בעת כתיבת שורות אלה אמש (שבת) קדרו השמיים מעל הציבור בישראל, ולא רק כי הלך והחשיך בחוץ. תמרת עשן שחור, חשכת עבים מבשרת יגון קודר, כל הדרך מעזה לישראל. גופות החטופים שהתגלו אמש, כל אחת ואחד טרגדיה איומה, הם קץ של חיים שלמים שלהם ושל משפחותיהם שלעולם לא יצליחו להתאושש.
מחאות ברחבי הארץ למען החזרת החטופים, אתמול
( צילום: מרטין וילר / מחאת העם חיפה / בני משי )
"מדינת ישראל מעלה בתפקידה בחוזה הבלתי כתוב שיש לה להגן על אזרחיה מפני רע", מסביר גורם בכיר הבקיא לפני ולפנים בנושא המשא ומתן על העסקה, שכבר צוטט כאן כמה פעמים בעבר בנבואות קודרות, שבאופן כה מצער התגלו תמיד כנכונות אודות החבלות שראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים מטעמו עושים במו"מ בכוונה לוודא שלא יסתיים לעולם. "היא הפקירה אותם ב-7 באוקטובר, וכשלה כישלון נורא וחמור לחלץ או לפדות חלק מהחטופים בחיים במהלך 11 החודשים האחרונים".
כעת, מסביר הגורם הבכיר, מדובר בתמרון הקרקעי שמסכן בכל יום ובכל שעה את חייהם של החטופים. כפי שהזהרנו בתחילתו של התמרון, סביר כי ניתנה הנחיה בחמאס לכל מי שמחזיק חטוף לרצוח אותו באם הוא מגיע למסקנה כי כוחות ישראליים הגיעו לחלץ.
במובן הזה, פרחאן קאדי היה חריג. אבל זה יכול היה להיגמר אחרת. האשמה כמובן לא מוטלת על החיילים או מי ששולח אותם למשימות הטיהור. האשמה קודם כל רובצת על חמאס. כל חטוף שמצא את מותו בעזה, לא משנה באילו נסיבות, חמאס אשם במותו - חד-משמעית, חוקית ומוסרית.
אבל בפועל, מסביר הבכיר, "מה שמביא למותם של חטופים רבים, והזמן והתחקירים על התחקירים עוד יגלו את מספרם, הוא המשך התמרון, ובמקביל - הסירוב הישראלי בפועל, אין דרך אחרת לכנות אותו, לחתום על עסקת חטופים שתחזיר את כל השורדים הביתה ותסיים את המלחמה בעזה".
"וזה כבר לגמרי בידיים של ישראל, ליתר דיוק בידיים של נתניהו", מחדד אותו בכיר. "ואם לאורך כמעט שנה הוא והדובר שלו לענייני חטופים גל הירש, שלא ברור מה תפקידו בפועל מעבר לכך, עוד עטו עליהם מסכות כאילו הם רוצים אבל 'חמאס לא רוצה' והוא זה שלא מאפשר את החתימה, באה ישיבת הקבינט המודלפת בקפידה והסירה את המסכות.
"אנחנו, כולנו, כל מערכת הביטחון וראשי הצבא והמודיעין, אומרים שאין בעיה לסגת מפילדלפי ושחייבים לחתום על עסקת החטופים מיד, כי תיכף לא יישאר מהם איש או אישה בחיים. ואילו נתניהו משנה חזית וזונח את טיעוני הביטחון, שנתקלים בחזית אחידה ותקיפה של כל המומחים, וטוען בעלמה שאסור לסגת מפילדלפי בגלל מניע שהוא מכנה 'מדיני', בלי שהוא באמת מסביר את מהותו. אם למישהו היה ספק - נתניהו יעשה הכול כדי למנוע עסקה".
הגורם הבכיר אומר כי להערכת קהילת המודיעין הישראלית, "למציאות שנוצרה עוד לפני, וביתר שאת אחרי החלטת הקבינט, יש משמעות חדה וברורה וקטלנית - קיצור פתיל חייהם של עשרות החטופים שעודם בחיים בעזה".
במילים אחרות, הגורם מבהיר כי תוחלת החיים של החטופים התקצרה מאוד בשבועות האחרונים, לא רק בגלל המשך התמרון והסיכונים החמורים שנשקפו עוד קודם לחייהם, סיכונים שקטלו רבים מהם - אלא שכעת המצב הפך לחמור ומסוכן הרבה יותר: "צריך להבין, בהתעקשות על ציר פילדלפי או על סעיפים אחרים שהוכנסו להסכם רק כדי לפוצץ אותו, מדינת ישראל דנה את החטופים למוות. אבל בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב קודם לכן, שיש מצב שהם יופקרו בצינוקים של החמאס בעזה בתנאים קשים מאוד אבל יש מצב שיוכלו לשרוד שם חודשים ואולי שנים, הרי שבמצב שנוצר - ביצוע גזר הדין עלול להיות מיידי".
לפי הגורם, וההערכות מבוססות מידע שלו ושל עמיתיו, השינוי נובע מצירוף נסיבות חמור: "ראשית, הקבינט קיבל החלטה שתוקעת את המו"מ באופן מוחלט, ואף אחד לא יכול עכשיו לטעון אחרת ולשחק אותה כאילו מדובר בדאגה לחטופים. שנית, המו"מ במצבו הנוכחי בדוחא או בקהיר או בכל בירה אחרת בעולם שיבחרו, כל עוד יימשך בנתיב הזה, ובלי שישראל מקבלת החלטה אסטרטגית ללכת על עסקה - הוא בזבוז זמן ויצירת אשליות אצל המשפחות והציבור כאילו יש התקדמות. בסבב האחרון בדוחא לא רק שלא חלה התקדמות אלא למעשה חלה נסיגה. המתווכות רצו לדון בסעיפים שעליהם כבר הוסכמה המסגרת והיה נדמה שאפשר לטפל בהם יחסית בקלות, ואז התברר שגם זה לא סגור והתחילו ויכוחים קשים, והכי חשוב - שום נקודת מחלוקת מרכזית לא נפתרה".
עוד מסביר הגורם כי הכוחות הישראליים שנמצאים בשטחי הרצועה מתקרבים פעמים רבות, רבות מדי, לזירות שבהן מוחזקים החטופים. "במילים אחרות, גדל הסיכוי שחייל ישראלי יתקרב למנהרה או מחסה אחר בו מוחזק חטוף", אמר. "גם חמאס כמסגרת ארגונית לא ממש מתפקד בחלקים גדולים שלו וכך 'כל דאלים גבר' - המפקד המקומי, לעיתים הזוטר, יכול להרגיש חופשי לקבל החלטות הרות גורל. למעשה חייהם של חטופים רבים נמצאים בידי שומר או פעיל נמוך דרג".
כל זמן שיש תחושה שהעסקה בפתח, היא מקרינה גם על עזה. "השובים יודעים שיש להם ביד נכס חשוב. אבל ההבנה ששום דבר לא קורה במו"מ, חוסר הפיקוד המרכזי והיכולת לכפות משמעת בתוך חמאס, והחשש מפני כל יריה מרובה של צה"ל או צריח טנק מתקרב או מכל רחש, השובים והשומרים עלולים לחשוד בו שהוא מבצע חילוץ גם אם ממש לא היה כזה - ועלולה להוביל אותם ללחוץ על ההדק. יש פה מציאות בלתי אפשרית בה אנחנו לא יודעים איפה החטופים, רובם לפחות, ואנחנו מתקרבים לאתרים מבלי דעת, מה שעלול לגרום לשומר זוטר לקבל החלטה נוראית".
