מזה חמש שנים, מאז הקורונה, נמצאים תלמידי ישראל ברצף של משברים רגשיים. הם צוברים פערים לימודיים וחברתיים ובשנתיים האחרונות גם חוו ביטולי טיולים, פעילויות חוץ בית ספריות, אסיפות הורים ומניעת ציונים - ועכשיו נמאס להם.
בעקבות המצב הנוכחי, שבו שוב נראה כי שנת הלימודים לא בטוח תיפתח כסדרה, מועצת התלמידים הארצית קראה אתמול (רביעי) להשבית את הלימודים אם ארגון המורים לא יגיע להסכמות - כדי ליצור לחץ על הצדדים להגיע לפתרון ולמנוע מצב שבו התלמידים יישארו באי-ודאות. "1 בספטמבר אינו קדוש, ואנחנו מעדיפים להישאר בבית עוד יומיים-שלושה, ובלבד שיפתרו את המשבר", אמרה יו"ר מועצת התלמידים הארצית, רוני קמאי, תלמידת י"ב.
בתוך כך, במשרד האוצר אמרו כי "הסיכויים לפתיחת השנה נמוכים מאוד", ואיימו שמורים שישבתו מיום ראשון לא יקבלו שכר על כל יום בו ישבתו. באוצר טענו בנוסף כי "הניסיונות של רן ארז לפגוע בפתיחת שנת הלימודים מדי שנה אינם מתקבלים על הדעת. פתיחת שנת הלימודים במועדה היא הכרחית, בעיקר בשנה כזו. אסור שתלמידי ישראל ישמשו כקלף מיקוח".
קמאי עצמה הייתה בכיתה ז' כאשר פרצה הקורונה, ומאז היא וחבריה חווים טלטלות ותסכול: "אנחנו דור שאיבד אמון. בעוד שלושה ימים אמורה להיפתח שנת הלימודים, אך עדיין אין הבטחה לסיום הפגיעה הממושכת בתלמידי התיכונים שנאלצים שוב לחוות חוסר ודאות. אנו קוראים לכל הגורמים הרלוונטיים לדאוג ששנת הלימודים תיפתח כסדרה וללא עיצומים".
גלי יהב, תלמידת כיתה י"ב מאבן יהודה, העידה על חוסר הוודאות: "אולי אתחיל את שנת הלימודים ואולי זה אפילו יקרה בספטמבר - אבל אף אחד לא באמת יודע. יותר גרוע, אף אחד לא עושה מספיק כדי שאחד מהמשברים שמאיימים על הלימודים שלי ייפתרו. אז נראה ששוב נחכה עד ל-31 באוגוסט כדי לגלות מה קורה.
"מעניין האם השנה דווקא יהיו ציונים, או שגם את כיתה י"ב אעבור בלי לדעת כמה הצלחתי במבחנים, במתכונות ובבגרויות שיקבעו את העתיד שלי. מעניין האם עדיין מצפים מכל בית הספר להיכנס למרחבים המוגנים שבקושי מספיקים לשכבה, או ששוב נקיים לימודים בזום", תהתה.
ריאיון עם רן ארז, יו"ר ארגון המורים
(צילום: מיקי שמידט)
יהב סיפרה גם על המשבר המתמשך של השנים האחרונות: "שכבת הגיל שלי עברה כל כך הרבה. התמודדנו עם סגרים, מגפה עולמית, מבצעים צבאיים, עיצומים ועכשיו מלחמה. יש בינינו מפונים ובני נוער שמתמודדים עם מצבים רגשיים קשים. למרות הכל, מאז תחילת המלחמה, התלמידים יצאו להתנדב, לשקם ולהשקיע עצמם במדינה. הגיע הזמן שהמדינה תשקיע בנו בחזרה".
גאיה ביטון, תלמידת כיתה י' מעכו, נאלצת להתמודד גם עם המלחמה, נוסף לאי-הוודאות בעניין תחילת שנת הלימודים: "המצב בצפון, ובעכו במיוחד, מעמיד אותנו מול אתגרים משמעותיים ביום-יום. המתח הביטחוני שמלווה אותנו באופן קבוע, יחד עם העיצומים מצד ארגון המורים ומשרד החינוך, הופכים את חיינו כצעירים למורכבים במיוחד. כמי שעולה בשנה הבאה לתיכון, התחושה של חוסר הוודאות מכבידה עליי מאוד. אני לא יודעת אם אקבל את הציונים שלי בזמן, אם בכלל, וזה משאיר אותי בתחושת אי-יציבות קשה".
"אני מפחדת שהשביתה והעיצומים יפגעו לא רק בהתקדמות הלימודית שלי, אלא גם בחלק החברתי. החשש שלי הוא שנגיע למצב שבו גם הקשרים החברתיים, שהם חלק חשוב מהחיים שלנו כתלמידים, ייפגעו"
ביטון סיפרה גם כי "מעבר לכך, אני גם מפחדת שהשביתה והעיצומים יפגעו לא רק בהתקדמות הלימודית שלי, אלא גם בחלק החברתי. החשש שלי הוא שנגיע למצב שבו גם הקשרים החברתיים, שהם חלק חשוב מהחיים שלנו כתלמידים, ייפגעו, יישכחו ויתרחקו. אני באמת רוצה שהשנה הזאת תעבור בצורה הכי טובה שיש, ולא להיות לכודה בתוך חוסר הוודאות שמלווה את חיינו".
יהונתן בן בשן, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית ותלמיד כיתה י"ב מראשל"צ, אמר כי "כבר תקופה ארוכה שאני בתור בן נוער בישראל מרגיש את הלחץ הנפשי הולך ומתגבר, בגלל חוסר הוודאות שמשפיע על חיי היום-יום שלנו. כשאני חושב על כך שאולי לא תיפתח שנת הלימודים הקרובה בגלל כל העיצומים והשביתות, אני מרגיש תסכול גדול. כל ההשקעה הגדולה שלי בלימודים, כל התוכניות לעתיד, פשוט נדמה שכל אלה תלויים על חוט דק.
"אין לדעת מתי הסכסוך המתמשך יסתיים, ואם בכלל - ואני מוצא את עצמי תוהה אם אוכל לעבור את שנת הלימודים כמו שצריך, או אם בכלל אצליח להתכונן לבגרויות. ואז כל זה מתערבב עם הצלקות שחווינו בעקבות המלחמה האחרונה והחששות מפריצת מלחמה גדולה יותר. המחשבות על העתיד פתאום נראות כל כך רחוקות ולא ברורות, זה פשוט לחיות באי-ודאות. כל אלה גורמים לי לשאול את עצמי איך אצליח לשמור על איזון, איך אצליח להמשיך ללמוד ולהתכונן לבגרויות, כאשר העולם סביבי כל כך לא יציב", הוא סיכם.
השתתף בהכנת הכתבה: גד ליאור
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.24
