לפני כמה חודשים, באחד מהדיונים הרבים שנערכו בצוות המשא ומתן הישראלי נעשה ניסיון למצוא פתרון למה שאז עוד כונה "הנקז" - הדרך שישראל סללה ממזרח למערב, לאורך ציר נצרים, שחילקה את הרצועה בין העיר עזה, להלן הצפון, לבין מחנות המרכז, חאן יונס ורפיח, להלן כל השאר או הדרום. השאלה הייתה איך ליישב בין הדרישה החד-משמעית של חמאס לנסיגה ישראלית מהציר, או לפחות מחלקו, לבין הדרישה, שאז היו שותפים לה בצבא, להמשיך ולאחוז בנקז, כדי לוודא מי ועם מה חוזר לעיר עזה.
פרוזדור נצרים, בחודש ינואר השנה
(צילום: יואב זיתון)
לפי שני גורמים ביטחוניים נתניהו הטיל השבוע על צוות המו"מ להציג בקהיר את המתווה המקובל עליו לפתרון עניין ציר נצרים, אותו רעיון בדיוק שנפסל כבר בעבר: חפירת תעלות לרוחב הצירים החוצים את נצרים מצפון לדרום באופן שלא יאפשר מעבר כלי רכב, והפניית כלי רכב המבקשים לחצות מזרחה, לעבר הפרימטר, שם הם יעברו בידוק וייכנסו לצפון.
הפתרון הזה כבר נידון כאמור בעבר והורד מסדר היום מסיבות שונות - זמן רב ליישום, גם יחבל בסיבה בגללה הוקם הפרימטר וייצור שם עומס רב של תנועה פלסטינית, ובעיקר - אין סיכוי שיתקבל על-ידי חמאס, או המתווכות. צוות המשא ומתן כבר אמר לנתניהו כי הוא מתנגד בתוקף להצעה הזו, אך ראש הממשלה התעקש כי היא תועבר למתווכות - שכצפוי דחו אותה על הסף.
למה נתניהו הסכים?
ברקע הדברים: אחרי שהתעקש שאי-אפשר לסגת מהנקז, בסוף מרץ שינה צה"ל את טעמו והחליט לשים את החטופים במקום גבוה יותר מהשאלה איזה נשק עשויים לקחת לצפון, שממילא רווי בנשק מתחת לאדמה - ותמך בנסיגה מציר נצרים. אחרי לחצים כבדים, הסכים נתניהו לקראת ניסוח המתווה שהפך לגורלי, זה שהוגש ב-27 במאי, כי ישראל תיסוג מדרישותיה להקים מנגנונים או להשאיר כוחות, כל מה שהיה ברור שאין סיכוי שהחמאס יבלע, ושהיא תסתפק באמירה הצהרתית כי אלה שיעברו יהיו בלתי חמושים. אחרי שחמאס קיבל למעשה את רוב מתווה של 27 במאי, נתניהו הורה לנציגיו להודיע כי האופן בו יוודאו שחמושים לא עוברים "ייקבע בהסכמה על-ידי הצדדים", והנושא נפתח מחדש.
ואם זה לא תקע את המשא ומתן מספיק, אז השבוע טענו גורמים בכירים במערכת הביטחון הבקיאים מאוד בנושאי המו"מ כי לשכת ראש הממשלה החליטה להעמיס את עניין חפירת התעלות לרוחב הציר, והבידוקים בפרמיטר - מה שעשוי לגרור חודשים רבים של משא ומתן חסר תכלית.
