כיתת כוננות: בעוד תשעה ימים תיפתח שנת הלימודים ברחבי המדינה, ובמשרד החינוך השקיעו בשבועות האחרונים 140 מיליון שקלים להקמת בתי ספר עורפיים מרוחקים מקו האש, שאמורים לשמש את ילדי המפונים והיישובים שנותרו מאחור ב"רצועת הביטחון" המטווחת, אלא שההורים לא מרוצים מהפתרון.
תיעוד מהרגע שלאחר הפגיעה הישירה בבית בקצרין
(צילום: חיים מלכה)
אלפי הורים לתלמידים ביישובים מהגליל המערבי ועד הגולן פנו בימים האחרונים אל שר החינוך, ראשי הרשויות ומנהלי בתי הספר, והפצירו בהם למצוא פתרונות שיבטיחו את ביטחון ילדיהם. אבל במשרד החינוך מתקשים לתת מענה לחששות ההורים, שלא מסתפקים בפתרונות הקיימים על אף הגיבוי של פיקוד העורף.
"אנחנו הולכים לקראת שנה אבודה נוספת", אומר בתסכול עמרי לרנר, ממובילי תנועת "קומו" ואב לשלוש בנות ממושב כחל בגליל העליון. "ההורים מרגישים שבורים, מיואשים וחסרי אונים מול חוסר היכולת של המערכת להתאים את עצמה למציאות החדשה כאן. בגליל ובצפון הגולן חסרים כ-700 מורים ומורות כתוצאה מפינוי לאזורים מרוחקים, שחיקה ופיצול בתי הספר ללא מענה משלים למורים שצריכים לעבוד כפול".
עם פתיחת מתקפת חיזבאללה על הצפון פונו כ-17 אלף תלמידים מ-41 יישובים סמוכים לגבול, אך עשרות אלפים נותרו במעגל האש ההולך ומתרחב. יותר מ-1,600 בתי ספר, גנים ומעונות יום עדיין פועלים, אך רבים מהם אינם ממוגנים - מה שגורם לזעם בקרב הוריהם של כ-53 אלף תלמידות ותלמידים שאמורים להגיע אליהם מדי יום תחת איומי הרקטות והכטב"מים. אלפי הורים כבר הזהירו שלא ישלחו את ילדיהם למערכת החינוך ב-1 בספטמבר.
בלי מרחב מוגן
במשרד החינוך פועלים להקמת 14 בתי ספר ומתחמי לימוד עורפיים, אך לא כולם יהיו מוכנים עד תחילת השנה, וחלקם הוקמו במקומות שההורים חוששים לשלוח אליהם את ילדיהם, כמו בסמיכות למחנות צבאיים גדולים. רבים מהם, ובהם הורים מקיבוץ עמיר, הסמוך לקריית שמונה ולא פונה מתושביו, דורשים להשאיר את ילדיהם במערכת החינוך המקומית שפתחו בשנה שעברה, ולא לשלוח אותם לבתי הספר העורפיים.
"בית הספר של ילדיי נמצא בנאות מרדכי", מספרת דנית אליאב מעמיר, אם לתאומים בכיתה ג' שלמדו בשנה שעברה במערכת זמנית שפתחה המועצה לילדי הקיבוץ. "זה לא רחוק, אבל הנסיעה לשם מסוכנת והם לא מסוגלים אפילו לחשוב על הרעיון לנסוע בכביש הזה לבדם. מעבר לכך, זו תהיה עוד טלטלה רגשית, במיוחד לאור העובדה שהילדים לא חוזרים לכיתות האורגניות ולמורים שלהם. "הנפש שלהם פצועה והם מלאים בחרדות, ואנחנו לא מקבלים שום מענה רגשי. הבית שלי, כמו של רבים בקיבוץ, לא רק לא ממוגן, אלא אפילו אין בו קיר פנימי. המקלט נמצא במרחק כמה דקות ריצה. כל נסיעה בכביש 90 היא סכנת נפשות. אני לא צריכה להתמודד גם עם הדאגות לילדים כשהם בדרכים".
