנציונלית, מאזן אימה ללא גרעין. לכן לא ברור מה ירוויחו מחציית הקו בגרעין. ברור יותר מה יפסידו.
ידידיה יערי כיהן כמפקד חיל הים וכמנכ"ל רפאל
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.24
