כמעט שנה לתוך הלחימה הארוכה נגד חמאס, צה"ל מוצא עצמו עם חטיבות מילואים שמופעלות לתוך רצועת עזה, סופגות אבידות - אך פועלות בסבבים חוזרים ובעומק שטח האויב, עם פזילה שהולכת ומתרחבת לזירה הצפונית.
בצה"ל הדגישו ביומיים האחרונים כמה פעמים כי סדרי העדיפות בלחימה הרב-זירתית נקבעים על-ידי הדרג המדיני, שהחליט כי יש להמשיך ולהתמקד בלחימה ברצועת עזה כזירה עיקרית ולהשאיר את משימת ההגנה בצפון כזירה משנית. זאת ברקע ביקורת תושבי הגליל והגולן על מתקפת המנע להסרת איום הנקמה של חיזבאללה שלשום – שמנעה פגיעה במטרות גם במרכז הארץ, אך לא שינתה את המציאות היומית העגומה לעשרות אלפי אזרחים ישראלים.
לוחמי חטיבה 8 בלחימה ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
בפועל, שתי הזירות נמתחות עד לקצה עבור כוחות צה"ל, כפי שמרגישים החיילים בשטח. חמישה משמונה חללי צה"ל ברצועת עזה בשבוע האחרון הם לוחמי מילואים, ארבעה מהם נהרגו ממטעני צד בפעילות סביב פרוזדור נצרים, שהולך ומתקבע מתוקף היותו מרחב לחימה מתרחב אך סטטי בהווייתו, כנקודת תורפה מבצעית שחמאס מרכז בה מאמץ.
אלוף משנה ראדי עזמה, שפיקד עד לשבוע האחרון על חטיבת השריון 8 ("הזקן", ע"ש מקימה אלוף יצחק שדה), מצא עצמו בשבועות האחרונים עם לוחמיו כאחראיים לאחת משתי גזרות הלחימה בפרוזדור נצרים. כעת, לאחר שחטיבתו סיימה את המשימה והוחלפה בחטיבה 16 (ירושלים), חפף את מחליפו אל"ם דורי סער למשימה המקורית של החטיבה השייכת לפיקוד הצפון - הכנות לתמרון נגד חיזבאללה, בתרגיל חטיבתי שלדי.
"ברור שאלו לא אותן תוכניות אופרטיביות שהיו לנו לתמרון בדרום לבנון ב-6 באוקטובר", אמר אל"ם עזמה בריאיון מיוחד ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". לדבריו, "לחיזבאללה יש מערך נ"ט מתקדם שהוא רואה בו כאסטרטגי ואנו רואים אותו כטקטי, ומטרתו לעצור את הטנקים שלנו. צה"ל משתנה וישתנה עוד יותר גם בהיקף כוחותינו בשנים הקרובות. גם חיזבאללה למד בחודשים האחרונים.
"ביצענו התאמות סופיות נגדו, מול הטילים נגד טנקים שלו, והיכרות טובה עם מרחבי החבלה שמחכים לנו", הוסיף. "להערכתי לא תהיה לנו הפתעה בסיסית ככוחות שריון מתמרנים. בטנקים שלי יש רוח קרב עוצמתית, ניסיון גדול מאוד של הלוחמים, שרוב השנה האחרונה היו על מדים, ומפקדים שיודעים לבחור נתיבי התקדמות נכונים ובקיאים מאוד בטכניקות הקרביות".
