בנאום בכנס של מפקדי משמרות בטהרן בספטמבר 2013, הצהיר מנהיג איראן עלי חמינאי כי אינו מתנגד לדיפלומטיה ותומך בגישה אותה כינה "גמישות הרואית". הוא ציין, כי מדובר בטקטיקה טובה ולעיתים הכרחית כל עוד היא מוגבלת בתנאי בסיסי אחד. על מנת להבהיר מהו אותו תנאי השתמש המנהיג בדימוי של מתאבק המפגין לעיתים גמישות מסיבות טכניות, אך אינו שוכח מיהו יריבו ומהי מטרתו העיקרית. עמדתו של חמינאי בזכות הפגנת גמישות ודיפלומטיה בישרה את נכונותו לפשרה אסטרטגית מול המערב והכשירה את הקרקע למשא ומתן שהוביל בקיץ 2015 להסכם הגרעין ההיסטורי בין איראן למעצמות המערב.
11 שנים מאוחר יותר נראה כי ההנהגה האיראנית מתכוננת לחזור למו"מ בסוגיית הגרעין, ייתכן במטרה לקדם הסכם שיאפשר הקלה בסנקציות ושיפור המצב הכלכלי. שש שנים לאחר פרישת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מהסכם הגרעין וחמש שנים לאחר שאיראן החלה לסגת ממחויבויותיה להסכם, הצהיר השבוע חמינאי במפגש עם חברי ממשלתו החדשה של הנשיא מסעוד פזשכיאן, כי אף שאסור לאיראן לתלות תקוות באויב או לסמוך עליו, אין מניעה לקיים עימו אינטראקציה במצבים מסוימים. שבועיים קודם לכן הצהיר חמינאי, כי נסיגה שאינה טקטית בתחומים הצבאי, המדיני והכלכלי, מעוררת את זעמו של האל, במשתמע – נסיגה טקטית אפשרית בנסיבות מסוימות.
הצהרותיו של מנהיג איראן באות ברקע כינונו של ממשל חדש בטהרן. מינויו (באישור המנהיג) לתפקיד שר החוץ של עבאס עראקצ'י, מראשי צוות המשא ומתן הגרעיני בממשל הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, מעיד על כוונת ההנהגה האיראנית לנסות ולחתור להסכמות חדשות עם הקהילה הבינלאומית בנושא הגרעין. עם זאת, יודגש כי יכולתו של הנשיא ושר החוץ לקדם דיאלוג עם ארצות הברית תלויה בעיקר בנכונות מצד מנהיג איראן להגמיש את עמדותיו ולהסיר את התנגדותו העקרונית להסכם חדש, וכן בתוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית.
חמינאי לא שינה מעולם את תפיסתו הגורסת כי יכולת סף גרעינית צבאית תספק לאיראן יכולת הרתעה יעילה נגד אויביה ומשמשת, לפיכך, תעודת ביטוח הכרחית להמשך שרידותו של המשטר. יתר על כן, נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין נתפסה בעיניו כהוכחה נוספת לתפיסתו הבסיסית כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית ועל הסכמים שנחתמו עימה, וכי תוכנית הגרעין היא רק תירוץ בידי המערב כדי ללחוץ על איראן ולהחלישה כדי להכשיר את הקרקע למימוש היעד האסטרטגי המרכזי: שינוי המשטר האיסלאמי. לפיכך, לא ניתן להניח שהוא ייסוג מעמדתו העקרונית כי אין להיכנע לתכתיבי המערב כדי להסיר את הסנקציות וכי הפתרון למשבר הכלכלי נעוץ ב"כלכלת התנגדות", שעיקרה הישענות עצמית גוברת והפחתת התלות הכלכלית במערב.
התנאים כיום שונים מהותית מאלה שהתקיימו לפני כעשור. במציאות זו, ספק אם יהיה ניתן לגשר על הפערים הגדולים בין איראן למערב
יתר על כן, התנאים כיום שונים מהותית מאלה שהתקיימו לפני כעשור. איראן הפכה למדינת סף גרעינית שיכולה להתחיל להעשיר אורניום לרמה צבאית בתוך כשבוע בהינתן החלטה פוליטית. בחודשים האחרונים אף דווח על התקדמות מדאיגה במאמצי איראן להתקדם במחקר ובפיתוח של נשק גרעיני. במציאות זו, ספק אם יהיה ניתן לגשר על הפערים הגדולים בין איראן למערב, במיוחד לנוכח השותפות בין איראן לרוסיה ולסין המונעת במידה רבה כל אפשרות לגיבוש הסכמה בינלאומית בנוגע לאיראן. שר החוץ עראקצ'י עצמו הצהיר לאחרונה כי לא ניתן יהיה לחזור להסכם הגרעין הקודם וכי דרוש הסכם חדש.
אף על פי כן, בחירתו של פזשכיאן לנשיא, המשבר הכלכלי המחריף באיראן וכניסתו של ממשל חדש בארצות הברית מייצרים הזדמנות לחידוש שיחות הגרעין בגיבוי המנהיג. מוקדם להעריך האם שיחות אלה יוכלו להוביל להסדרה בין איראן למערב או נועדו לשמש אמצעי בידי המשטר האיראני למשוך זמן נוסף עד אוקטובר 2025, המועד שבו יפוג סעיף חידוש הסנקציות (snapback). סעיף זה מאפשר למדינות אירופה שנותרו בהסכם ליזום תהליך במועצת הביטחון של האו"ם לחידוש הסנקציות נגד איראן ללא אפשרות וטו.
היערכות איראן לאפשרות חידוש שיחות הגרעין עם המערב מחייבת גם את ישראל לחשיבה אחרת ביחס לאסטרטגיה הרצויה בעניין זה. ישראל עודדה את פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין ולאחר מכן פעלה מאחורי הקלעים כדי להכשיל את המאמצים מצד ממשל ביידן להגיע להסכם גרעין חדש עם איראן. כישלון המדיניות מול פרויקט הגרעין האיראני אפשר לאיראן להגיע למעמדה הנוכחי כמדינת סף. הדרך המרכזית, שתאפשר גלגול לאחור – מוגבל ככל שיהיה – של יכולות הגרעין האיראני, במיוחד בתחום ההעשרה, בעת הנוכחית היא באמצעות יצירת מציאות הסדרית חלופית בהובלה אמריקנית. על ישראל לגבש עמדה ברורה – אך מציאותית – לנוכח ההתפתחויות האחרונות, ובמקביל לגבש בהקדם אסטרטגיה בשיתוף ארצות הברית, שנועדה להרתיע את איראן מצעדים שמשמעותם התקדמות לעבר ייצור ראש נפץ גרעיני.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.24
