מלחמת האזרחים שהסתיימה באריתריאה נמשכת בתל-אביב. מרכז גוש דן. בסוף השבוע זה נגמר בשני הרוגים. זו לא הפעם הראשונה ולא השנייה שזה קורה בישראל. בדצמבר 2013 נערך בקיבוץ כנרת כנס של מבקשי מקלט מאריתריאה, בחסותו של שגריר אריתריאה בישראל. הם נסעו לצפון הארץ כדי להיות מרוחקים מדרום תל-אביב, שבה נוכחים, כמובן, גם מתנגדי המשטר. זה לא עזר. מתנגדי המשטר הגיעו לקיבוץ, ובמקום פרצה קטטה קשה. עשרות נפצעו. אולם הכנסים נהרס.
למעשה, בכל עיר במערב שיש בה קהילת מבקשי מקלט מאריתריאה – יש מהומות שגורמות לפגיעות בגוף וברכוש. הם ברחו מאפריקה. אבל הביאו איתם את המריבות מהבית. בחודש פברואר האחרון זה קרה בהאג שבהולנד. מכוניות משטרה הוצתו. 26 שוטרים נעצרו. לפעמים זה הרבה יותר חמור. זה קורה מדי שנה, בדרך כלל במהומות סביב יום העצמאות של אריתריאה. כאשר זה אירע בהאג, זה התרחש במקביל גם בתל-אביב. ושוב זה קורה.
1 צפייה בגלריה
שוטרים עם נשקים שלופים בהפגנת מחאה של מבקשי מקלט אריתראים
(צילום: AFP ,AP / Ohad Zwigenberg)
בישראל שוהים, לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה (מעודכן לסוף יוני 2024), 21,137 מסתננים, ועוד 26,854 עובדים זרים לא חוקיים (הגיעו לארץ כדין, ונשארו שלא כדין). רוב המסתננים, 16,634, הגיעו מאריתריאה. אלה נתונים חלקיים, משום שהם לא כוללים את הילדים, והם לא מעטים. בנוסף, אין נתונים בנוגע ל"תומכי משטר" מול "מתנגדי משטר", אבל ההערכה היא שמדובר ב-50 אחוז לכל צד.
עד היום הוחזרו ממדינות אירופה ומישראל אלפי מבקשי מקלט אריתריאים לארצם. ההחזרה בכפייה נמשכת, משום שפסקי דין באירופה קבעו, לאחר הצגת עדויות רבות, שלא נשקפת סכנה לחייהם בארצם. כך, למשל, קבע בית משפט בשווייץ, כבר ב-2018, שאין מניעה להחזיר מבקשי מקלט גם אם מרחפת מעל ראשם סכנת גיוס לצבא. מישראל עצמה הוחזרו 4,156 מסתננים לאריתריאה.
לפי הנחיות אביחי מנדלבליט, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, מי שערק מגיוס אינו זכאי בהכרח לקבלת מקלט. דא עקא, שלמרות הנחיות היועץ, בפסק דין שניתן בישראל בחודש יוני האחרון, על ידי השופט עודד שחם, התקבל ערעור של מסתנן מאריתריאה תוך כדי חיוב המדינה בהקניית מעמד זמני.
יוצא אם כן, שמדיניות ההגירה של ישראל נקבעת למעשה על ידי שופטים ולא על ידי המדינה. אין צורך במהפכה משטרית בסגנון לוין ורוטמן כדי לדעת שפסיקה, שעוקפת את אירופה משמאל, רק מחמירה את הבעיה. ולמעשה, בהתייחס לעובדה שבין אלפי המוחזרים, ברצונם ובניגוד לרצונם, אין עדות על מקרה אחד של התנכלות או התעללות מצד המשטר – יש חשש שההחלטה השיפוטית האולטרה-פרוגרסיבית לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
הגירה היא אחד הנושאים העיקריים, אם לא העיקרי, המצויים בשנים האחרונות בדיון ציבורי במדינות המערב. רק לאחרונה היה גל מהומות בבריטניה, בעקבות רצח של שלוש ילדות על ידי צעיר, בן להורים שהיגרו מאפריקה. בארה"ב נושא ההגירה, מגבול מקסיקו, חשוב הרבה יותר מהסכסוכים במזרח התיכון. בצרפת זה היה הנושא המרכזי בבחירות. במדינות רבות, כמו שוודיה ואיטליה, הימין התחזק, על רקע חוסר הנחת מהגירה. מדינות מזרח אירופה החליטו על מדיניות של אפס קליטת מהגרים, בניגוד למדיניות האיחוד האירופי, שדרשה מהן לקלוט מהגרים.
אלפי מבקשי מקלט לא ישנו את המצב הדמוגרפי. אבל מדיניות מכניסת אורחים מעודדת הגירה, ובסופו של דבר, המתחים משנים את אופי המדינה
ישראל היא מדינת לאום. אלפי מבקשי מקלט לא ישנו את המצב הדמוגרפי. אבל כדאי לשים לב לשני דברים. ראשית, מדיניות מכניסת אורחים מעודדת הגירה, ובסופו של דבר, המתחים משנים את אופי המדינה. ושנית, אין צורך במאות אלפים כדי ליצור בעיה.
עו"ד יונתן יעקובוביץ, מייסד המרכז למדיניות הגירה, טוען ש"מלחמת האזרחים האריתראית בדרום תל-אביב היא עדות למחדל מתמשך של ממשלות ישראל משנת 2006 ועד היום. אלפי אריתראים שתומכים בממשלה שלהם, מנהלים מלחמת אזרחים מול מתנגדי משטר. אפילו בקרב מתנגדי המשטר ישנם רבים שהם בכלל אתיופים ממחוז תגראי שמתחזים לאריתראים והמדינה מעולם לא טרחה לעשות להם הליך זיהוי מעמיק. מה שמתפוצץ כעת ברחובות זו רק טעימה של מה שצפוי לנו אם הממשלה לא תתעורר ותשים סוף לאבסורד הזה".
בישראל מכהנות כבר קרוב לעשור בעיקר ממשלות ימין. הן אף פעם לא הציגו מדיניות הגירה מסודרת. נכון, בתי המשפט התערבו שוב ושוב בהחלטות של נבחרי ציבור. ועדיין, חלק מההחלטות השיפוטיות ניתנו על רקע העובדה שהמדינה לא ביצעה את תפקידה. כך, למשל, המאבקים בין מתנגדי לתומכי המשטר היו אמורים להוביל לגירוש של כל תומכי המשטר. אלא שהמדינה אף פעם לא בדקה מיהו מי. אפילו פסקי דין שעסקו בנושא הבהירו שבדיקה הייתה מאפשרת גירוש. אבל המחדל נמשך. המעסיקים ימשיכו ליהנות מכוח עבודה זול. תושבי דרום תל-אביב ימשיכו לסבול מאנרכיה בלב המדינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.08.24
