הבחירה בשרת התחבורה להוביל את טקס הזיכרון הראשון ל-7 באוקטובר היא אקדח מעשן: השלטון לא רק שאינו מרגיש שום אחריות למחדל הנורא, הוא גם בטוח מאוד ביכולת שלו לשרוד תבוסה שהייתה אמורה לחולל טלטלה יסודית ועמוקה בכל שדרות ההנהגה והפיקוד. החלפת האחראים והאחראיות הישירים והמיניסטריאליים היא תנאי חובה על מנת לאפשר את ראשיתו של תהליך השיקום, שייקח ממילא שנים, וגם אז סיכויי הצלחתו לא מובטחים. אולם כדי שזה יקרה דרושה תמיכה עממית רחבה, עקבית ומאוד קולנית. היא לא הופיעה במשך עשרה חודשים וחצי, למרות שכל מיני פרשנים הבטיחו. לכן אין לממשלה שום בעיה להציב את אחד מסמלי הריקבון המוחלט שהתפשט בישראל בתור הקומיסרית של זיכרון האסון.
ברזומה של רגב מצויות די והותר ראיות שיצביעו על האינטרסים שלה בעיצוב האירוע, שצפוי להיות קשה לעיכול גם אם התקווה תתגשם עד אז ויחזרו חטופים וחטופות בחיים. אפילו הזיכרון הישראלי הקצר לא שכח את מה שקרה לטקס הדלקת המשואות והפיכתו לפולחן אישיות וחגיגת הפריימים המשותפים עם אשת ראש הממשלה, ובמיוחד את ההחלטה הפחדנית וחסרת הבושה למנוע הגעת קהל לטקס השנה ולבטל את השידור החי, כדי שחלילה לא יישמע קול מחאה.
העיקרון המנחה פשוט: לדחוק ואף להעלים את התחושה שמבעבעת בקרב אגפים לא מבוטלים בציבור, שאפילו 1,200 נרצחים ונרצחות ביום אחד לא מהווים סיבה טובה לקחת אחריות, להכות על החזה ואפילו להתנצל
מן הסתם, אותם המניעים שגרמו לכך שטקס המשואות היה חלול ומנותק לא נעלמו. הסירוב של נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית מונע בירור שאלות יסודיות על מידת האחריות שלו ושל אחרים לטבח הקטלני ביותר שבוצע בעם היהודי מאז השואה. טקס בניהולה של רגב יעשה הכל כדי לצמצם את הזעם והכעס באצטלה המזויפת והמניפולטיבית של "זמן לאחדות". העיקרון המנחה פשוט: לדחוק ואף להעלים את התחושה שמבעבעת בקרב אגפים לא מבוטלים בציבור, שאפילו 1,200 נרצחים ונרצחות ביום אחד לא מהווים סיבה טובה לקחת אחריות, להכות על החזה ואפילו להתנצל. אגב, מי שחושב שה"סוֹרִי" של נתניהו בריאיון ל"טיים" (שאתמול נזכר לפרסם בדיקת עובדות לריאיון עתיר אי-דיוקים) מהווה בקשת סליחה, צריך לשפר בדחיפות גם את האנגלית וגם את העברית.
צה"ל מעניק מתנה יקרה מפז עבור דמות חסרת עכבות כמו רגב
אכן, גם העיכוב המביש בסיכום ופרסום תחקירי הצבא מטיל צל כבד על הארגון והעומד בראשו, שלא נראה כמי שאורז את חפציו לאחר כישלון חסר תקדים. לכן יש לומר שמלבד האיוולת הערכית והמוסרית הזאת, צה"ל מעניק מתנה יקרה מפז עבור דמות חסרת עכבות כמו רגב: בדרכה לחזק את האחיזה הפוליטית בקרנות המזבח היא לא תהסס לרכוב על הנרטיב השקרי של "כולנו אשמים".
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס לא פחות מכל אלה, מה בעצם המסר במינויה של רגב? בתחום משרדה, שהוא מהחשובים בממשלה, מדובר בשרה שהמילה "כושלת" מצחיקה עד דמעות את חברות התעופה שעדיין טסות לישראל וחוגגות את חוסר הכשירות שלה. על פניו, ההישג הכי גדול של רגב הוא "נסיעות עבודה" מפוקפקות ויקרות, אבל לאחרונה היא התעלתה על כך: לראשונה לאחר שנים נפתחה חקירת שחיתות נגד אישיות פוליטית בכירה, בזכות שיטת ה"יהלום" שנחשפה בתחקיר "המקור". הדברים שנחשפו שם עד כדי כך בוטים, שאפילו מערכת האכיפה המסורסת נדרשה לפעול. והיא, שגם שיסתה נגד הקיבוצים ובכלליות פיזרה רעל בנדיבות פילנתרופית, נבחרה להחליט איך המדינה תזכור את 7 באוקטובר. למה? כמו כל דבר שהשלטון הזה עושה: כי למה לא.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.08.24
