כ-65 אלף בני אדם היו אמורים לגדוש ב-8 באוגוסט את אצטדיון ארנסט האפל שבבירת אוסטריה ולהגשים חלום: לראות את טיילור סוויפט, כוכבת הפופ הגדולה בעולם כרגע. סוויפט תיכננה באצטדיון שלוש הופעות, יום אחר יום, ואלפי ה"סוויפטים" וה"סוויפטיות", הכינוי של מעריציה, זרמו לווינה מכל העולם, כולל מישראל.
אף אחד מהם לא היה אמור לשים לב לצעיר בן ה-19 שתיכנן להגיע למופע הראשון כחלק מצוות אמבולנס. גם לא לחברו בן ה-17, שהחל לעבוד קודם לכן בחברה העוסקת בהפקת אירועים באצטדיון.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
מה היו התוכניות שלהם בדיוק? גם עתה, לא ממש ברור. ייתכן כי רצו להיכנס לתוך האצטדיון עצמו, או להתמזג לתוך האלפים שהיו אמורים להתגודד בכניסה לפני ההופעה. אחת הסברות היא כי תיכננו להסליק מבעוד מועד את המטענים בנקודות שונות באצטדיון ולהפעילם מרחוק. החשוד העיקרי, הצעיר בן ה-19, בכלל הודה שתיכנן להרוג "כמות גדולה מאוד של אנשים" בפיגוע התאבדות בתוך קהל עצום. כך או כך, עם כמות חומר הנפץ שהייתה ברשותם, ההופעה של טיילור סוויפט הייתה מסתיימת בעשרות נרצחים, מאות פצועים ושם מצמרר אחד, שאירופה קצת שכחה: דאעש.
סוכנות הביון האמריקאית יירטה את התוכנית והתריעה בפני רשויות החוק האוסטריות. אלו מיהרו לבטל את שלושת הקונצרטים של סוויפט, ופתחו בחקירה. במרתף ביתו של בן ה-19 בטרניץ', עיר קטנה במזרח אוסטריה, נתפסו מאצ'טות, כמה סכינים שעברו שיוף, אלפי יורו – וחומרי תעמולה של דאעש. לצידם, נמצאו ציוד להרכבת פצצות וחומר נפץ מסוג TATP, שאגב, משמש גם את ארגוני הטרור הפלסטיניים ומכונה "אֵם השטן". בן ה-19, אזרח אוסטרי ממוצא מקדוני, התפטר ממקום עבודתו לפני כחודש, נפרד מחברתו "כדי שלא תפריע", וסיפר לחבריו שיש לו "תוכניות גדולות". החקירה גילתה כי נשבע אמונים למדינה האיסלאמית. "רק לאחרונה הוא התחיל להתנהג מוזר", סיפרה שכנה לסוכנות איי-פי.
חברו בן ה-17, כך התברר, כבר הספיק לערוך "סיורי מודיעין" באצטדיון ובסביבתו. עימם נעצר גם קטין נוסף, שגם הוא נשבע אמונים לדאעש, בן 15 ממשפחה ממוצא עיראקי שהוגדר כ"שותף סוד לא פעיל". בינתיים הוא שוחרר למעצר בית, וסביב מקום מגוריו הוצבה שמירה הדוקה.
האוסטרים הבינו מיד כי נמנע כאן מגה-פיגוע: "לצעירים שנעצרו הייתה מזימה לייצר טרגדיה נוראה במהלך הקונצרט", אמר הקנצלר האוסטרי קארל נהאמר, "הם רצו לייצר נהרות של דם". שר הפנים גרהרד קרנר הגדיר את המצב כ"רציני מאוד", וחשף שאוסטריה נכנסה למצב של דריכות עליונה מאז 7 באוקטובר. "אנחנו עומדים בפני סכנה של איסלאם קיצוני שמאיימת עלינו מאז התקיפה של חמאס בישראל", הבהיר. "התמלאתי צער ופחד", אמרה גם סוויפט בהודעה רשמית, אחרי שהבינה מה היה עלול לקרות. "המזל הוא שעכשיו אנחנו מצטערים על ביטול הקונצרטים, ולא על פגיעה קשה בחיי בני אדם".
