מה הלקח. חזרתו לישראל של פרחאן אלקאדי, בריא ושלם ומהלך על רגליו, היא בשורה טובה בעיצומה של מלחמה קשה שלצד הישגיה מולידה גם בשורות כואבות וקשות למשפחות רבות בישראל. אך מעבר לבשורה הטובה, חזרתו - ובמיוחד העובדה שהוא חולץ על-ידי לוחמי צה"ל, שהגיעו עד לחדר שבו הוחזק ולקחו אותו עימם חזרה לישראל - היא גם לקח חשוב שיש לזכור, במסגרת הוויכוח הציבורי שמתרחש בחודשים האחרונים בישראל לגבי הדרך הטובה ביותר להחזיר את החטופים והחטופות החיים לבתיהם, ואת המתים לקבר ישראל.
1 צפייה בגלריה
 החטוף קאיד פרחאן אלקאדי בבית החולים סורוקה
 החטוף קאיד פרחאן אלקאדי בבית החולים סורוקה
החטוף פרחאן אלקאדי בבית החולים סורוקה
(צילום: מאיר אבן חיים )
סיסמאות ריקות מתוכן. רק לפני כשבוע וחצי אמר מזכיר המדינה האמריקני בלינקן שהמשא ומתן שהתקיים אז הוא "ההזדמנות האחרונה להחזיר את החטופים". היה זה ניסיון להכניס את כולם ללחץ, כדי לגבש עסקה שתיטיב עם הממשל הדמוקרטי באמריקה שנערך לבחירות. זה לא שלאמריקנים לא אכפת - אכפת להם. אבל אתמול קיבלנו עוד הוכחה לכך שהסיסמה שפמפמו לנו על "ההזדמנות האחרונה" היא פשוט לא נכונה - שוב החזרנו חטוף בחיים, הודות ללחץ צבאי.
מה שחשוב לזכור מהאירוע הזה הוא שהוא לא היה מתאפשר אם צה"ל היה נדרש לסגת מעזה לשישה שבועות, אם לא למעלה מכך
רק לחץ צבאי. אף אחד לא אומר שלא תהיה עסקה. אבל הדיון שמתקיים בציבור הישראלי על השאלה איך לקבל בחזרה את החטופים מקבל בהבנה עסקה שעלולה להוביל לכך שיחזרו 30 חטופים, והיתר יישארו שם - כשבמקביל, אנחנו נוותר על ציר פילדלפי, על מסדרון נצרים ועל אי-חזרת חמאס לצפון הרצועה, ולא יישאר לנו על מה לוותר כדי להחזיר את היתר. ולכן חשוב לזכור ולהזכיר שהלחץ הצבאי לא רק מאפשר לנו להפעיל לחץ על סינוואר - שלפי הדיווחים, מסתובב בעזה בבגדי אישה מחשש שיזהו אותו ויפגעו בו - אלא גם מאפשר לנו להחזיר הביתה חטופים חיים ומתים. ואין זה משנה אם אלקאדי חולץ "במקרה", כפי שנטען בחלק מהפרסומים, או שהיה זה מבצע מתוכנן מראש המבוסס על מידע מודיעיני מדויק - מה שחשוב לזכור מהאירוע הזה הוא שהוא לא היה מתאפשר אם צה"ל היה נדרש לסגת מעזה לשישה שבועות, אם לא למעלה מכך. מטריד לחשוב על כך שישנם אולי חטופים נוספים במצבו של אלקאדי במנהרות חמאס, שאפשר אולי עוד להגיע אליהם במקרה או שלא במקרה - ושאם נצא מחלק מהמקומות שבהם אנחנו נמצאים עכשיו, הם עלולים להינמק שם.
ההזדמנות האחרונה האמיתית. לכן, אולי ההזדמנות האחרונה באמת שלנו להחזיר כמה שיותר חטופים היא לא העסקה שבלינקן רוצה שנחתום עליה בכל מחיר, אלא דווקא ההתעקשות שלנו על הישארות בעזה. אולי אם האמריקנים, במקום להגביל את צעדינו, ייתנו לנו הזדמנות אמיתית להפעיל עוד לחץ על חמאס ועל עזה, נגלה שמגפיים על הקרקע של עזה היא הדרך הטובה ביותר להחזיר כמה שיותר חטופים הביתה. במקרה של אלקאדי, לפחות, זה התברר כנכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.08.24