כבר למעלה ממאה שנים ששונאי ישראל, מהמופתי הפרו-נאצי חאג' אמין אל-חוסייני, ועד השייח' ראאד סלאח, מפיצים את עלילת "הר הבית בסכנה". איתמר בן גביר החליט לשתף פעולה. הנזק האסטרטגי שהאיש הזה גורם ברעיון החדש שלו, להקים בית כנסת על הר הבית, הופך אותו לדבר הטוב ביותר שקורה לציר הרשע בראשות איראן. אין צורך בתגובה על חיסול הנייה. בן גביר מבעיר את האווירה ועושה את העבודה.
"דבריו חסרי האחריות", אמר השר משה ארבל על בן גביר, "מעמידים במבחן את הבריתות האסטרטגיות של ישראל עם מדינות מוסלמיות המהוות קואליציה במאבק בציר הרשע האיראני. חוסר תבונתו עלול לעלות בדמים". הלוואי שהיה מדובר בחוסר תבונה או בשגגה. האיש שבנימין נתניהו לא היה מוכן להצטלם איתו; האיש שבעשור הקודם ניסה שוב ושוב להיבחר לכנסת ולא עבר את אחוז החסימה, הפך לאחד האנשים הדומיננטיים ביותר בממשלה.
מכתבו חסר התקדים של ראש השב"כ על אובדן המשילות, על התפוגגות המשטרה, נכתב משום שלא רק הדמוקרטיה בסכנה. ישראל בסכנה. זוכרים את פרעות חווארה? מאות חוליגנים השתוללו שם בפברואר 2023. נגד כמה מהם הוגשו כתבי אישום, שאלתי אתמול את משרד המשפטים. אף כתב אישום לא הוגש, הם ענו לי, וזה באמת לא באשמתם. כאשר המשטרה חוקרת בעצלתיים, משום שמדובר בבני מרעיתו ודמותו של השר הממונה – אז לחוליגנים אין דין ואין דיין. יש פחות ופחות משטרת ישראל. יש יותר ויותר משטרת בן גביר.
אפשר לטעון, ובצדק, שאין שום דבר ייחודי לישראל. הרי רק לאחרונה עברה בריטניה גל של הפגנות אלימות בעקבות רצח של שלוש ילדות. גם ברמינגהם הפכה לחווארה. בחודשים האחרונים עברו כל מדינות המערב גלי אלימות של חוליגנים מהקואליציה האדומה-ירוקה, של תומכי חמאס, איסלאמיסטים עם פרוגרסיביים רדיקלים. ולפני חודשים לא רבים ראינו אותם במאלמו, שוודיה, כשהם מאיימים באלימות על הנציגות הישראלית באירוויזיון. וזה הולך ומחמיר.
באף מדינה אין שר לביטחון פנים שמגיע מחוגי החוליגנים וממשיך להעניק להם אור ירוק. הגזענות זוכה לבמה בכל עליבותה
אבל באף מדינה אין שר לביטחון פנים שמגיע מחוגי החוליגנים וממשיך להעניק להם אור ירוק. רק בשבוע שעבר, פורסם מאמר של אחד, אורי קירשנבום יצהר, תחת הכותרת "דין ג'ית כדין רפיח", באתר "סרוגים", שכל כולו הצדקה לפוגרום הרצחני בכפר ג'ית. זהו. כבר אין בושה. הגזענות זוכה לבמה בכל עליבותה. אבל מה לנו כי נבוא אליו בטענות. הרי כאשר הוחלט על מעצר מינהלי נגד שניים מפורעי חווארה, כ-50 מחברי הקואליציה, כולל בן גביר כמובן, חתמו על מכתב הקורא לשחרורם. השליטה של בן גביר בחלק גדול מחברי הכנסת של הקואליציה, כולל שרים בממשלה – הופכת למפחידה.
דמוקרטיה היא דבר נפלא. אבל דווקא כדי לשמור עליה יש צורך בגבולות. משום שהסכנה היא לא רק מצד אויבים מבחוץ. הסכנה היא גם מצד אויבים מבפנים. לא מדובר רק בעניין של תדמית. הרי בן גביר ופלנגות החוליגנים הם מתנה יקרה מפז לכל שונאי ישראל. מדובר גם בסיוע מדהים לציר הרשע בראשות איראן. חמאס העניק את השם "מבול אל-אקצא" לטבח 7 באוקטובר. או אז מגיע בן גביר ועושה מאמץ אדיר להבעיר את אל-אקצא. זה היה מסוכן כאשר הוא היה עבריין שהורשע בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות. אלא שאז הוא לא עבר את אחוז החסימה. עכשיו הוא משרת את האינטרסים של חמאס ואיראן, כאשר הוא השר הממונה על המשטרה.
ייתכן שבעוד שלוש או ארבע שנים זה יהיה מאוחר. אבל נדמה שאם הדמוקרטיה לא תקום להגן על עצמה, החוליגנים שמשתמשים בכל יתרונותיה וחולשותיה יצליחו להביס אותה. זה נכון למה שקורה באירופה, כשהאיסלאמיסטים מטילים אימה. זה נכון לארה"ב, כשיהודים מפוחדים בקמפוסים בגלל חוליגנים, סטודנטים ומרצים, באוניברסיטאות היוקרתיות. וזה קורה בישראל, עם הכהניסטים שגם פורעים בפלסטינים בשטחים וגם מנאצים משפחות חטופים.
וזה אומר שלפני שיהיה מאוחר, צריך לשנות את כללי המשחק. זו הייתה טעות היסטורית של בית המשפט העליון לאשר, למשל, את המועמדות של עזמי בשארה לכנסת, למרות התמיכה בטרור, בדיוק כשם שזו הייתה טעות איומה ונוראה לאשר את המועמדות של איתמר בן גביר, למרות התמיכה בטרור. הראשון הוביל את הרדיקליזציה של חלק מהציבור הערבי בישראל. האחרון ממשיך להוביל את החוליגניזציה של חלק מהציבור היהודי.
זה אומר שאין מנוס מהצעד ההכרחי: חובה לפסול את בן גביר מריצה לכנסת לקראת הבחירות הבאות. החוק הנוכחי מאפשר את הפסילה, ובתנאי שבראשם של השופטים נותרה בינה וחכמה. ואם זה לא יקרה לקראת הבחירות הקרובות – המחיר יהיה גדול עשרת מונים מהמחיר שאנחנו משלמים היום. אסור להגיע לשם.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.24
