בחיל האוויר שומרים על כוננות גבוהה לתקיפה אפשרית מאיראן, שעדיין לא ירדה מהפרק, ומתחקרים את האסון שבו נהרג לוחם חיל הים סמ"ר דוד משה בן שיטרית ז"ל כתוצאה מיירוט כטב"ם מעל ספינת הדבורה מול נהריה, במהלך מתקפת חיזבאללה בתחילת השבוע. לצד זאת, הם מתכוננים לבאות ולומדים מיתר המטחים המשולבים ששוגרו בבוקר שבו ביצע ארגון הטרור את המתקפה הגדולה והמשופרת ביותר שלו מאז מלחמת לבנון השנייה, במטרה אחת מרכזית: לרוקן את מחסניות הטילים המיירטים של מערך ההגנה האווירית.
גם באיראן צפו ולמדו מקרבות הקרקע-אוויר-אוויר שהתנהלו ביום ראשון בצפון, וביומיים האחרונים התגברו הדיווחים הזרים לפיהם איראן לא מוותרת על פעולת הנקם על חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן. בהתאם, הכוננות הגבוהה בצה"ל נשמרת וגם הנוכחות הגדולה של הצבא האמריקני באזור, לצד לא מעט לקחים מההתנגשות עם חיזבאללה שנחשבת לחמורה ביותר מאז פרוץ הלחימה באוקטובר - חודרת ומרוכזת אף יותר מליל 14 באפריל.
הקרב האווירי החל בשעה 4:37 ונמשך כשעתיים וחצי, כמעט ללא הפסקה ולכל רוחב הגזרה. חיזבאללה שיגר כ-250 רקטות וכטב"מים לעבר מטרות מסוימות כמו בסיסים, בהם גלילות של אגף המודיעין, מוצבים ויישובים בצפון. לפי צה"ל, אף בסיס לא נפגע, וחיזבאללה נכשל גם בניסיונות לפגוע בתוך מוצבים, שבקרבתם נרשמו נפילות בשטחים פתוחים.
מהתחקורים עולה כי ארגון הטרור ביצע מספר פעולות שהוא מעולם לא נקט בהן נגד ישראל: המטחים היו צפופים מאוד - כ-40-30 רקטות תקניות וגדולות, אמנם לטווחים קרובים אך יחסית מדויקים, ונורו במקביל ליעדים נפרדים בצפון. הוא גם שיגר מיד לאחר מכן, באופן סימולטני, נחילים של כטב"מי נפץ - חלקם כללו עשרה כלי טיס במקביל. המטרה הייתה לרוקן את משגרי כיפת ברזל, שמנסים ליירט קודם את הרקטות, ולהעמיס על החיילים שמביטים במסכי המכ"ם.
הקושי הגדול הוא שהכטב"מים טסים בגובה נמוך וממריאים מדרום לבנון. הטופוגרפיה ההררית מקשה על צה"ל, שכן קווי הרכס מונעים מהמכ"מים לגלות את הכטב"מים מוקדם יותר. אם צה"ל יכבוש את דרום לבנון ויקים מחדש רצועת ביטחון מעבר לגבול, אפשר להניח כי אחת הפעולות הראשונות תהיה פריסה של מכ"מים בנקודות גבוהות. "רצועת עזה היא פלטה, ולכן קל יותר לזהות ממנה שיגורים ברגע שהם עולים לאוויר, ובהתאם לייצר התרעה ולהפעיל אזעקה תוך שניות", הסביר גורם במערך ההגנה האווירית בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", "בגליל זה שונה".
כך או כך, לוחמי ולוחמות כיפת ברזל רשמו את הבקרים המוצלחים שלהם מפרוץ המלחמה. צה"ל אמנם לא מפרסם את אחוזי היירוט, אך בחיל האוויר אומרים כי מדובר באחוז גבוה גם הודות להכנות המוקדמות ולשילוב האלמנט שישראל ממעטת או חוששת להשתמש בו: יוזמה התקפית, שבמקרה הזה פגעה והשמידה מראש, לפי צה"ל, אלפי קנים של משגרים בדרום לבנון.
צה"ל הוכיח גם הפעם שכאשר הוא מתכונן לאירוע גדול ולא מופתע, התוצאות טובות בהרבה. בחיל האוויר ערכו דיונים משותפים לטייסות הקרב ולמפקדי ההגנה האווירית בימים שקדמו למתקפת המנע, כולל בשעות שלפני הזיהוי של התארגנות חיזבאללה. "ידענו שזה יהיה חייב להיות משולב ואונליין", אמר הגורם, "מטוסי קרב נכנסו מיד ליירט את מה שכיפת ברזל לא הצליחה, ואם הם לא הצליחו, היה ניסיון נוסף של כיפת ברזל".
בנוסף, בגדוד הצפוני של כיפת ברזל שהוביל את המהלך ההגנתי, הגיעה הפריסה השבוע לשיא שלא נראה מעולם - בשורה של אתרי הגנה מעובים, גם כדי להקשות על האויב לפגוע בהם ספציפית. על המפה זה נראה כמו חומה ארוכה ובצורה של הגנה, מאזור היישובים בצת ולימן בגליל המערבי, דרך גזרות צפת ועין זיתים ומזרחה לעבר הכינרת ועד לגבול סוריה.
"היו לא מעט דילמות בזמן אמת והחלטות מורכבות שלקחנו", הוסיף הגורם, "הבוקר הזה לימד אותנו שנוכל להתמודד עם איומי חיזבאללה, אויב חכם שעוד לא הראה את כל יכולותיו, אבל שנהיה חייבים גם לתקוף ולא רק להגן, ושבמלחמה ניאלץ לבחור אזורי הגנה".
המשמעות: חיל האוויר ייאלץ בימי קרב גדולים לבחור אזורי הגנה קריטיים כמו תחנות כוח, בסיסים חשובים ואתרים אסטרטגיים - גם על חשבון יישובים מסוימים, עם אוכלוסייה פחות צפופה או שהמיגון לאזרחים בהם טוב יותר. בחיל האוויר מבהירים: "המשימה המרכזית שלנו תהיה לספק התרעה לתושבים, והמשמעת שלהם להיות במרחבים המוגנים תהיה חשובה מאי-פעם. לחיזבאללה יש עוד יכולות שהוא פיתח מאז 2006, וגם לנו יש עוד כלים שעוד לא השתמשנו בהם".
ואיך שומרים על החוסן המנטלי של לוחמי כיפת ברזל? את המשמרת הם עושים בחמ"לים ממוגנים, מנותקים מטלפונים ניידים, ורק לאחר ביצוע המשימה הם שומעים על תוצאות ניסיונות היירוט. "מפקד מרכז היירוטים וקציני המשמרת מעודכנים תוך כדי אם ישראלי נהרג, אבל לא עוצרים לרגע במשימה", ציין הגורם, "זה מבאס, אבל אין 100 אחוז בתחום בזה וגם אצלנו יש טעויות. אנחנו מדברים עם הלוחמים ומבליטים את ההישגים הגדולים שלהם".
בתוך כך, אתמול קיים שר הביטחון יואב גלנט דיון עם הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ובכירי מערכת הביטחון, שבסיומו אמר כי יש להכניס למטרות המלחמה גם את החזרת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם. בלשכת רה"מ הגיבו: "זה מובן מאליו".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.24