3 צפייה בגלריה
"מי שחושב שאם נפתור סעיף אחד תהיה עסקה - לא מבין שנתניהו יבוא מיד עם מכשול אחר"
(צילום: EPA/ABIR SULTAN)
"מהירות נמוכה, בניוטרל", הגדיר זאת אדם שמתוקף תפקידו מבלה שעות רבות בישיבות עם נתניהו. "אנשים, גם חלק מצוות המשא ומתן כנראה, משקיעים אנרגיה עצומה, וליבי-ליבי להם, ועוד הרבה יותר למשפחות של החטופים, שהם חושבים שאם יצליחו לפרק את הסעיף הזה, או לעקוף את המכשול בתת-הסעיף ההוא, או למצוא מנגנון פיקוח ובוררות לנושא הזה שנמצא במחלוקת בין ישראל לחמאס - כי אז יבואו ימים טובים, נתניהו ישתכנע, סינוואר ישתכנע, ותהיה עסקה. הם לא מבינים שברגע שיפתרו את הסעיף הזה נתניהו יבוא מיד עם מכשול אחר, וברגע שזה ייפתר, יצוץ עוד אחד, יש מאין, דאוס אקס מכינה, כשרק במקום אל - יוצאת עז.
"זה כמו עם תשובת חמאס האחרונה למתווה של 27 במאי, תשובה שכל מי שעוסק בנושא ממערכת הביטחון, חשבנו שהיא טובה והתקדמות לקראת עסקה, ואז בא 'מכתב ההבהרות' שנתניהו כפה עלינו להגיש ברומא, שהכניס את המשא ומתן לסחרור עמוק", הוסיף.
מה סינוואר רוצה?
"אני לא יודע מה סינוואר יעשה. יש שרים שסבורים שהוא רק רוצה מלחמה אזורית, ועסקה לא תבוא לו טוב", אמר. "לא בטוח על מה זה מבוסס. אני בטוח שסינוואר היה אופטימי כשנחתמה העסקה הראשונה בנובמבר, כשהוא חשב שישראל לא תחזור להילחם, וגם שהוא התמלא עצבות, כששמע שישראל שבה להילחם. היה ברור שהפסקת האש הקבועה, הייתה אז האינטרס הראשון שלו. לדעתי היא כך גם עכשיו.
3 צפייה בגלריה
"יש שרים שסבורים שהוא רק רוצה מלחמה אזורית, ועסקה לא תבוא לו טוב"
(צילום: דובר צה"ל, AP)
"כך או כך, אנחנו, ישראל, לא העמדנו את זה למבחן, כשיצרנו מצבים, כשנתניהו יצר מצבים, שהיה ברור שהם הדרך הבטוחה שלא להגיע לעסקה, לא עכשיו - ולא בכלל. בעולם אחר הייתי חושב שזה סבבה ומצוין להמשיך ולהתיש את חמאס, אבל בעולם הזה יש עשרות חטופים ואני חושב שהם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות".
גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות הגדיר את המתרחש בקהיר כ"הנשמה מלאכותית", אם כי ייתכן שזו הגדרה שעושה עוול למה שמפגש קהיר כן הצליח להשיג - המשך המומנטום של משא ומתן. מוטב לשבת ולדבר מאשר לא לדבר, ושיחות קרבה בדרג נמוך בין חמאס לישראל יכולות ליישב מחלוקות טקטיות בזמן קצר יחסית, ולדון בנקודות שלא ניתן לסגור עסקה בלעדיהן - זהות האסירים המשוחררים בהתחשב בזכות הווטו, האם ולאן יגורשו ועוד.
המתווכות שינו כיוון
אבל "הפסאדה כאילו מדובר על התקדמות אמיתית", לדברי הגורם המתווך, היא כי המתווכות החליטו לשנות כיוון. במקום לתקוף את נקודות המחלוקת המרכזיות, למשל התעקשות של חמאס על סעיף 14 שיסנדל את ישראל שלא תוכל לחזור להילחם, בניסוח הנוגד את מה שקיבלה מועצת הביטחון, וחלקן בגלל "מכתב ההבהרות" של נתניהו, החליטו כרגע לעסוק במה שכבר בעצם הוחלט לגביו, לפחות לגבי המסגרת שלו, כדי לייצר פעילות - נוסעים ובאים. הולכים לקומה בה נמצאים אנשי חמאס במתקן המודיעין המצרי, וחוזרים לצוות הישראלי, ראש ממשלת קטאר בא והולך, ראשי השירותים של ישראל וארצות הברית, באים והולכים - ודוחים למועד בלתי ידוע את העיסוק בשאלות המרכזיות - ציר נצרים, ציר פילדלפי, מעבר רפיח, רשימות שמות החטופים החיים שישראל דורשת מראש, סעיף 14 על אורך הפסקת האש ועוד נקודות.
