מטף הכיבוי ניצב ממש בכניסה לבית. נכנסים דרך שער ברזל לחצר ואחרי שני צעדים מטפסים ארבע מדרגות לדלת הכניסה. המכל האדום, מטף אבקה שישה ק"ג, נמצא שם תמיד. ברא סדה, הבן של בעל הבית איברהים, אומר שהיום כל משפחה מחזיקה לפחות שני מטפים. אחד בתוך הבית ועוד אחד בחצר. שאלנו אם הוא מתכוון לתושבי ג'ית, הכפר שלו, והוא ענה מיד: "לא לא, לא רק אצלנו, בכל הכפרים, בפרעתא, אימאתין, מדמא, בורין, לכולם יש מטפים בבית. זה בגלל המתנחלים".
אבל מול פשיטה של עשרות פורעים עם בקבוקי תבערה, מה כבר המטפים הללו יכולים לעזור. עמדנו נבוכים מול שני הרכבים המפוחמים של המשפחה שעומדים כאנדרטה בצמוד לחומת הבית, יונדאי טוסון ויונדאי אקסנט שנשרפו טוטאל-לוס. ברא, 22, ישב בדיוק על גג בית המשפחה כשהחלה פשיטת המתנחלים בחמישי בערב. היה אוויר נעים והאורחים כבר הגיעו. "דוד שלי, אח של אמא, מוחמד ג'וברה, בא לביקור מסעודיה עם כל הילדים. הוא חי שם כבר הרבה שנים, עובד בתור מהנדס ומגיע לבקר את המשפחה פעם בשנה בקיץ.
שופכים חומר על הספה - ומציתים: התיעודים מג'ית
13 צפייה בגלריה
בית משפחת סדה בכפר ג'ית, השבוע. "אולי 100 היו שם, כולם רעולי פנים עם ברזלים וקרשים"
(צילום: שאול גולן)
"היינו אולי 18 אנשים בבית, חלק בפנים וחלק על הגג. פתאום שמעתי צעקות מרחוק. הרמתי את הראש לראות מה זה, ואני רואה אנשים לבושים בשחור רצים בין העצים לכיוון שלנו. ישר צעקתי למשפחה, 'המתנחלים כאן, המתנחלים כאן' ורצתי במדרגות למטה.
"עד שהגעתי הם כבר עמדו ליד הרכבים שלנו, ניפצו את החלונות, שפכו פנימה דלק, הדליקו במצית וברחו. צעקתי, חיפשתי משהו לזרוק עליהם אבל לא מצאתי. האש הייתה גדולה ורצתי להביא מטף. בינתיים אבא שלי והדוד יצאו גם הם עם מטף והתחילו להתיז והצלחנו לכבות את האש.
"פתאום ראינו שהם חוזרים לכיוון הבית שלנו. הפעם הזו הם באו עשרות, אולי 100 היו שם, כולם רעולי פנים עם ברזלים וקרשים. רצנו חזרה לתוך הבית ונעלנו את השער ואת הדלת הראשית. מסכן דוד שלי, הבן אדם רגיל לחיים שקטים בסעודיה, הוא לא מכיר דברים כאלה, רק שמע מאיתנו סיפורים. הוא היה מפוחד לגמרי. הילדים והנשים צרחו. המתנחלים הדליקו עוד פעם את הרכבים, זרקו אבנים על החלונות וניפצו אותם. בפעם הזו פחדנו לצאת לכבות את השריפה".
אחרי שהמתנחלים עזבו יצאו בני המשפחה וכיבו את האש. עבור הרכבים זה היה מאוחר מדי. הלהבות דילגו לעץ שסק בתוך הגינה ושרפו את צמרתו. אש אחזה גם בסככה המצילה על החצר ושרפה אותה כמעט לגמרי. הרעפים שכיסו אותה התפוררו מהחום. פיח שחור סמיך מכסה את חומת האבן. שאלנו אותו היכן אביו. "הוא נסע לקנות מטפים חדשים בשכם", ענה, "נשארה לנו קצת אבקה במכל הזה", הצביע על המטף בכניסה, "ואנחנו צריכים להיות מוכנים לפעם הבאה".
