טקס החלפת ראש אגף המודיעין הוא מהאירועים המרכזיים והחגיגיים בלוח הצה"לי: תפקיד "המעריך הלאומי" הוא אולי המורכב והחשוב שבתפקידי המטכ"ל, ומי שנכנס ללשכה בבסיס הקריה יודע שהיא יכולה להיות תחנה בדרך לרמטכ"לות. הטקס, בהתאם, הוא לא רק הזדמנות לשמוע את חזון המפקד - הוא גם סוג של אירוע הכתרה לא רשמי. אבל כל זה נכון לשנים נורמליות: אתמול זה היה ההיפך המוחלט.
בינדר מחויב לעצב את האסטרטגיה בעידן החדש, שבו ישראל לא ממש "כפסע מניצחון" אלא יותר כצעד וחצי מהתלכדות הזירות, כולל אפשרות של מלחמה אזורית מלאה עם איראן וחיזבאללה. קצינים שנפגשו עם בינדר בזמן החפיפה לתפקיד ראש אמ"ן שמעו ממנו במפורש: איראן היא לא "מעגל שלישי" כפי שנהגו לתאר אותה, אלא ראשון. "איראן זה לא רק גרעין", אמר להם, "איראן כאן על הגבולות וכך צריך להתייחס בפועל, לא רק בהצהרות. הם מאיימים עלינו באופן ישיר ותמידי. לכן לא צריך לעניין אותנו כמה זמן עובר או כמה ק"מ עובר הטיל והאם הוא יוצא מטהרן או מביירות או מעזה, כי בסוף הוא איראני". בחטיבת המבצעים דיבר בינדר על תהליך מואץ וזול של בניין כוח מול איראן: לא רק פיתוח טילים יקרים כמו "חץ" ורכישת מטוסי קרב מגה-משוכללים. אולי כך ניתן להכאיב למדינה עם 80 מיליון איש שבירתה נמצאת 1,500 קילומטר מירושלים.
בנאומו אמש בינדר דיבר על חשיבות הגמישות המחשבתית, שנובעת מהקשבה ופתיחות לביקורת. "עלינו לבחון בכל העת את המציאות סביבנו", אמר, "להטות אוזן, לשנות, להשתנות. לדעת להיות נועזים, לשאול וגם להקשיב. לאפשר לכל אחת ואחד להביע דעה ולשקול אותה בכובד ראש". מילים יפות, אולם חבל שבינדר לא הוסיף את המילה "צניעות", שהייתה כל כך חסרה באגף המודיעין בשנים האחרונות. אולי אם היא הייתה שם, הטקס אתמול לא היה כל כך מדכדך.
אפשר להכניס את כל יחידת 8200 בפער שבין הטקס שבו התמנה אלוף אהרון חליוה לבין הטקס שבו הוא נפרד מהתפקיד, ועל גבו האחריות לכישלון המודיעיני החמור ביותר בתולדות צה"ל. אז האווירה לא הייתה רק של מינוי מפקד בכיר אלא של השקה סלבריטאית. אתמול שלטה בטקס רוח נכאים קודרת, בהתאם למצבן הקשה של שלוש הדמויות המרכזיות: חליוה, שמסיים עשרות שנות שירות עם כתם שלא יימחה; הרמטכ"ל, שרבים בצבא עדיין מחכים למימוש האחריות שלו למחדל; וראש אמ"ן הנכנס, אלוף שלומי בינדר, שעוד לפני שקיבל החלטה אחת בתחום המודיעין מחויב להתמודד עם העננה מעל ראשו כראש חטיבת המבצעים ב-7 באוקטובר, היום שבו צה"ל הגדול והחזק נעלם.
המינוי השנוי במחלוקת של בינדר, שהסעיר משפחות שכולות וגם עורר תמיהות וזעם בצבא, לא מאפשר לו אפילו שנייה בטרם יתחיל במלאכת שיקום אגף המודיעין. מושג האחריות, עליו דיבר חליוה באריכות אמש, הוא הפיל שבחדר: מלבד חליוה, קצינים בכירים באגף המודיעין שכשלו נותרו בתפקידם. הם לא התפטרו ולא הודחו, כי המפקדים מעליהם ובראשם הרמטכ"ל עדיין לא עשו זאת. ספק אם המינוי של בינדר, שהציבור עדיין לא נחשף לתחקיר הפנימי בנוגע אליו, יהיה זה שמעודד הצבת דוגמה אישית.
