בשני דיונים שהתקיימו ביום רביעי האחרון, האחד אחרי הצהריים, בפורום מצומצם, והשני בשיחת ועידה בלילה, נתניהו חיסל את הסיכוי להתקדמות במשא ומתן. תם הטקס, לפחות בשלב הזה. האלוף אליעזר טולדנו, ראש אגף אסטרטגיה במטכ"ל, אמור היה לצאת בלילה לקהיר, יחד עם בכירי שב"כ, לשיחות עם המצרים. גם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף רסאן עליאן, אמור היה לצאת לשם. אלה נסיעות סרק, אמר אמש גורם שמעורב עמוקות במגעים. כך גם הפגישה היום בין שר החוץ האמריקני בלינקן לראש הממשלה. הפסגה, שנועדה להתקיים בסוף השבוע, עם צוות המשא ומתן הישראלי ונציגי המתווכות, עשויה להתבטל, להידחות או להתקיים לצורכי תצוגה בלבד. האופטימיות שעלתה מדיווחי התקשורת הזרה בימים האחרונים הייתה ספין. מישהו בצד האמריקני האמין במעשה קסם: אם יגידו שההסכם מתקרב, הוא באמת יתקרב.
אין מנוס מלחזור ולומר את האמת: סינוואר ונתניהו לא מעוניינים לשלם את המחירים שכרוכים בהסכם; בינתיים הם יכולים להרשות לעצמם. "אנו מקיימים משא ומתן, לא מתן ומתן", אמר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה. האמת קצת שונה: לא מתן ומתן ולא משא ומתן; סרק, סרק, סרק.
הפיצוץ היה סביב ציר פילדלפי, אבל הוא יכול היה להתרחש סביב שורה של נושאים אחרים. ציר פילדלפי, שנסעתי פעמיים לאורכו במהלך ההשתלטות הישראלית, הוא דרך בת 14 קילומטרים, מכרם שלום עד לים, של מה שהיה פעם כביש והיום הוא רצועה חולית מאובקת. מצד אחד שרידי קיר השיגומים הישראלי, מנומר בעמדות שמירה הרוסות של חמאס, ומצד שני, לאורך הגבול הבינלאומי, החומה המצרית. בשלושת הקילומטרים הראשונים ממעבר כרם שלום האוכלוסייה הייתה דלילה. חמאס מסכים כנראה לנוכחות ישראלית שם. רוב הציר חוצה את מתקני המעבר למצרים ומשקיף על שכונות מגורים פלסטיניות שהפכו לתילי חורבות. זה הפרט שפוצץ את המגעים: נתניהו מתעקש על נוכחות צבאית ישראלית לכל אורך הציר; חמאס מתעקש על נסיגה ישראלית.
אין מנוס מלחזור ולומר את האמת: סינוואר ונתניהו לא מעוניינים לשלם את המחירים שכרוכים בהסכם; בינתיים הם יכולים להרשות לעצמם. "אנו מקיימים משא ומתן, לא מתן ומתן", אמר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה. האמת קצת שונה
נתניהו מנמק את הווטו בעמידה שלו על תנאי אסטרטגי: ישראל חייבת להקיף את עזה מסביב, 360 מעלות. אנחנו יכולים לשלוט על הים ועל קו הגבול עם ישראל, אבל נסיגה מפילדלפי תפתח לעזתים ציר הברחה ממצרים. בצה"ל ובמשרד הביטחון חולקים עליו. ראשית, הבדיקות שערך צה"ל מאז ההשתלטות שלו על הציר מוכיחות שרוב ההברחות היו דרך המעבר. חמאס שילם והמצרים העלימו עין. המנהרות, שהיו תעשייה פורחת כאשר ישראל שלטה ברצועת עזה, נזנחו. רובן נאטמו בצד המצרי. מעבר לכך, ששת השבועות שבהם יתבצע שחרור הדרגתי של חטופים לא ישנו הרבה בציר פילדלפי. קודם ישוחררו החטופים, אחר כך נראה.
הוויכוח שיכול היה להיות סביר
נתניהו מתעקש: ההסכם ייהפך לקבוע. אם לא תובטח נוכחות של צה"ל לאורך כל הציר, לא יהיה הסכם.
הוויכוח הזה יכול היה להיות סביר אלמלא נמקו במנהרות בעזה, בין הסכם לפיצוץ, 115 ישראלים, נשים וגברים, אזרחים וחיילים, חיים ומתים, שהופקרו על-ידי נתניהו והמערכת שהוא עומד בראשה. הופקרו פעמיים: פעם אחת ב-7 באוקטובר; פעם שנייה במשא ומתן שלא נוהל בגילוי נאות, בידיים נקיות. נתניהו רוצה לראות את החטופים משתחררים, אבל הוא לא מוכן לוותר על אשליית "הניצחון המוחלט" שלו. הוא תקוע באשליותיו.
הריב בינו לבין גלנט לא מסתכם רק בחבטות מילוליות הדדיות: פעורה ביניהם תהום אסטרטגית. גלנט רואה בהסכם חטופים - אפילו שלב אחד - פתח לקואליציה אזורית מול איראן, מגובה בעוצמה אמריקנית; נתניהו רואה בהסכם כניעה לאויב, התפרקות קואליציונית ותבוסה אישית. גלנט דרש מנתניהו להביא את פרטי המגעים לקבינט. הוא מתאר את הדילמה כצומת T - הברירה היא בין מציאות אזורית חדשה למלחמה אזורית. נתניהו סירב.
בינתיים חזר בו נתניהו מהסיכום עם האמריקנים לגבי מסדרון נצרים כפי שהשתקף במתווה ביידן-נתניהו מ-27 במאי. לפי אחד המקורות שאלת המעבר של פלסטינים ממרכז הרצועה לצפונה, האם יהיה בידוק ישראלי או לא יהיה, כלל לא נדונה בסבב הנוכחי בדוחא. ראש ה-CIA ברנס החליט להתמקד בפילדלפי: אם אין הסכמה על פילדלפי אין הסכם: חבל להשחית זמן על סעיפים אחרים.
לתוך המשבר השתרבב מה שמסתמן כמגמה איראנית שלא להגיב בשלב זה על חיסול הנייה בטהרן. איראן לא מתכוונת כנראה להסתבך במלחמה אזורית בגלל אורח פלסטיני. הבשורה הטובה היא שייתכן שהאיום הצבאי ממזרח הוסר לפי שעה; הבשורה הפחות-טובה היא שחיזבאללה עלול לפעול בכוחות עצמו. התקפת טילים מצפון, גם אם תהיה מדודה, תוסיף אירוע לאירוע. אין פלא שתושבי הצפון נקראו להישאר ליד מרחבים מוגנים.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.08.24