איסמן מלווה את החקירה
שלושה בתים וארבעה רכבים נשרפו בפוגרום המתנחלים בכפר. ראשיד סדה, 22, נורה בחלק גופו העליון ומת כעבור זמן קצר מפצעיו. צעיר אחר נפצע קשה מירי והוא עדיין שוכב בטיפול נמרץ בבית החולים רפידיה בשכם. שני תושבים אחרים נפצעו קל מאבנים שהשליכו המתנחלים.
צריך להסתובב פה בין הזירות כדי להבין את סדר הגודל של הפשיטה. זו לא סתם התפרעות של כמה נערים פוחזים אלא פשיטה מאורגנת עם תורת לחימה מסודרת. לא פעולת טרור בשולי הכפר אלא כניסה פנימה, לטבורו, בלי פחד להיתקל בהתנגדות של אנשי המקום. ההפך, רק שייצאו. ומי שיוצא חוטף אבנים, קרשים ומוטות ברזל במקרה הטוב. בלא מעט מקרים הוא נורה.
מאז שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר נורו למוות בגדה 11 פלסטינים בידי מתנחלים. לגבי שישה פלסטינים נוספים שנהרגו, לא ברור עדיין אם היה זה מירי של הצבא או של מתנחלים. עשרות בתים ורכבים הוצתו בפשיטות מאורגנות של מתנחלים.
סדאם: "אחרי שעתיים הגיעו שני שוטרים. אמרנו להם שהתקיפו אותנו עשרות מתנחלים. אחד השוטרים אמר לנו 'מה אתם מספרים סיפורים, אני לא רואה פה אף אחד'"
בצה"ל ובשב"כ הפסיקו להשתמש בכינויים מכובסים כמו "פשיעה לאומנית" וקוראים לפשיטות האלו פעולות טרור. שיחות עם גורמים מקצועיים במערכת אכיפת החוק מבהירות את גודל האיום שישראל ניצבת בפניו. איום פנימי שמאיים על החוק והסדר הקיימים וקורא תיגר על מוסדות המדינה ורשויות האכיפה. מה שהתחיל בפעולות "תג מחיר" חשאיות של שניים-שלושה צעירים שירדו באישון ליל לכפר הפלסטיני השכן, ריססו כתובות על קירות בתים ומסגדים, השחיתו רכוש ונמלטו, הפך לפעולות "רועשות" של מאות משתתפים.
האירוע הראשון במודל הפעולה החדש התרחש בפברואר 2023. בתגובה לפיגוע שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב ז"ל השתוללו מאות מתנחלים בכפר חווארה, יידו אבנים והציתו עשרות בתים ורכבים. פלסטיני אחד נהרג מירי ועשרות נפצעו. ההתארגנות לפעולה הזו לא הייתה חשאית. הקריאה לרדת לחווארה הופצה באופן גלוי לגמרי בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק, בטלגרם, בכל הפלטפורמות. כך זה מתארגן מאז, גם פעולת הטרור בג'ית התארגנה בקבוצות הוואטסאפ של הגבעות, ובמערכת החוק אומרים: "זה כבר לא מיעוט קיצוני וזניח, אלה מיליציות חמושות שלא פועלות בשושו".
פרקליטות המדינה הודיעה בתחילת השבוע כי פרקליט המדינה עמית איסמן ילווה באופן צמוד את חקירת הפרעות בג'ית. איסמן כינס ישיבה של כל גופי אכיפת החוק הפועלים בשטחים – המשטרה, הצבא, השב"כ והפרקליטות – ולפי ההודעה "סוכם על שילוב זרועות בין כלל גורמי האכיפה כדי להילחם ביד קשה ואפקטיבית במי שנוטלים את החוק לידיהם ופוגעים בנפש וברכוש".