הידיעה על הפיגוע שנמנע במופע של סוויפט החזירה בבת אחת את דאעש לכותרות. הארגון הרצחני אמנם ספג סדרת מפלות לאחר שמ-2014 הותקף על ידי כוחות של קואליציה מערבית, בשיתוף כורדים ויזידים. ב-2019, עם חיסול מנהיג דאעש אבו-בכר אל-בגדדי וצמצום שטחה של המדינה האיסלאמית, היה נדמה כי הארגון עומד להיעלם מההיסטוריה.
אלא שדאעש מעולם לא באמת נעלם. הוא ממשיך לפעול במזרח התיכון – לרוב בעיראק ובסוריה, אבל גם בלוב ובצפון אפריקה; הוציא לפועל פיגועים באיראן וכנגד שלוחותיה (דאעש הוא ארגון סוני קיצוני, הרואה בשיעים כופרים); פועל במזרח, בעיקר בפיליפינים; ובעיקר, דאעש חי, נושם ורוצח באפריקה: קונגו, ניגריה, מוזמביק, סומליה ומדינות נוספות ספגו קורבנות מסניפים מקומיים של דאעש. רק שאף אחד מהם לא כבש את הכותרות כמו ביטול הופעה של טיילור סוויפט.
זה קרה ביום שישי שעבר. סורוביקינו היא מושבת עונשין – שילוב של כלא ומחנה עבודה – ליד עיר באותו שם במחוז וולגוגרד, בדרום-מערב רוסיה. סמוך לשעה ארבע אחה"צ ועדת המשמעת של מושבת העונשין מתכנסת, ומזמנת קבוצה מצומצמת של "אסירים קשים" לדיון משמעתי. אלא שצוות הסוהרים לא יודע שהאסירים תיכננו משהו אחר לגמרי: כשנכנסו לאולם הם שלפו סכינים שהוחבאו במדי האסיר שלהם, השתלטו במפתיע על כל 12 הסוהרים והאסירים באולם, הרגו ארבעה אנשי צוות, והחזיקו את כל השאר כבני ערובה. לאחר מכן החוטפים העלו סרטונים שבהם הביעו תמיכה והיללו את דאעש. הם דרשו שני מיליון דולר ומסוק שיטיס אותם לצ'צ'ניה. אלא שעל פי הרשויות ברוסיה, האירוע נגמר מהר מאוד: ב-16:58 צלפים של האף-אס-בי, כוח ביטחון הפנים הרוסי (והיורש של הקג"ב המיתולוגי) ירו למוות בארבע החוטפים ושיחררו את בני הערובה. ארגון המזוהה עם דאעש נטל אחריות לפעולה.
זה ממש לא פיגוע הטרור היחיד של דאעש ברוסיה בשנים האחרונות. בטרם הופיעו ראשיהם על צלבי הכוונות של צלפי האף-אס-בי, הודיעו החוטפים במושבת העונשין כי פעולתם היא נקמה על הריגת מחבלי דאעש בפיגוע בהיכל הקונצרטים קרוקוס, שבפאתי מוסקבה.
הפיגוע אירע ב-22 במרץ השנה. אין ללהקת הרוק הרוסית פיקניק מיליוני מעריצים כמו לטיילור סוויפט, ואולם קרוקוס הוא ממש לא האצטדיון בווינה. אבל באותו יום קצת מעל 6,000 איש, מרביתם צעירים, נהרו לקונצרט של ההרכב הרוסי האלטרנטיבי. ואז, בטרם חברי פיקניק עלו על הבמה, פתחו ארבעה רעולי פנים המזוהים עם דאעש בירי חסר הבחנה של מקלעים ואקדחים לתוך הקהל, דקרו בסכינים את מי שעברו לידם, ולסיום, הציתו את האולם על יושביו. בפיגוע נרצחו באכזריות 145 איש ונפצעו מעל 550. ייתכן מאוד שזה הפיגוע ששימש השראה למחבלי דאעש הצעירים מווינה.