גם בנהריה, המרוחקת כ-10 ק"מ מגבול לבנון ולרוב אינה נמצאת על הכוונת של חיזבאללה, חוששים להחזיר את הילדים לבתי הספר. יותר מ-2,000 הורים מהעיר ומהאזור חתמו על עצומה שבה הם דורשים ממשרד החינוך לא לפתוח את שנת הלימודים. בית הספר שבו לומדים שניים משלושת ילדיה של חן עטר הוקם רק לפני שנתיים, אבל התלמידים, שלא קרובים מספיק למרחב מוגן, נדרשים להיצמד לקיר ולשים את הידיים על הראש בזמן אזעקה.
המדיניות כשלה
"אני מקווה ששנת הלימודים לא תיפתח כי הצבא יצא למתקפת מנע ויחזיר את הביטחון לצפון", אומרת עטר ומדגישה שמנהלת בית הספר עושה מאמצים גדולים למצוא פתרונות, אבל משרד החינוך הוא שצריך לקבל את ההחלטות הנכונות. "מדיניות השגרה בצל מלחמה כשלה. אנחנו חיים במלחמה כבר כמעט 11 חודשים. שר החינוך אמר שבזמן ההסעות מערכת כיפת ברזל תגן על הכבישים, אבל באיזו מדינה דבר כזה יכול להתקבל בהסכמה? אנחנו לא יכולים לשחק על החיים של ילדינו. אלה ילדים שמתעלפים באזעקות וסובלים מהתקפי חרדה. אי-אפשר להמשיך לחיות במלחמה שלא נגמרת".
בשבוע שעבר פנו נציגי הורים מיישובי צפון הגולן לשר החינוך והביעו חשש לשלוח את ילדיהם לבתי הספר דרך הכבישים הלא מוגנים. "אחרי האסונות במג'דל שמס ובקיבוץ אורטל, איננו מוכנים להמתין לאסון נוסף", הסבירו.
"אסור לנרמל את המציאות הזאת", אומרת ליאורה לוי, אם לשני ילדים בכיתות ז' ו-ט' מהיישוב קלע אלון. "לא ייתכן שנשלח את הילדים שלנו בהסעות בכבישים סמוכים לבסיסי צבא שמטווחים באופן קבוע ויכולים להיפגע גם מרסיסי מיירטים. איך משרד החינוך יכול לקחת כזאת החלטה? בתוך היישוב הילד הכי מוגן שיש. נכון שיש מחסור במורים, אבל ברגע שיחליטו על מהלך כזה וייתנו לזה תקציב, אני בטוחה שאפשר למצוא מורים גם מתוך היישובים".
בקריית שמונה, ש-24 אלף תושביה מפוזרים במאות מוקדים בארץ, חוששים שלא יצליחו לפתוח את שנת הלימודים למרות ההיערכות. ראש העירייה אביחי שטרן מספר כי בבתי הספר שהקים באילת, ירושלים, תל-אביב וטבריה חסרים מורים רבים, אין מספיק שעות הוראה ורק חלק מהתלמידים זכאים לקבל ארוחות. "אנחנו פותחים שנת לימודים שנייה במציאות מורכבת וכמעט בלתי אפשרית, ולמרות זאת עושים הכל כדי שהילדים שלנו יצליחו", אומר שטרן.
ביום שני צפויים להגיע לצפון שר החינוך יואב קיש ומפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא ולהיפגש עם ראשי הרשויות, שידרשו מהם תשובות והחלטות. משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות אומר כי "ילדינו לא יוכלו ללמוד תחת אש. אף ראש מועצה לא יכול להתמודד עם אמא שאומרת שהיא חוששת לשלוח את ילדיה לבית הספר".
ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, אמרה כי "קיימת תוכנית מגירה למצב של הסלמה ביטחונית, ואז בחלק מהמקומות נקיים למידה יישובית. מעבר לכך אנחנו נערכים לתת את המענה החינוכי המיטבי בבתי הספר".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.08.24