גורמי האכיפה תיארו בפני איסמן מציאות אנרכית שמתנהלת במקביל למציאות בתחומי הקו הירוק. "המיליציות הללו הן מערכת אכיפת חוק עצמאית", אומר גורם באחת המערכות, "והן חמושות. אחרי רצח הנער בנימין אחימאיר הן יצאו לפעולות תגמול בכפרים השכנים, פעולה שהסתיימה בשני הרוגים פלסטינים ולינץ' בצלם עיתונות (הכוונה לעמיתנו הצלם שאול גולן – ע"ש). ארבעה חודשים עברו מאז ואין עצורים. באירוע בג'ית לא היה טריגר, כלום לא קרה לפני כן. היו שמועות על זריקות אבנים בכביש 60 באזור חוות גלעד אבל לא היו שום זריקות אבנים. כל פעולת הטרור הזו התבססה על שמועות. זה הספיק כדי להוציא אותה לפועל".
רוח גבית מהממשלה
מאות-אלפי ישראלים מתגוררים בהתנחלויות ביהודה ושומרון. המאות הספורות שמשתתפים בפעולות הטרור בכפרים הפלסטיניים הם בהחלט מיעוט קטן מסך כל המתנחלים, אבל הם פועלים עם גיבוי של שרים בממשלה וחברי כנסת מהקואליציה. הטרור הפלסטיני אורב בכבישים כל העת. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על רכבי ישראלים, ירי והשלכת מטענים ופיגועי בודדים. אחד כזה אירע ביום ראשון השבוע באזור התעשייה של קדומים כשפועל פלסטיני מהכפר באקה שבאזור קלקיליה רצח באכזריות את גדעון פרי ז"ל, 38, אב לשלושה, יליד ותושב קדומים.
צה"ל עסוק כל-כולו בסיכול הטרור הפלסטיני ופועל כמעט בכל לילה בערים הפלסטיניות ובמחנות הפליטים. פעולות הטרור היהודי בכפרים מסיטות אותו מהפעילות הזו. אבל הפעולות הללו לא רק שואבות את תשומת הלב של כוחות הביטחון, הן גם מתדלקות את העוינות בין הצדדים שגם כך קיימת.
גורם ביטחוני מותח קו בין הפוגרום בג'ית, הלינץ' בנשים מרהט, הפריצה לבסיסי צה"ל והפרת הסטטוס-קוו בהר הבית: "הלך הרוח הוא שזה לגיטימי, כי אנחנו אלה שמחליטים עכשיו והחלטנו שזה מותר"
הגענו לקדומים ביום הלוויה של פרי. עובדי המועצה תלו שלטים שהכווינו לבית המשפחה. "הוא היה אדם שעשה רק טוב לאחרים", אמר עליו עוזאל ותיק, ראש מועצת קדומים, "תמיד חיפש איפה הוא יכול לעזור ולתרום". האווירה, איך לא, הייתה קשה. ותיק הציג בפנינו את העובדים. אמה ושלושת אחיה של אביה שבו, מנהלת המוקד העירוני, נרצחו על ידי מחבל שפרץ לבית המשפחה ביוני 2002. רוית רסלר, מנהלת הלשכה, איבדה את בנה דביר חיים ז"ל, לוחם גולני, ב-7 באוקטובר. נועם זר, סייר הקרקעות של המועצה, הוא בנו של גלעד ז"ל, שנרצח בפיגוע במאי 2001. חוות גלעד קרויה על שמו.
המרחק בין ג'ית לקדומים הוא כמעט אפסי. ראש המועצה ותיק אמר שג'ית הוא לא כפר של חובבי ציון אבל תושביו חיים את חייהם. "אין לנו בעיות עם אנשי ג'ית", הוא אומר, "הם שכנים שלנו כבר עשרות שנים ולא זכור לי שהיו לנו עניינים איתם".