הטיוטה האחרונה
יש בצוות האמריקני והישראלי מי שאומר שאת הסוגיות הקשות הללו, לרבות התעקשות גורמים ישראלים לחפור את ציר נצרים, אפשר לפתור רק בדרך אחת - תוכנית שתוסכם על-ידי שלוש המדינות המתווכות, ותכלול את מה שהן רואות כפשרה סבירה לכל נקודות המחלוקת, ותוגש במקביל לנתניהו ולסינוואר. זו תוגש כטיוטה אחרונה, ולאיים במשתמע או במפורש על מי שלא יסכים, שהוא יוקע אל הקיר כסרבן וכמי שבגללו אין הסכם. בתוכנית הזו יש רכיב סודי שאמור להביא מזור לפחות לחלק מהבעיות, כפי שפרסם כאן נדב איל בשבוע שעבר: מנגנון יישום ופיקוח ושיפוט שבו יהיה חבר גם האו"ם, שיהיה אחראי על כל ההסכם, ובעיקר ולרבות החלקים שנמצאים במחלוקת - שלא יעברו חמושים מצפון לדרום, ושלא יהיו מנהרות מתחת לציר פילדלפי.
וגם אם תבוא הצעה שכזו - האם סינוואר יחשוש מהשיימינג העולמי? האם נתניהו שעומד בביקורת כה חריפה, חסרת תקדים בהיסטוריה של המדינה, מצד הורים ובני משפחה של משפחות החטופים - יתקפל תחת הלחץ הזה?
התוכנית הזו היא המשך למשא ומתן שהמתווכות מנהלות בחלק גדול מהזמן בינן לבין עצמן. יש בו הרבה רצון טוב אבל קשה לראות איך זה יתרחש. כדי שהמתווכות יידעו מה עשוי להיות מתווה שאיכשהו יעבור, הן צריכות לקיים משא ומתן עם הצדדים, אך הצוות הישראלי לפחות לא מורשה לנהל כלל משא ומתן מעבר לקווים הנוקשים נטולי-כמעט-המנדט-לוויתורים שנתניהו קובע.
מאז התפרק קבינט המלחמה ראש הממשלה לא צריך להביא לאף פורום את מהלכי המשא ומתן, כל עוד אין עסקה, והוא כיום ממונה ישירות ולבדו, לא במקרה, על שניים משלושת חברי צוות המשא ומתן - ראש המוסד וראש השב"כ, בלי שלשנוא נפשו שר הביטחון יש אפילו מושב ביציע של התדריכים, שלא לדבר על מנדט לקבוע את המנדט.
וגם אם תבוא הצעה שכזו - האם סינוואר יחשוש מהשיימינג העולמי? האם נתניהו שעומד בביקורת כה חריפה, חסרת תקדים בהיסטוריה של המדינה, מצד הורים ובני משפחה של משפחות החטופים - יתקפל תחת הלחץ הזה? או שאולי הדרך הזו נידונה מראש לכישלון ועל המדינות המתווכות למצוא מנופים חדשים להפעיל לחץ על השניים שעל פיהם תקום או תיפול העסקה, גורל החטופים וייפתח או לא ייפתח הדף החדש בהיסטוריה הכה עגומה של האזור.
לשכת ראש הממשלה, המוסד, צה"ל והשב"כ סירבו להגיב על הדברים.
פורסם לראשונה: 00:02, 27.08.24
