זה כבר לא מפתיע אף אחד, אולי מעט מאכזב כי בעולם מתוקן שני הצדדים היו עושים כל מה שאפשר כדי להימנע ממלחמות בתקופה שבה כבר עייפנו מהתמודדויות, אבל גם השנה חוזר הריטואל הכמעט קבוע: ארגון המורים העל-יסודיים הודיע על השבתת הלימודים בכיתות י'-י"ב החל מיום ראשון ועד להודעה חדשה במחאה על כך שלא נחתם עם המורים הסכם שכר.
המשמעות המרכזית של הסכם שכזה היא שלא ייווצר מצב שבו כל מורה חתום על הסכם אישי מול בית הספר ותנאי ההעסקה שונים ממקום למקום, מה שפוגע כמובן באזורי הפריפריה שבהם יש רשויות חלשות יותר שלא יכולות להציע משכורות דומות לאלה הנהוגות בערים מבוססות.
בנוסף, חוזה אישי משמעותו שהמורה נתון למעשה באופן מלא בידי בית הספר. אין דבר שמגן עליו מפיטורים או מהרעת תנאי עבודתו באופן חד-צדדי ואין לו שכר מובטח.
השנה, יותר מבעבר, המורים מרגישים שנעשה להם עוול. רבים מהם עשו מעל ומעבר להגדרת תפקידם, הקדישו שעות של שיחות אישיות כדי למנוע נשירת תלמידים, נסעו מרחקים ארוכים כדי להמשיך ללמד, הדחיקו את מצוקותיהם כדי להיות חזקים עבור הילדים. עכשיו, כמו מגזרים אחרים שנכנסו מתחת לאלונקה, הם מגלים שמקבלי ההחלטות לא מעריכים את זה.
(צילום: רלוונט)
ישראל מגן מחולון היה מהנדס עתיר ניסיון לפני שעשה הסבה להוראה והחל ללמד פיזיקה ומתמטיקה בתיכון עירוני ח' בראשון לציון. "עשיתי את ההסבה מתוך תחושת שליחות וציונות, אני גאה בהחלטה שלי, אבל עם השנים נחשפתי באופן אישי לקושי העצום שחווים המורים במקצועות המדעיים", הוא אומר, "המורים האלה נדרשים פעמים רבות לעבוד הרבה מעבר ל-100% משרה ולא מתוך בחירה, אלא בשל אילוצי המערכת. מורים ותיקים גם מתבקשים להקדיש שעות נוספות רבות לליווי מורים חדשים, צפייה בשיעורים שהם מעבירים, הכשרתם ועוד. לא פעם המורים החדשים פורשים באמצע השנה, משאירים אחריהם אדמה חרוכה, והמורים שנשארו במערכת צריכים למלא את החסר".
אחת ההצעות שעלו בשל המחסור הגדול במורים היא להביא עובדי קבלן גם אם לא הוכשרו בהוראה. "זו הצעה בזויה ומטורללת", אומר מגן, "מילא שהיא מבזה אותי כמורה, אבל היא מבזה את התלמידים שאמורים לגשת בסוף לבגרות. יגיעו מורים חסרי ידע וניסיון, הכיתות שלהם יהיו כושלות, ורבים מהם גם יפרשו תוך חודש – כי הם עובדי קבלן, אז מה יש להם להפסיד. אם זה פתרון כל כך גאוני, אולי נביא עובד קבלן שיחליף את שר החינוך?".
יונתן צדיק מתל אביב, מורה לאזרחות בתיכון בן-גוריון בנס ציונה, אומר כי "מורים בעלי משפחות רוצים ודאות וביטחון, ולכן אנחנו לא מוכנים לחוזים אישיים. הבעיה היא שכולם לוקחים את מקצוע המורה כמובן מאליו, אבל מספיק לצפות בתוכנית עם הסלבריטאים שניסו ללמד בכיתות וראו כמה זה קשה כדי להבין שחייבים לשלם למורים שכר הוגן. זו עבודה סיזיפית, ואם עוד ועוד מורים יאלצו לעזוב בשל התנאים, רמת החינוך תיראה בהתאם, ומי שיפסידו הם הילדים".
ד"ר שולמית עציוני ממגדים, מהנדסת מזון בהכשרתה, הפכה למורה לכימיה בתיכון של כפר הנוער כפר גלים. "ההוראה היא הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי", היא אומרת, "אבל ההתנהלות כלפי המורים מלמדת על זלזול כלפי המורים. בסוף, החינוך הוא הדבר החשוב ביותר. החיילים שלנו, שמצילים אותנו עכשיו מדי יום ביומו – רובם ככולם למדו במערכת החינוך בישראל, וצריך לתת קרדיט למורים שעזרו לעצב אותם. בשל התנהלות משרדי האוצר והחינוך – התלמידים נפגעים".
עציוני מדגישה כי התלמידים "נשכחו בבית בתקופת הקורונה, המצב הנפשי שלהם התדרדר מאוד, בתי חולים לבריאות הנפש לנוער התמלאו, יש הרבה נערים ונערות שלוקחים תרופות נגד חרדות. בשל מאבקי השכר הם לא מקבלים ציונים ולא יוצאים לסיורים וטיולים כבר שנתיים, ועכשיו גם לא קיבלו ציוני בגרות ותעודות בסוף השנה. וכל זאת עוד לפני שמדברים על המלחמה, שבה המורים מתמודדים עם מפונים, משפחות שכולות, חטופים".
היא מייצנת כי "המורים נכנסו השנה ללא היסוס מתחת לאלונקה – גם אם לא הוכשרנו לכך. מגיעה למורים הערכה, מגיע למורים שכר הוגן. זה אינטרס של כל הורה בישראל, שילדיו יפגשו מורים שפנויים להתעסק במקצוע שלהם ולא צריכים לחפש כל שנה מקום עבודה חדש או להיאבק שוב ושוב על זכויות ושכר".
גם השנה, חייבים לציין, תפקיד של מורה בחלקים גדולים של ישראל עומד להיות קשה יותר מאשר ברוב המקומות בעולם. שנת הלימודים החדשה תיפתח כשעשרות אלפי תלמידים מהצפון מפונים. חלקם לומדים בבתי ספר עורפיים שהוקמו במיוחד עבורם, אחרים לומדים בבתי ספר חדשים במקומות שאליהם התפנו עם משפחותיהם, ילדים רבים במדינה כבר שכחו איך נראים הוריהם בשל התקופות הממושכות שלהם במילואים או בצבא קבע – ורבים מכל אלה יזדקקו למורים שעושים הרבה מעבר לרק ללמד חומר.
וזה גם לא סוד. בסקירה שנתן שר החינוך יואב קיש בוועדת החינוך של הכנסת בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים הוא ציין בין היתר את האתגרים: פגיעות בחוסן הנפשי של התלמידים בעקבות המלחמה, פערי ידע שקיימים עוד מהקורונה והוחמרו במלחמה, השסע החברתי על רקע הרפורמה, השיבושים בלימודים בשל עיצומי ארגון המורים, ולכל אלה מתלווים גם האתגרים הקבועים, למשל מחסור במורים, צורך שהולך וגדל בחינוך מיוחד, בעיית לימודי הליבה בחברה החרדית ועוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.24
