ישראלים מדור מסוים אולי יזכרו את הסדרה הטלוויזיונית האמריקאית המצליחה מראשית שנות ה-90, בשם "חשיפה לצפון" (Northern Exposure). בסדרה משתתפים מפיקים ושחקנים, רובם מלוס-אנג'לס ומניו-יורק, שצוחקים על תושבי עיירה קטנה באלסקה שהוצגו כתימהונים וכלא-אינטליגנטיים במיוחד. אם לשפוט את התנהלותה של הממשלה כלפי תושבי צפון המדינה, ניתן לזהות את אותו היחס המזלזל, כאילו נלקח משנות ה-90.
הזלזול נובע מחוסר האכפתיות ומאוזלת היד שהממשלה מפגינה כלפי אוכלוסייה שלמה שמצויה מדי יום, כבר כ-11 חודשים, תחת אש טילים וכטב"מים של חיזבאללה, שלא נרתע מהתגובות המוגבלות והמכילות של צה"ל. בעוד בדרום צה"ל הצליח להרחיק את חמאס מהגבול, חיזבאללה עדיין יושב ממש בצידה השני של הגדר. גם אני חוויתי על בשרי את אותה מצוקה, כשהתנדבתי לשמש חבר כיתת כוננות בכפר בלום וערכתי סיורים בין היתר במטולה הנטושה, שם הראה לי ראש המועצה דוד אזולאי את הכפר הלבנוני אלח'יאם ממול, שבו החיים מתנהלים כסדרם והכל ירוק ופורח.
זעמם המוצדק של ראשי המועצות בצפון ושל התושבים המופקרים מדגיש את העובדה כי דין תל-אביב אינו דין קריית-שמונה
ביישובים שנמצאים כחמישה קילומטרים מהגבול, שמהם התפנו כל התושבים, לא נותר כמעט אף אדם למעט חיילים, שוטרים וכמה קשי עורף שלא מוכנים לזוז ממקומם. אך ממש סמוך לקו זה, נמצאים 18 קיבוצים ויישובים שלא התפנו ושתושביהם נמצאים תחת תופת ללא כל פיצוי או אופק ברור לעתיד. כיתות הכוננות סובלות ממחסור בציוד רפואי חיוני ובציוד כיבוי אש - עניין חמור במיוחד לאור העובדה שלא אמבולנסים ולא כבאיות מוכנות להסתכן ולעלות צפונה אל היישובים צמודי הגבול. במלחמת העצמאות כוחות הביטחון דאגו לספק ציוד קריטי ליישובים, ולו הנידחים והמכותרים ביותר. כנראה שהמדינה שכחה את המחויבות הזו.
את העוולות הללו ניתן היה לתקן בבת אחת לפנות בוקר, ביום ראשון האחרון. לאחר שנתגלתה כוונת חיזבאללה לתקוף מטרות אסטרטגיות בגוש דן, חיל האוויר פעל בצורה מהירה ונחושה באמצעות כ-100 מטוסי קרב במטרה לנטרל את משגרי האויב. חברי הממשלה הישראלית וכמו כן בכירי הממשל האמריקאי העלו את הפעולה הזו על נס בטענה שהיא מנעה מלחמה אזורית. טענה זו הייתה יכולה להיות נכונה, אך ורק אם היינו מתעלמים מהעובדה שאנו נמצאים במלחמה אזורית כבר כמעט שנה. מבחינת תושבי הצפון, פעולה זו לא רק שלא הייתה מוצלחת, אלא אף היוותה החמצה, הפקרה, והפגנת חולשה.
אף שמדינת ישראל נהנתה מ-casus belli ברור (סיבה לצאת למלחמה), היא הסתפקה בפעולה מוגבלת והחמיצה הזדמנות להרחיק את חיזבאללה צפונית מהליטאני. עצם העובדה שירי חיזבאללה המשיך באותו יום ונמשך עד היום הזה, כשחיי תושבי הצפון חזרו ללא כל שינוי לשגרה האיומה, מדגישה שוב את הפקרתם. עצם העובדה שישראל נמנעה מלהיכנס לעימות חזיתי ומכריע עם חיזבאללה לא מעידה על עוצמתה. להפך. זעמם המוצדק של ראשי המועצות בצפון ושל התושבים המופקרים מדגיש את העובדה כי דין תל-אביב אינו דין קריית-שמונה.
תושבי הצפון חוששים בצדק לחזור לבתיהם לאחר שראו מה נעשה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר. הם לא ישובו לבתיהם בזמן שכוחות רדואן אורבים סמוך לגבול. העולם מתעלם ממצוקתם של תושבי הצפון שחווים יום-יום הפגזות לבתיהם. גם לשליח המיוחד של ארה"ב עמוס הוכשטיין אין מספיק מנופי לחץ על חיזבאללה כדי להסיגו צפונית מהליטאני כפי שהתחייב בהתאם להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
הסדרה האמריקאית "חשיפה לצפון" הייתה עטורת פרסים ושודרה במשך חמש שנים. כנראה שלעשות צחוק מתושבי צפון ארה"ב מבטיח אהדה גדולה ורייטינג גבוה. אך מתושבי הצפון של ישראל, אסור לנו לעשות צחוק - לא לחמש שנים, ואפילו לא לעוד יום אחד. קומדיה טרגית זו חייבת להסתיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.09.24