ותיק יצא נגד הפוגרום שבוצע אצל שכניו ואף התקשר לראש הכפר נאסר סדה כדי לומר שהוא מתנער מאירועים כאלה. "אמרתי לו שהאירוע הזה לא יצא מכאן, מקדומים, שאלה לא תושבים שלנו. הוא אמר לי שהוא יודע את זה, כי מעולם לא היה בינינו שום סכסוך". בעקבות השיחה הזו ספג ותיק ביקורת קשה ברשתות החברתיות כאחרון השמאלנים, ובקבוצות הוואטסאפ של הגבעות כונה "תבוסתן". ועדיין, הוא לא מצטער שצילצל לראש הכפר. "ברמה הטקטית זה היה צעד נכון", הוא אומר, "כי לא צריך לפתוח בינינו חזית. אני עושה מה שטוב לקדומים ועובדתית ג'ית הוא אחד הכפרים השקטים".
אבל ראש הכפר סדה מכחיש שקיבל את השיחה מראש מועצת קדומים. חזרנו לוותיק שמצידו מתעקש שהתקיימה שיחה כזו. סדה עדיין עומד בהכחשתו. אולי כי הוא חושש מהתגובות בצד שלו. "מאוד חשוב לי להבהיר שלא הייתה שיחה", הוא אומר, "כי כבר דיברו איתי כתבים פלסטינים. לא דיברתי איתו. התקשר אליי עיתונאי ישראלי ואמר שראש המועצה של קדומים רוצה להתקשר אליי, להתנצל ולהשתתף בצערנו. אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו. לא לדבר ולא להיפגש, כלום כלום. איך אני יכול לדבר או להיפגש עם מי שלא לוקח אחריות על פוגרום כזה, שרק אומר 'זה לא אנחנו'?
13 צפייה בגלריה
עלי חוסיין איברהים בבית השרוף של בנו. ארבעה ימים אחרי, הריח עדיין מחניק
(צילום: שאול גולן)
"מאז 7 באוקטובר אנחנו סובלים מאלימות של מתנחלים כמעט כל יום. לא יודע מאיפה הם וזה לא משנה. במסיק מתנחלים לא נתנו לנו למסוק. הם לא נותנים לנו להגיע לאדמות שלנו כדי לעבד אותן. הצבא מגבה אותם בכל הפעולות האלו. מתנחלים מגיעים לחלק הדרומי של הכפר וזורקים אבנים על בתים שלנו. הם באים בלילות וגם בימי שבת הם באים. באים עם חולצות לבנות וזורקים אבנים. תגיד אתה, אלה אנשים דתיים שמכבדים את אלוהים? הם השחיתו לנו 500 דונם של עצי זית. ועל הכל יש לנו תיעודים".
כמו צבא קטן
הלינץ' שביצעו מתנחלים בארבע נשים ופעוטה בת שלוש מרהט בגבעת רונן לא הפתיע את השכנים מהכפר בורין, הנמצא למרגלות המאחז הלא-חוקי. כשבאנו לשם השבוע התושבים בבתים העליונים של הכפר, אלו שקרובים למאחז, חששו לדבר איתנו.
"מה אנחנו צריכים צרות, שיראו תמונה שלנו בעיתון. גם ככה יש לנו בעיות איתם כבר יותר מ-20 שנה", אמר אחד מבני משפחת עיד, "לא רוצים עוד. מה שקרה לנשים הבדואיות לא מפתיע אף אחד אצלנו. אין בהם פחד מאף אחד, לא מהצבא ולא ממג"ב. תראו איזה מקום הם בנו, התחילו באוהל ותראו כמה בתים כבר יש שמה. הם יורדים אלינו ברגל בשבתות ותמיד יש ביניהם אנשים עם נשק, לפעמים חיילים במדים ולפעמים חולצה לבנה עם מכנס צבאי. יש לנו המון סרטונים של מה שהם עושים כאן. עוקרים ושורפים וזורקים אבנים ואם אנחנו מנסים להגן על עצמנו, אלו שיש להם נשק ישר מתחילים לירות".