7 צפייה בגלריה
"ברור שאלו לא אותן תוכניות אופרטיביות שהיו לתמרון בדרום לבנון ב-6 באוקטובר"
(צילום: דובר צה"ל)
"כל פגז פגש אויב"
בזמן שהכותרות מדלגות בין עזה ללבנון, אל"ם עזמה יודע שהאויב בצפון שונה מאוד מזה שפגש בעזה, שמסתבר שעדיין נמצא ופועל כמערכת, ורחוק ממיטוט. "בחודש וחצי של לחימה באזור פרוזדור נצרים שהרחבנו, הרגנו כ-200 מחבלים בוודאות שראינו בעיניים, השמדנו 400 מבנים ששימשו כתשתיות טרור ובהם רבי קומות, תוך שימוש נרחב באמצעים הנדסיים מסוגים שונים, חומרי נפץ בכמויות גדולות וכלי צמ"ה כמו D9. התעקשתי על מבצעים ארוכים ואלימים כדי לא להשאיר מבנים שישמשו את חמאס לאחר שנחזור למוצבים שלנו", אמר.
חמישה לוחמים איבד אל"ם עזמה בפרק הזמן הקצר יחסית של הלחימה בפרוזדור נצרים, 82 נפצעו לו, ולדבריו חמאס צבר מולו 2.5 הישגים, שנדמים לדפוס העיקרי של המחבלים באזור: שתי הפעלות קטלניות של מטעני צד וגחון, בשיטות גרילה שמזכירות את ימי רצועת הביטחון בדרום לבנון. תוסיפו לזה ירי ספורדי של מרגמות לעבר הכוחות ותקבלו אויב מוכה, אך כזה שעדיין על הרגליים ומחפש כל היום לדקור ולעקוץ נקודות תורפה צה"ליות.
עצם העובדה שאל"ם עזמה מזכיר את קיומם של מקביליו מהצד השני, של האויב, מעידה עד כמה הכרעת חמאס עוד רחוקה. על ספינים כמלחמת נצח עד ל"ניצחון מוחלט" אף מפקד לא מדבר.
לדברי אל"ם עזמה, "מג"ד נוסייראת ומג"ד סברא-אל הווא בחמאס עבדו מאוד קשה מולנו ויגידו את זה אלוף הפיקוד ומפקד אוגדה 99 שפיקדו עלינו. מה זה להכריע את חמאס בעיניי? מקצועית? זה לשלול לו יכולות צבאיות ואת האפשרות לפעול באופן חופשי ומשמעותי. נגיע להישג הזה אם נמשיך לפעול בקצב הנוכחי. חמאס לומד ומנסה להשתכלל, להצר את צעדנו ולעכב אותנו בחבלה על הצירים, מלכוד בתים, אבל ברוב מכריע של הפעמים הוא נכשל".
השיא המבצעי של תקופת חטיבה 8 בצפון הרצועה היה המבצע המשותף עם חטיבת הקומנדו בפשיטה על מתחם אונר"א, שחמאס השתמש בו לשקם את יכולותיו בגדולה שבשכונות העיר עזה - סברא. הלוחמים מחטיבה 8 הגיעו עד לרימאל שבצפון העיר עזה, נעו עם הטנקים באישון לילה במעוזים המפורקים של חמאס. טנקי מרכבה סימן 3 בז ישנים שלא נס לחם מהחטיבה של עזמה מצד אחד, ולוחמים צעירים ומובחרים מחטיבת הקומנדו, ממגלן ומאגוז מהצד שני, בשילוב נדיר שרק המלחמה הזו יכולה לנפק עקב האילוצים שהיא מייצרת.
לאחר שלקחו חלק במה שבצה"ל מכונה "קרב ההגנה" בגבול לבנון בחודשים הראשונים אחרי 7 באוקטובר וטעמו את עזה בפרוזדור נצרים, בחטיבה 8 יודעים שיש מחירים לשחיקת הכוחות והכלים: אחוז לא מבוטל מהטנקים עדיין בשלבי חזרה לכשירות, חלקם נפגעו עוד מאש לבנונית לפני כחצי שנה ויותר.