מי שנטל אחריות מיד על הפיגוע היה ארגון דאעש, מחוז ח'ורסאן. זה המקום להסביר: אידיאולוגית, דאעש אינו מאמין בחלוקת המדינות המקובלת, ובוודאי שלא בגבולות המדינות במזרח התיכון, שנקבעו בהסכם סייקס-פיקו. מבחינת דאעש, כל העולם הוא חלק מח'ליפות איסלאמית אחת גדולה, וגבולות מדינות הן קשקוש מערבי. לכן העולם של דאעש מחולק למחוזות ("ווילאיאת") היסטוריים. מחוז ח'ורסאן, למשל, הוא הארגון שפעיל בעיקר באפגניסטן ובפקיסטן וגם איראן שייכת אליו; מחוז הסאהל הוא מחוז בלב אפריקה; מחוז סיני הוא השלוחה של דאעש במצרים (שלטענת המצרים הוכנעה); וכך הלאה.
יש לחלוקה הזו חשיבות גדולה, כי דאעש היום הוא לא ארגון בודד וריכוזי, אלא הרבה ארגונים שונים שמחוברים יחד אידיאולוגית. "שלוחות שונות של דאעש מגיעות ומתמקמות ברחבי העולם ופועלות בסדר גודל של מאות פיגועים בשנה", מסביר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון INSS, שעומד בראש תוכנית מחקר הטרור במכון. "אסור להתייחס לדאעש כאל ארגון אחד. זה הפך להיות איחוד של קבוצות, כשהקצה הכי קיצוני, כשמותחים אותו למקומות עוד יותר נוקשים".
אנשים מתבלבלים: דאעש, אל-קאעידה. בוא נעשה סדר.
"דמייני לעצמך בניין בן שלוש קומות. כל קומה מסמלת עלייה בנוקשות האידיאולוגית. בקומה הראשונה האחים המוסלמים וארגונים כמו חמאס; בקומה השנייה ארגון אל-קאעידה, ובקומה השלישית, הכי קיצונית, דאעש ושלוחותיו. דאעש מביטים מהקומה העליונה על אל-קאעידה ככופרים ועל האחים המוסלמים וחמאס כמי שבכלל אינם 'מוסלמים אמיתיים', כי הם מתפשרים עם המציאות ומוכנים להשתתף במשחק הדמוקרטי. זה לא מקובל על דאעש".
לדברי שוייצר, המרכז הרוחני של דאעש מצוי גם עתה עדיין בצפון סוריה, באזורי א-רקה ודיר א-זור, למרות שדאעש-סוריה ספג מכה קשה מכוחות הקואליציה. "אבל זה רק בעיניים מערביות", הוא מסביר.
ובעיניים שלהם?
"בדאעש רואים בכל הפסד רק שלב בדרך, סוג של ניסיון אלוהי שבקצהו מובטח הניצחון. אנחנו קוראים לזה 'תבוסה'. הם רואים בכך תקלה בדרך, סוג של מכשול בדרך ארוכה".
ומבחינת דאעש, עכשיו הזמן להתגבר על התקלה ולחזור להקים את הח'ליפות שלהם, המדינה האיסלאמית שנגזלה מהם. סנטקום, פיקוד מרכז של צבא ארה”ב, פירסם בחודש שעבר סיכום פעולות של דאעש בסוריה ועיראק (האזור שעליו אחראי הפיקוד), וקבע כי בקצב הזה, הארגון יכפיל את פעילותו לעומת השנה שעברה. בין ינואר ליוני, רק בסוריה ועיראק, דאעש נטל אחריות על 153 פעולות טרור ותקיפות שונות. בסנטקום מעריכים כי לדאעש בסוריה ועיראק יש עדיין בין 2,500 ל-4,000 מחבלים מיומנים וחמושים ועוד מאות מתנדבים. אלו מספרים נמוכים בהרבה מ"ימי הזוהר" של הח'ליפות שלפני עשור, שאליה נהרו עשרות אלפי מוג'הדין, מכל רחבי העולם. במרבית שאר המחוזות הפעילות של דאעש במגמת ירידה – דאעש-סיני ירד לאפס פיגועים, למשל – אבל עדיין, מדובר בארגון פעיל ומסוכן, שיש חשש כי הוא רק אוסף כוחות לעתיד. "העולם מגיב באדישות, אבל ראשי המנגנונים (הכוונה למנגנוני ביון - ס"פ) מבחינים בפעילות", נאמר בהודעת אחד מבכירי סנטקום, מומחה לנושא דאעש. "חייבים לעקוב אחרי חברי דאעש שמתעקשים להמשיך במבצעים", סיכם מפקד סנטקום, הגנרל מייקל קורילה.