בינדר מבין את זה ומסביר לאחרונה לאנשים שנפגשים איתו את גרסתו, ואת הקשר בין הכישלון של חטיבת המבצעים למחדל הקולוסאלי של אגף המודיעין: לשיטתו, הסיפור מתחיל בהיעדר התרעה מקדימה על פשיטה של 3,000 מחבלים מרצועות עזה על הנגב המערבי. כדי להתמודד עם איום כזה בלי מודיעין, ישראל תצטרך להציב בגבולותיה עשרות אלפי חיילים וחיילות בכל זמן נתון, עניין בלתי אפשרי במדינה מפותחת ומשגשגת כלכלית. התחקיר החיצוני תומך פחות או יותר את הגרסה הזאת: קבלת ההחלטות של אגף המבצעים באותה שבת, לאחר שמפקדת אוגדת עזה נכבשה ושתי החטיבות המרחביות ששכנו באותו בסיס (טעות חמורה) נפלו, היו מהירות ונכונות נוכח הכאוס שהתחולל באותן שעות. בין ההחלטות שהתקבלו היו גיוס מילואים כללי, הכרזה על מצב חירום ומלחמה, הזרמת כלל סדרי הכוחות הזמינים וביזור הסמכויות להפעלת אש על מנת למנוע בירוקרטיה וסרבול. כל זה כבר בשעתיים הראשונות.
אלא שכל עוד התחקיר טרם נחשף לציבור ונשפט מחוץ לפורומים שבעצמם צריכים להיבדק ולהיחקר, בינדר יהיה ראש אמ"ן עם כוכבית. הרמטכ"ל הרצי הלוי בחר לנקות אתמול בנאומו את בינדר: "בדקתי את עשייתך ב-7 באוקטובר, לאורך ולרוחב, ומצאתי בה תבונה ואחריות, יושרה ובחינה עצמית. בחרנו בך כי אמ"ן תמיד צריך מפקד מאוד מתאים והיום אף יותר מתמיד. בחרנו בך כי אתה האדם הנכון לתפקיד המאתגר והחשוב כל כך עבור מדינת ישראל". ייתכן מאוד שאלוף בינדר פעל כמצופה ממנו ב-7 באוקטובר, במיוחד כשלא הייתה לו התרעה למלחמה. אבל עם כל הכבוד, רמטכ"ל שאחראי ישירות למחדל לא יכול להיות זה שמנקה אותו במקום לפעול להצגת התחקיר בפני הציבור, זה שגם ספג את השלכות הכישלון הנורא בתולדות צה"ל.
על חליוה אמר הלוי בנאומו כי "בתקופתך הישגים רבים, וכישלון אחד צורב וקשה. יש כאלה שלא נכשלו, ומבקרים, כי הם יכולים. הם לא נכשלו כי מעולם לא עמדו במקום שבו נושאים באחריות כבדה כל כך". אם הרמטכ"ל היה מתרגם את האחריות למעשים, כפי שהיה מתחייב כבר לפני חודשים, אולי הוא היה נמנע מאמירה כל כך אומללה.
ניכר שאלוף חליוה התרגש מאוד. הוא גם בכה והשתנק מספר פעמים. "באותה שבת לא עמדנו במשימה החשובה ביותר עליה אנו אמונים - מתן התרעה למלחמה. האחריות העליונה לכישלון אגף המודיעין מוטלת על כתפיי", אמר, "החלטתי לסיים את תפקידי ולפרוש מצה"ל היא הנורמה עליה חונכתי ועליה גידלתי וחינכתי דורות רבים של לוחמים ומפקדים, והיא המצופה מהצועדים קדימה והמסתערים בראש".
הוא הוסיף כי "תחקרנו בחודשים האחרונים באמ"ן את הסיבות והפערים שהביאו אותנו ל-7 באוקטובר במאות שעות תחקור כחלק מחובתנו המקצועית ללמידה ולשיפור. נכון להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור באופן יסודי ועמוק את מכלול הסיבות והגורמים שהובילו למלחמה, כדי שזה לעולם לא יקרה שוב - למען ילדינו והדורות הבאים".
בינדר אמור להיות זה שיממש את מה שנלמד מהתחקירים שנערכו באגף המודיעין, אותם ריכז חליוה טרם פרישתו ואף הציג את הממצאים בפני בכירי הצבא. אלופים שנכחו באירוע, כולל כאלה עם בטן מלאה על חליוה, התרשמו: "התחקיר מעמיק ונוקב, בלי גלגול אחריות למטה". מכאן בינדר יצטרך לבנות תוכנית עבודה, או ליתר דיוק רפורמה מקיפה, יסודית וחסרת פשרות, שתארגן מחדש את אגף המודיעין ותשקם אותו מההריסות שבהן הוא מצוי. אחד הסעיפים הראשונים על סדר היום צריך להיות ברור: לשחרר ומהר מהשירות את האחראים הישירים באגף למחדל, ממפקד יחידת 8200 ועד לקצין המודיעין של אוגדת עזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.08.24