"הטנקים שלנו כבר שנה נוסעים בלי הפסקה, כי היינו בתקופת אימונים לפני שפרצה המלחמה", הסביר המח"ט. "באופן טבעי יש שחיקה אבל יש לנו אנשי מקצוע מעולים שפועלים לתיקון מה שצריך ושימור הקיים". אל"ם עזמה התמודד בעזה גם עם כלכלת חימושים, כלי מרכזי בארגזו של כל מפקד, הוא הזכיר, בטח בלחימה כה ארוכה שצה"ל לא דמיין או תכנן שאי-פעם תגיע.
לדבריו, "למדנו מכמה מקרי בוחן של גדודי שריון אחרים בחודשים הראשונים של הלחימה. בחודש וחצי של לחימה בפרוזדור נצרים ירינו כמה פגזים בודדים בממוצע מדי יום, למדנו איך פוגעים והורגים אויב עם פחות חימושים וזה לקח שניקח אותו לצפון. כל פגז שירינו עכשיו פגש אויב, כולל שימוש מדוד ומדויק בטילים שביקשנו מחיל האוויר לירות וגם ממרגמות 120 מ"מ שלנו. הטנקים שלנו עברו הסבה למערכת השו"ב החדשה משואה 750, כי לחצתי על המערכת בתחילת המלחמה שזה יקרה".
"כולם אחים לנשק"
אחת הביקורות הגדולות של קצינים במילואים נוגעת להיעדר יעדים ארוכי טווח למלחמה, החלטות אסטרטגיות כבדות משקל שהדרג המדיני מפחד לקבל לגבי עתיד עזה. לדרוש מהלוחמים להילחם 1,092 ימים בשלוש שנים זה החלק הטקטי, הקל למקבל ההחלטות בקבינט.
התיישבות מחדש בחבל עזה; ממשל צבאי-ישראלי כחלופה לחמאס שצה"ל עדיין מזין באוכל ובדלק בהוראת הקבינט; שלטון מקומי עזתי-רש"פי – כל אלו אפשריות שונות שאפילו לא מתקיים דיון לגביהן, קל וחומר החלטה שביצועה ייקח חודשים עד שנים. את המחיר משלמים לוחמים כמו אל"ם עזמה וחייליו, שנקראים למילואים שוב ושוב בהתראה קצרה, עוזבים בשלישית ובחמישית את משפחותיהם הצעירות, העסקים, הלימודים והקריירה, וחוזר חלילה.
"האנשים אצלנו דורשים משמעות למשימה וגם ודאות. חשוב שתהיה להם ודאות – מתי ולכמה זמן להגיע, והם יגיעו", אמר אל"ם עזמה, היחיד בחטיבה שהוא סדירניק למעשה. בגלל היעדר החלטות ארוכות טווח, בצה"ל לא מסוגלים לגבש גרף שנתי סדור לזימוני מילואים גם לשנה הבאה, אז חלק מהמפקדים בחטיבות פשוט הודיעו לפקודיהם: קחו בחשבון שאחת לחמישה חודשים בממוצע תזומנו למילואים של לפחות 40 ימי תעסוקה מבצעית. וזה עוד בתרחיש החיובי, שבו זירת לבנון לא מתפרצת ואיו"ש שומרת על טמפרטורה גבוהה אך עדיין לא מתפוצצת.
"נכון שהפעם הזו לא היו 100% התייצבות אבל הרוב כן הגיעו, והפגנו גמישות אינסופית לבעיות אישיות של חיילים. קבענו מתי אחוז משמעותי מהחיילים יכול להיות בבית", הוסיף המח"ט, "בא אליי מ"פ עם עסק שלו על סף קריסה, אז שחררנו אותו לטפל בבעיות עד שהיה יכול – וחזר. בעיניי מערך המילואים הוא לא פחות מנס. יש לי פרפרים בבטן רק מהזכות שקיבלתי לפקד על האנשים האלה. חינכתי את החטיבה לשלושה עקרונות: פיקוד למטרה וחתירה לניצחון, מוכנות למשימה לצד פעלתנות ויוזמה ואולי הערך הכי חשוב – כולם ביחד, אחים לנשק".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.24
