ארצות-הברית כאן. גם כשהיא טועה, ולפעמים היא טועה, אי-אפשר בלעדיה. היא נמצאת כאן במלוא כוחה, כדי להגן על ישראל. מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הבהיר אתמול שיש צורך בעסקת חטופים. בינתיים, לפי דברי בלינקן, נתניהו מקבל את ההצעה האמריקאית. אלה חדשות טובות. הכדור בידי סינוואר. וספק אם יגיעו משם חדשות טובות.
ובינתיים, ציר הרשע, איראן וחיזבאללה, מעכב את התגובה לחיסולים בביירות ובטהרן. נפלא? ממש לא. מנהיגי האומה שהמציאה את משחק השח נקטו מהלך שלא עושה שום חסד עם ישראל. ישראל נקטה בצעד נכון: איום בתגובת נגד. ולא סתם תגובת נגד, אלא עם גיבוי אמריקאי. אז למה שהם יתקפו עכשיו, דווקא עכשיו, כאשר ארה"ב ריכזה כוח חסר תקדים באזור? הם בהמתנה. הרי האמריקאים לא יישארו כאן לנצח. כך גם חיזבאללה. מדובר בעיתוי האומלל ביותר. ארגון הטרור השיעי הצליח להוביל את לבנון לפשיטת רגל. הרי זה גורלה של כל מדינה ושל כל קהילה שהאיסלאם הרדיקלי שולט בה. אלא שהמצב החמיר. מצד אחד, חיזבאללה הציג בסוף השבוע את מערכת מנהרות הטילים שלו, שמן הסתם עלתה לו מאות מיליוני דולרים, ואולי מיליארדים. אבל מצד שני, בלבנון עצמה נגמר הדלק לתחנות הכוח. אין חשמל. המדינה כבויה. עיראק דורשת 700 מיליון דולר, והבנק המרכזי של לבנון מסרב להתחייב על כסף שאין לו, למרות לחץ של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי. בנוסף, לפי סקר שפורסם לפני ימים אחדים, 88% מהלבנונים מתנגדים להמשך העימות עם ישראל. אפשר להניח שאחוז גדול יותר מתנגד להרפתקה של עימות כולל שאליו חיזבאללה מאיים לגרור את לבנון.
"נקמה מוגשת כשהיא קרה", כתב ריפעת עודה בעיתון "אל-מיאדין", שמזוהה עם חיזבאללה, כדי להצדיק את העיכוב. אבל אין עיכוב. משום שכבר יותר מעשרה חודשים יש ירי כטב"מים, רקטות, טילים – מדי יום ביומו. הרי לו היה חיזבאללה משגר את כלי המשחית הללו בשבוע אחד, במקום בעשרה חודשים, זו הייתה נחשבת להתקפה הגדולה ביותר על ישראל מאז ומעולם. הרבה יותר מההתקפה האיראנית באמצע אפריל. אבל הם מבצעים בנו עינוי סיני. וישראל מבליגה. ומבליגה. ומבליגה. ועכשיו הם עושים לנו טובה כאשר הם מצטרפים לאיראן ומעכבים את התגובה. ומעניין שיש אצלנו רבים שקונים את ההונאה.
כך שהעיכוב הזה הוא מהלך אסטרטגי של ציר הרשע. הם ימתינו עד שהאמריקאים יסתלקו. ציר הרשע הבטיח תגובה. הוא לא יוותר עליה. עניין של כבוד. אבל לא כשהאמריקאים, עם כוח האש האדיר שלהם, להגנה ולהתקפה, עם התגבורת הנדירה מאוד של מטוסי F-22, נמצאים כאן עם היד על ההדק. הרי איראן וחיזבאללה מעריכים, אולי בצדק, שהם מסוגלים לתת מכה קשה לישראל, גם אם לא אנושה, וגם לספוג מכת נגד. ובתנאי שישראל ניצבת מולם לבדה. יש להם סבלנות.
גם הסכם החטופים נמצא בתמונה. האמריקאים רוצים אותו מהר ככל האפשר, מתוך הנחה שהפסקת אש עם חמאס נמצאת בהישג יד, והיא תמנע מלחמה אזורית. זו אשליה. הסיכוי להשגת הסכם הוא בין אפסי לשולי. והיד רועדת כשצריך לכתוב את זה. סינוואר לא רוצה שום עסקה. הוא רואה את הנזקים המצטברים שנגרמים לישראל. הוא רואה את השבר הפנימי. הוא רואה את העוינות הבינלאומית, שרק הולכת וגדלה. והוא מחכך ידיים בהנאה. ההרס והחורבן ברצועת עזה הם מחיר שראוי לשלם תמורת הפגיעה בישראל. הוא לא צריך להמתין לתגובה הקשה יותר של חבריו לציר הרשע. מבחינתו, ההישגים הולכים ונערמים. ודווקא משום כך, התשובה החיובית של נתניהו לפשרת המתווכות, כפי שדיווח אתמול בלינקן, היא מהלך נכון, כדי לא לאבד את התמיכה האמריקאית. זו תמיכה שכבר הוכיחה את עצמה. ישראל חייבת הרבה מאוד לגנרל מייקל קורילה, מפקד סנטקום, פיקוד המרכז האמריקאי, אמר לי ידיד אמריקאי. הוא צודק. ללא סנטקום הפגיעה בישראל, בליל הכטב"מים מאיראן, הייתה הרבה יותר גדולה.
עדיף להתכופף בפני ארה"ב בעניין החטופים, כדי שתהיה לצד ישראל בעימות עם ציר הרשע
ועדיין, העימות עם ציר הרשע הוא בלתי נמנע. האינטרס הישראלי העליון מחייב שעדיף שהוא יקרה כאשר הכוח האמריקאי האדיר כאן, גם אם זה "רק" לצורך הגנה. סירוב של נתניהו לעסקה של המתווכות היה משחק לידי ציר הרשע. הוויתורים שנדרשים מישראל, גם ויתורים משמעותיים בציר פילדלפי ובציר נצרים, אינם פשוטים. אבל הם חיוניים גם אם לא יובילו לעסקה. משום שעדיף להתכופף בפני ארה"ב בעניין החטופים, כדי שתהיה לצד ישראל בעימות עם ציר הרשע.
צריך להודות שכבר יותר מדי שנים ההחלטות האסטרטגיות של נתניהו רק מסבכות ומחלישות את ישראל. צריך לקוות שעכשיו, כאשר העימות הגדול בפתח, ראש הממשלה יקבל את ההחלטות הנכונות.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.08.24