ראש הכפר ג'ית: "הם לא ברחו. הם אף פעם לא בורחים. תמיד אחרי שהם מסיימים לתקוף בכפרים הפלסטיניים הם עוזבים רגיל, לא בריצה. ממי יש להם לברוח?"
אחר כך, בבית של רבאח עמראן בכפר ג'ית, הבנו שזו שגרה. "תקיפות של מתנחלים זה לא חדש", אמר בעל הבית בעברית לא רעה של 30 שנות עבודה בישראל, "זה דבר שכבר קרה אצלנו בכפר וקורה כל הזמן בכפרים באזור. פעם שורפים איזה אוטו, פעם שוברים חלונות ובורחים. מה שהיה ביום חמישי לא היה דבר רגיל. איך ששמעתי את הבת שלי צועקת 'מתנחלים באים, מתנחלים באים' עליתי לגג וראיתי את כל השטח מלא באנשים בבגדים שחורים עם מסכות".
הם צעקו? דיברו ביניהם? שמעת אותם מדברים?
"לא, לא, לא דיברו בכלל. רק זרקו על הבית שלנו אבנים ובאו לאוטו, שברו את החלון שלו, שפכו חומר והדליקו. לא ידענו מה הולך, אמא שלי, אשתי, הבנות, כולן צרחו בפחד. תסתכלו על החלונות של הבית, שברו הכל".
יונדאי איוניק מודל 2023 שעמדה בחוץ נשרפה כליל. בחצר הפנימית של הבית חנו ב.מ.וו וטנדר שברולט. המתנחלים ניסו להיכנס לחצר ולהציתם אבל בניו של עמראן, חסן ומוחמד, יצאו ונאבקו בהם. הוא מראה לנו סרטון שתיעד את אחד מבניו זורק אבן לעבר המתנחלים בפתח חצר הבית ורגע אחר כך חוטף אבן בפניו. גם מוחמד, הבן השני, חטף אבן בראש. שאלנו את עמראן מה חשב באותם רגעים. "שאנחנו במלחמה, שזה לא משהו קטן כמו בפעמים הקודמות, שיש מולנו צבא קטן. הם באו מאוד מאורגנים, ראית שכל אחד יודע מה התפקיד שלו".
אחרי שעמראן סיים לדבר, עלי חוסיין איברהים עלי ביקש שנלך אחריו. בנו מעאויה מתגורר בבית מחופה גרנוליט בשכנות לעמראן. בשעת הפשיטה על הכפר היו הבן ואשתו בבית עם חמשת ילדיהם. המתנחלים פסחו על ביתם ורצו ישר לעמראן. "הבן שלי הבין מיד מה קורה ואמר לאשתו לאסוף מהר את הילדים ולרוץ לאוטו", הוא אומר, "בסרטון שתיעד את התקיפה על הבית של עמראן רואים רכב גולף שנוסע מהר, זה הרכב של הבן שלי. דקה אחר כך הגיעה לבית שלהם קבוצת מתנחלים ושרפה את הבית. הם באמת ברחו ברגע האחרון".
עמדנו באמצע הסלון השרוף. הקירות, הרהיטים, גופי התאורה, הכל חרוך ומלא פיח. באנו ארבעה ימים אחרי האירוע ועדיין הריח בבית מחניק.
מגביהים את הגדר
אחרי פרעות יום חמישי, הפלסטינים בכפרים נערכים לפעמים הבאות. יש מי שקונה מטפים ויש כאלה שמגביהים גדרות סביב בתיהם. סדאם ומחמוד עומאר למשל, שני אחים שגרים עם משפחותיהם בבית אבן גדול בפאתי חווארה, לא הרחק מהפנייה לכפר בורין, החליטו לרתך גדר ברזל חדשה על חומת האבן המקיפה את הבית. "זה היה ביום חמישי אחרי התקיפה בג'ית", אומר סדאם, "בסביבות עשר בלילה. פתאום עצרו מחוץ לחומה 14 מכוניות ויצאו מהן מתנחלים".