"הסכנה שלהם בהחלט לא חלפה", קובע אחמד, בכיר בכוחות הביטחון של מצרים, שהתחכך לא מעט במחבלי דאעש-מחוז סיני, לא רחוק מגבול ישראל הדרומי. "אני יודע שגם האמריקאים, שדואגים להתעדכן בכל מה שקורה בדאעש, חושבים כמונו".
איך דאעש בכלל הגיעו אליכם?
"הם הגיעו דרך הים, בעיקר מסודן. חודשים ארוכים הסתתרו בנקיקים, בין הסלעים, ובכל פעם שהיו שומעים רעש של מכונית או צעדים, היו מתחפרים במחבוא. בכל פעם מספרם גדל והלך, והם נזקקו למזון ולשתייה. אז הם יצרו קשר עם ראשי השבטים הבדואיים בסיני. בשלב הראשון הם לא חשפו את זהותם. אבל כשראשי השבטים לחצו, כי הם נראו אחרת ודיברו בעגה שונה, לאט-לאט הם גילו שהם דאעש ואף ניסו לגייס את הבדואים לארגון".
ואז מה?
"אחד מהנכבדים המקומיים מיהר לחשוף אותם לכוחות הביטחון והמודיעין המצריים. היה כיתור של האזורים, הדאעשים הצליחו להסתתר, אבל כעבור ימים ספורים הכיתור התהדק והגיעו אליהם. שלטונות מצרים מאוד לא אוהבים אותם. הכניסו חלק מהם לכלא ואחרים זרקו אל מעבר לגבול, ליד לוב. אני מניח שלא ינסו לחזור. השאלה היא: האם נשארו עוד כמה מהם באזור סיני".
מה אתה חושב?
"שאם התשובה חיובית, זה מסוכן מאוד. אנחנו במצרים מאמינים שדאעש לא נגמר".
האיש החשוב ביותר בדאעש הוא הח'ליף (או הח'ליפה), מי שעומד בראש הח'ליפות. אבו-בכר אל-בגדדי היה הח'ליף הראשון של המדינה האיסלאמית בעת המודרנית (דאעש סופרים כמובן אחרת: הח'ליף הראשון היה מוחמד, והאחרון היה באימפריה העותמנית. ואז באו דאעש והחזירו מבחינתם עטרה ליושנה). אלא שאל-בגדדי וכל שלושת מחליפיו חוסלו, השניים האחרונים שרדו כל אחד כחצי שנה בלבד. עכשיו תורו של אבו-חאפס אל-האשמי אל-קוריישי, הח'ליף זה כשנה. לא ברור עד כמה ידע והכווין את הפיגועים האחרונים, אבל כל הפיגועים מאוגוסט שעבר, כולל התוכנית לרצוח את מעריצי טיילור סוויפט בהופעה, היו תחת הנהגתו. בסופ"ש האחרון, אגב, חוץ מפיגוע האסירים ברוסיה, דאעש נטל אחריות גם על פיגוע הדקירות בגרמניה בפסטיבל בעיר זולינגן. בפיגוע נרצחו בדקירות שלושה ונפצעו שמונה.
