ביום ראשון בשבוע הבא תצא נועה פרץ מחדר המלון שבו גרה עם משפחתה מזה קרוב ל-11 חודשים ותיכנס לכיתה א' בבית הספר הארעי שהוקם עבור תושבי קריית שמונה המפונים לעיר טבריה. במציאות אחרת נועה הייתה עוברת מפגשי הכנה לכיתה א', אך עדיין לא פגשה את המחנכת החדשה שלה, והיא גם לא מכירה את החברים והחברות החדשים.
מאז פרצה המלחמה, הוריה של נועה נותרו ללא עבודה ומשתכרים ממשכורת חלקית שמקבלת עדיין האם דריה. בני המשפחה גרים בסוויטה קטנה במלון "אחוזת משי" בטבריה, שהפך עבורם לבית, אך אין בו את התנאים המיטביים ללמידה, שכל ילד ראוי להם. "אני מתגעגעת לחברות והחברים שהיו איתי שלוש שנים בגן בקריית שמונה", אמרה נועה בביישנות, וסיפרה בהתרגשות על המחברות החדשות, העטים והקלמר שאמה רכשה לה.
ולא רק לנועה הקטנה אין חדר שקט לעשות בו שיעורי בית, עם שולחן כתיבה ומחשב – במסגרת מחקר, שבוצע עבור הקרן לידידות באמצעות קבוצת גיאוקרטוגרפיה לרגל פתיחת שנת הלימודים, עולה כי לכ-60% מהילדים המפונים מקו העימות בצפון אין את הדרוש ללמידה מיטבית. כ-42% מההורים שנשאלו ציינו כי לילדיהם חסר חדר מתאים ללמוד בו, מעל 35% ציינו היעדר סביבה שקטה, כרבע ציינו מחסור במחשב ושיעור דומה של הורים ציינו מחסור בשולחן כתיבה כמו גם מחסור במחברות ובכלי כתיבה. מעבר לכך, 15% דיווחו על מחסור בחיבור לאינטרנט.
הילדים חוששים, ו-2.5% כלל לא יפתחו את השנה
מעבר למחסור בציוד בסיסי, המחקר מצביע פעם נוספת גם על הקושי הרגשי הגדול שבפתיחת שנת הלימודים בעיר זרה בצל המלחמה. קרוב לשני שלישים מהילדים המפונים חוששים מהחזרה ללימודים, כשכמעט רבע מכלל הנשאלים הגדירו את עצמם כ"מאוד חוששים". על רקע המלחמה המתמשכת, נשאלו ההורים מקו העימות האם ילדיהם מעלים ומשתפים בקשיים ביחס לשנים הקודמות שלפני המלחמה, ויותר מ-80% דיווחו כי ילדיהם אכן מעלים יותר דאגות וקשיים. בין אותם קשיים, תפסו מקום מרכזי הפחד מפערים לימודיים, מפיצול מחבריהם לכיתה והחשש מתחילת לימודים בעיר חדשה.
על-פי הנתונים, יותר מ-60% מילדי המפונים ילמדו בבתי ספר ארעיים שהוקמו עבורם ברחבי המדינה, או בבתי ספר רגילים בערים שאליהן התפנו הוריהם. זאת כאשר קרוב ל-20 אלף תלמידים פונו מבתיהם מ-42 יישובים בצפון. עם זאת, 20% מההורים דיווחו כי עד למועד המחקר שבוצע בימים האחרונים, לא ידעו היכן ילמדו ילדיהם. רק 10% השיבו כי ילדיהם יתחילו את השנה במסגרות הרגילות שלהם, ביישובים לא מפונים. 2.5% מהמשיבים ענו כי בשלב זה ילדיהם כלל אינם צפויים להתחיל את השנה.
הורים בצפון חוששים לשלוח את ילדיהם ללימודים
(צילום: ירון ברנר)
"רשמתי את נועה לשני בתי ספר, אחד בעיר שלנו בקריית שמונה והשני בבית הספר שהוקם פה למפונים בטבריה", סיפרה דריה אובצרנקו פרץ, שלה ילד נוסף בן שנתיים וחצי שלומד בגן ילדים מקומי. "בהתחלה עוד האמנתי וקיוויתי שנחזור הביתה, אבל הבנתי שזה כבר אבוד ושזה ייקח עוד זמן רב. מאוד קשה לי לשלוח ככה את נועה לכיתה א'. בגן בקריית שמונה היא הכירה חברות וחברים רבים והיא עם בעיות רגשיות שבעיר מגוריה היו זוכות למענה. אנחנו מבינים שגם שכשתיגמר המלחמה, עוד ייקח זמן עד שיסדרו את הכבישים והתשתיות שנפגעו", אמרה.
המחקר, שנערך כאמור לקראת פתיחת שנת הלימודים, ביקש לבחון בין היתר גם נושאים הקשורים בהוצאות השונות בשנת הלימודים, כמו קניית ציוד וביגוד על רקע יוקר המחיה. גם בשאלה זו יותר מ-80% מההורים מיישובי קו העימות בצפון, כאלו שפונו וכאלו שנותרו מאחור בקו האש, דיווחו כי הם נאלצים לצמצם בקניית בגדים לילדים מסיבות כלכליות. כמעט חמישית מהנשאלים השיבו כי אין להם את היכולת הכלכלית לקנות את כל הציוד הנדרש לבית הספר עבור כל אחד מילדיהם.
יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות, מוטרדת מאוד מהמצב הכלכלי שהורע, בין השאר על רקע התארכות המלחמה. "היכולת להעניק לילדים את האמצעים לקבל חינוך אינה יוצאת דופן, והיא נפגעת בקרב כל תושבי המדינה, ובפרט בקרב תושבי קו העימות", אמרה אקשטיין. "בשל המצב, הקרן לידידות שגייסה תקציב של כמיליון דולר מסייעת בימים אלה למעל 12 אלף ילדות, ילדים ובני נוער, כ-3,000 מתוכם מפונים או מתגוררים בקווי העימות, באמצעות חלוקת כרטיסים של רשת "קרביץ" בשווי של 300 שקלים לכרטיס לרכישת כל הציוד הדרוש לקראת החזרה ללימודים. "הצלחתם בלימודים היא התשובה הניצחת לבנייה מחדש של המדינה והחברה", הסבירה.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.24