אתה בטוח שהיו 14 רכבים?
"בטוח במאה אחוז. ספרנו. ומכל אחד יצאו חמישה רעולי פנים. הם תמיד באים ברכבים מלאים. ירדו עם אבנים גדולות, מקלות, בקבוקי זכוכית, בגדים שחורים ומסכות סקי, רואים רק עיניים. הם ניסו להיכנס לחצר הפנימית אבל אנחנו החזקנו בשער ולא נתנו להם. הם ריססו את הפנים של מחמוד בגז פלפל. הנה, תראו מה הלך פה".
הוא מציג תיעוד שצילמה אחת ממצלמות הבית. רואים שם בסרטון מטח סלעים שניתך על החצר הפנימית מכיוון הכביש הראשי ואת צעירי המשפחה חוטפים אבנים אבל מחזירים בחזרה.
ראש מועצת קדומים, עוזאל ותיק, העביר לראש הכפר מסר שלפיו הוא מתנגד למעשים כאלה. בעקבות זאת ספג ביקורת בקבוצות הוואטסאפ של הגבעות וכונה "תבוסתן"
"הם נלחמו על הבית שלהם, על החיים של האחים והאחיות הקטנים שלהם ועל החיים שלנו", אומר סדאם בהתרגשות. "באותו ערב החלטנו שזה הזמן להתקין גדר יותר גבוהה. כבר התקיפו אותנו מתנחלים בעבר, אבל כזה דבר עוד לא היה. מזל שהגיע ג'יפ צבאי והמתנחלים עזבו. החיילים אמרו שהם דיווחו למשטרה ושהם בדרך".
החיילים לא ניסו לתפוס אותם?
"לא. המתנחלים ראו את הג'יפ מגיע ועזבו אותנו. אף אחד לא רדף אחריהם. שעתיים אחר כך הגיעו שני שוטרים וסיפרנו מה היה. היינו עדיין נסערים מאוד. אמרנו שהתקיפו אותנו עשרות מתנחלים. אתם יודעים מה אמר לנו אחד השוטרים?".
מה?
"מה אתם מספרים סיפורים, אני לא רואה פה אף אחד".
כשאתה מדבר עם גורמים במערכת אכיפת החוק על התנהלות המשטרה, אתה שומע רק אנחות. הם מיואשים מהתפקוד שלה. "אין עם מי לעבוד שם", הם אומרים, "המשטרה לא קיימת כי הפיקוד הבכיר מועל בתפקידו". אותם גורמי ביטחון אומרים כי הקו שמחבר בין הלינץ' בגבעת רונן, הפוגרום בג'ית, הפריצה לבסיסים בשדה תימן ובית ליד והפרות הסטטוס-קוו בהר הבית, "הוא הלך הרוח שזה לגיטימי. שאפשר לתקוף, לבצע פעולות טרור ולהפר את הסטטוס-קוו כי אנחנו אלה שמחליטים עכשיו ואנחנו מחליטים שזה מותר".
גם את ראש הכפר של ג'ית שאלנו על המשטרה. פניו התמלאו כעס. "הם באו אולי אחרי 11 בלילה", אמר.
שעות אחרי שהתוקפים כבר ברחו.
"הם לא ברחו. הם אף פעם לא בורחים. תמיד אחרי שהם מסיימים לתקוף בכפרים הפלסטיניים הם עוזבים רגיל, לא בריצה. ממי יש להם לברוח, מי רודף אחריהם?".
ביום חמישי האחרון עצרו המשטרה והשב"כ ארבעה חשודים במעורבות בפרעות בג'ית ובמקרים נוספים של פגיעה בפלסטינים.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.08.24