אין כמעט פרטים ידועים לגבי הח'ליף החדש, רק שהוא אינו נמנה עם דור מייסדי דאעש, אבל כן תואר כאחד "מוותיקי המוג'הדין", כלומר בעל ניסיון צבאי. גם הוא, כמו שני קודמיו, מקפיד להישאר בצללים, בניגוד לאל-בגדדי שדמותו הייתה מפורסמת, בעיקר במנגנון התעמולה הדאעשי המשומן. שמו האמיתי של אל-האשמי אל-קוריישי אינו ידוע, גם לא מוצאו (יש השערה כי הוא עיראקי), ואפילו מיקומו הנוכחי של הח'ליף לא ברור. יש טענות כי הוא איפשהו בסוריה, אחרות כי הוא ירד לתימן ומשם לסומליה. "ככל הידוע, הוא מסתתר באחת המובלעות ההרריות בגבול סוריה-עיראק", אומר אביב אורג, חוקר טרור בינלאומי, בעבר ראש מדור אל-קאעידה וג'יהאד עולמי בזירת טרור בחטיבת המחקר באמ"ן. "עד 2023 לא הייתה פעילות גדולה של דאעש, אלא מה שאנחנו קוראים 'גחלים לוחשות'".
שזה אומר?
"אנחנו רואים בעיקר שיח ברשתות של תומכי דאעש, אלה שנישבו באידיאולוגיה, אבל הם כבר לא מגיעים לסוריה ועיראק. עם זאת, הרוח של דאעש נשארה. השאלה המרתקת עכשיו היא איפה יהיה הבסיס הבא של דאעש. הם היו רוצים לחזור לסיני, אבל א-סיסי לא ייתן".
איך דאעש ממומן היום, בעצם?
"כרגע, כשאין להם טריטוריה, בעיקר באמצעות תרומות מבחוץ, מהפזורה האיסלאמית בארצות-הברית, קנדה ומדינות באירופה. מתפללים מוסלמים יושבים במסגד ותורמים. חלק מהכסף נשלח לעזה, חלק לסומליה, קשמיר ומקומות שיש בהם מאבקי מוסלמים-כופרים".
יש לו עדיין את מנגנון התעמולה המשומן מפעם? איך זה נראה היום?
"פחות. אלה בעיקר סרטוני תעמולה ברשתות החברתיות, בתוכם גם סרטונים שקוראים לפעול נגד יהודים ברחבי העולם. הם משתמשים גם באתרים שמשתנים: פותחים אתר, גורמי ביטחון עולים עליו, דאעש סוגרים, פותחים מחדש אתר אחר, עד שגם אתר זה נסגר. אלה משחקי חתול ועכבר בין דאעש לעולם המערבי".
ישראל היא מטרה של דאעש היום?
"ישראל הייתה מטרה מאז ומתמיד, אבל יש פער בין דיבורים לפרקטיקה. הרבה איומים וקריאות שמדברות על כוונות פיגוע. היו גם פיגועים של דאעש, בתוך הארץ ובחו"ל. מאז 7 באוקטובר רואים עלייה בקריאות לפגוע ביהודים. החשש הוא ממחבל בודד שינסה לבצע פיגוע בשגרירות ישראלית, בבית כנסת או במוסד ישראלי בחו"ל. אני בעיקר מודאג מארה"ב, שם יש פחות בעיה להשיג נשק".
דאעש ראו תמיד גם ביהודים חלק מהכופרים, ובמדינת ישראל חלק מהחזית המערבית שמדכאת את "המוסלמים האמיתיים". המלחמה בעזה רק הקצינה את המגמה הזו. בינואר השנה פירסם "אל-פוּרקאן", אחד מכמה תאגידי מדיה שמפעיל דאעש, קריאה לתקוף יהודים בארה"ב ובאירופה כ"נקמה" על הרג פלסטינים בעזה. מאז הקריאה בוצעו על ידי המשטרה והשב"כ מספר מעצרים בחשד לחברות בארגון ולתכנון פעולות בהשראתו.
האחרון שבהם הוא ד"ר מוחמד עזאם בן ה-34, יליד נצרת שעבד כמתמחה לרפואה בבית החולים סורוקה בבאר-שבע. הוא נעצר בחודש שעבר, נחקר ולפני כשבועיים הוגש נגדו כתב אישום חמור. בחקירותיו עלה כי הצטרף לארגון דאעש ביוזמתו אחרי 7 באוקטובר, ונשבע אמונים לח'ליף החדש אל-קוריישי. הוא אף שיתף את חבריו בדעותיו לגבי חיילים פצועים שפונו מרצועת עזה לביה"ח סורוקה. לאחד מהפצועים איחל "שאללה יכבה את האור שלו".
