הממשלה מסירה אחריות ובתי הספר לא ממוגנים - ללא פתרון באופק: בשל סכסוכים תקציביים, 26 אחוז מכלל בתי הספר בישראל יתחילו את שנת הלימודים ללא מיגון או ללא מיגון תקני. מדובר ב-472,000 תלמידים שיחזרו אל בתי הספר ללא מיגון תקני, לפי נתוני מרכז השלטון המקומי.
האחריות לבניית מוסדות חינוך, ובכלל זה בניית מרחבים מוגנים, נחלקת בין המדינה לרשות המקומית האחראית על הבנייה. לטענת מרכז השלטון המקומי, הממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה לספק את התקציבים הנדרשים למיגון, והשלטון המקומי נאלץ לשאת בעול התקציבי תוך כדי קיצוצים בתחומים אחרים.
"האיומים המתמשכים מהצפון והדרום, והרצון להחזיר כמה שיותר תושבים לבתיהם, מחייבים מהלך למיגון משמעותי של מוסדות החינוך", אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס. "לפני יותר מחצי שנה הצגנו לממשלה תוכנית ביטחונית להחזרת הביטחון האישי הכוללת צעדים נדרשים במוסדות החינוך. לצערנו, מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ עדיין חסרים במיגון הולם. החזרת השגרה ושמירה על רציפות תפקודית הן מטרה עליונה שלא תוכל להתקיים ללא מיגון מוסדות החינוך ושמירה על שלומם וביטחונם של התלמידים והצוות החינוכי".
מנתוני מרכז השלטון המקומי עולה כי בירושלים 35 אחוז מבתי הספר ללא מיגון או ללא מיגון תקני. בחיפה 33 אחוז, בגוש דן 31 אחוז, בשרון והמרכז 20 אחוז, בצפון 20 אחוז ובדרום 20 אחוז.
בצל החשש מהסלמה, חלק מהרשויות במרכז הארץ ובגוש דן החלו למגן מוסדות חינוך מתקציבן, ללא סיוע מהמדינה. במסגרת ההיערכות נבנו מרחבים מוגנים חדשים, שופצו מקלטים ישנים והובאו מרחבים מוגנים ניידים לגני הילדים ובתי הספר הוותיקים. כך, למשל, עיריית גבעתיים הקצתה 60 מיליון שקלים למיגון בתי הספר שמרביתם נבנו לפני שנים רבות.
ראש העיר גבעתיים, רן קוניק, ציין שכל גני הילדים מוגנו ומתקיימות עבודות אינטנסיביות למיגון 14 בתי ספר כדי לאפשר ככל הניתן לימודים במצב חירום מתמשך. "הבנו שאם אנחנו רוצים לייצר שגרה לילדים ובני הנוער בעיר גם בזמן חירום, אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו", אמר קוניק.
3 צפייה בגלריה
מרחבים מוגנים בבנייה בגבעתיים. "הבנו שאם אנחנו רוצים לייצר שגרה לילדים גם בזמן חירום - אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו"
(צילום: באדיבות עיריית גבעתיים)
בגני תקווה המיגון נעשה בכל בתי הספר והגנים ברחבי העיר, בהם 49 גני ילדים, עשרה בתי ספר בכל השכבות והמגזרים ובית הספר לקידום נוער. "אם מדינת ישראל אינה יכולה לספק מענה מיידי לכך, אנו קוראים להם להעביר את הסמכויות והתקציבים לרשויות המקומיות ונדאג שמוסדות החינוך בערים שלנו יהיו מוכנים ומוגנים בצורה המיטבית", אמרה ראש העיר גני תקווה, ליזי דלריצ'ה.
בניגוד לעיריות המבוססות במרכז הארץ, בערי הצפון המצב יותר מורכב ויש צורך במענה מהמדינה. ״בקצרין יש לנו מספר מוסדות חינוך שיש בהם פערי מיגון, בעיקר מדובר על בתי הספר שמונים מעל 150 תלמידים שאין לנו מענה מיגוני מיטבי עבורם. אנחנו מצפים ודורשים מהמדינה שתיתן לנו מענה ראוי עד ל-1 בספטמבר״, חרץ ראש מועצת קצרין, יהודה דואה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "פערי המיגון במוסדות חינוך הם תולדה של מצב מתמשך והחלטות של המדינה לאורך השנים. ככלל, השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. כמו כן, קיימות הנחיות והוראות בחוזר מנכ''ל שעת חירום כיצד על המנהלים ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות להיערך ולפעול במגבלות מיגון - בניית תוכנית למידה גמישה ואלטרנטיבית במרחבים מוגנים, למידה במשמרות, למידה מקוונת מרחוק, ותוכניות הפגה במרחב הרשות ומחוץ לאזורים מסוכנים".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.08.24