במכשיר הטלפון הפרטי שלו נמצאו סרטוני הוצאות להורג, עריפות ראשים, גופות מרוטשות, תיקייה שזכתה לשם "סיפרי חומר נפץ" וגם תיקיית "הכנת רעלים באורח עצמאי". פרקליטו מכחיש את האישומים כנגד ד"ר עזאם: "ההאשמות נגד מרשי חסרות שחר. כתב האישום הוא דוגמה לזילות המונח טרור והעבירות הקשורות בו. העובדה שמיוחסת למרשי חברות בארגון דתי קיצוני שעה שאינו מנהל אורח חיים דתי בשום צורה מלמדת עד כמה כתב האישום הזה הוא אבסורד, ואנו נראה זאת בבית המשפט".
ברשתות חברתיות ברחבי העולם הערבי היו מי שדווקא הביעו זעזוע מכך שצעיר "מבית טוב בנצרת" החליט להצטרף לארגון הקיצוני. "שימי לב" אומר לי איש אקדמיה ערבי ישראלי שביקש לשמור על אלמוניות, "שהעמדה הזאת לא מקובלת עלינו, במגזר הערבי. אני לא יודע איך המשפחה המצומצמת והמורחבת של ד"ר עזאם נערכת להתמודד עם המצב. זה לגמרי לא פשוט. ואגיד יותר: זה אדם משכיל שבחר מה שבחר – שישלם את המחיר הכי כבד. הייתי בהחלט נותן לו מאסר עולם. שיהיה דוגמה לכל מי שחושב להיכנס למשחקים המסוכנים האלה".
במקביל למעצרו של "הדוקטור מנצרת" נעצר צעיר ערבי נוסף, בן 16 מיישוב ליד ירושלים. חבריו לכתה כינו אותו "הטרוריסט הקטן", לאחר שנהג להשוויץ בייצור חומרי חבלה, התעקש מספר פעמים לגייס אותם, ואפילו איים על אחדים מחבריו ש"אם לא תבואו ביחד איתי לדאעש, נדע איך לטפל בכל אחד מכם". חלק ממוריו אף כינו אותו “דעדוש”. מעצרו הוארך בפעם השלישית, והמדינה עומדת להגיש נגדו כתב אישום.
אבל אם תשאלו את אחמדייה, אישה יזידית בשנות ה-30 לחייה, היא לא צריכה את דוחות המודיעין וגם לא את הציוצים של הסוויפטיות המאוכזבות ברחבי העולם כדי לדעת שדאעש לא נגמר. היא מרגישה את דאעש על בשרה. "רק לפני ארבעה חודשים הצלחתי לברוח מהשבי", היא מספרת השבוע ל-"7 ימים". "הוחזקתי בביתה של אישה שנשאה מספר תפקידים. אני אישה נשואה שנחטפה מביתה, עם הבת הבכורה. את בתי בת ה-11 מכרו לגבר, שהתחתן איתה, ועליי אסרו להיות נוכחת בחתונה".
מה את יודעת עליה?
"אני יודעת שבתי הנשואה הוחזקה לא רחוק ממני, אבל מכיוון שאסור היה לשתינו לעזוב את הבתים, לא יכולנו להיפגש. אני מבינה שלבתי עוד היה מזל, והיא נשואה לאיש דאעש טוב לב, שמבוגר ממנה ב-15 שנים".
בינתיים היא כועסת על האמריקאים והאירופאים, שלתחושתה, לא סיימו את העבודה עם דאעש. "מה עם הנשים היזידיות?" היא שואלת. "מי עוקב אחרי הנשים שנעלמו? מי יודע היכן הן נמצאות? למה אף אחד לא נרתם למעננו? תחזירו לנו את כבודנו ותרמסו את ארגון הטרור המפלצתי של דאעש. די. הם עשו מספיק נזקים".
