בשעות אחר הצהריים של יום שבת, 27 ביולי, נשלמה בישראל הכנתו של מסמך בן שבעה עמודים, באנגלית. החלק המרכזי שלו, שני העמודים הראשונים, נשלח באותו ערב לשלוש המדינות המתווכות בין ישראל לחמאס – ארצות הברית, קטאר ומצרים. בפגישה שנערכה למחרת ברומא הוא הוגש כולו, עם הנספחים, על-ידי ראש המוסד דוד ברנע, לראש ה-CIA, ראש ממשלת קטאר ונציגים בכירים של המודיעין המצרי.
את המסמך פותחים שני עמודי טקסט, לא מלאים, ואחריהם שלושה עמודי מפות ושני עמודים עם טבלאות – רשימה שמית של חלק מהחטופים בעזה, לפי קטגוריות. "ההיסטוריה עוד תשפוט יום אחד את המסמך הזה בחומרה יתרה", אומר גורם ביטחוני בכיר שצוטט כאן כבר פעמים רבות, ואשר צדק באופן כה עגום וטרגי בכל תחזיותיו: גם על המלחמה, גם על החטופים.
"למעלה, בראש המסמך כתוב שזה 'מסמך הבהרות', אבל לדעתי הכינוי הכי מתאים לו הוא 'מסמך הדמים' - כי דפיו מוכתמים בדמיהם של ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח", הוא אומר. "שמם של ארבעה מהם רשומים בנספח שבסופו של המסמך. אלמלא החבלה המכוונת הכלולה במסמך כדי למנוע עסקה - יש סיכוי לא רע שהם היו משוחררים כבר לפני חודש ונמצאים כאן איתנו בחיים".
"מסמך שלידתו בחטא"
לפי הגורם הבכיר, שדבריו מקבלים חיזוק משמעותי בשיחות עם עוד פקידים הקשורים למשא ומתן ועיינו במסמך הזה, ולפי תיעוד נוסף מעומק המו"מ - הרי ש"המסמך הזה לידתו בחטא - ניסיון של ראש הממשלה בנמין נתניהו לטרפד את הרגע החיובי שהיה במו"מ, כשלכולנו נראה היה שאפשר להתכנס על הסכם, על כתיבתו ועל הפקתו. במקום הוצף הציבור הישראלי בדיס-אינפורמציה, אם לא שקרים של ממש. המסמך טבול בדמם, בסופם של ששת החטופים, ולך תדע את מי עוד הוא יצליח לקטול מחר, עוד שבוע, עוד חודש. זאת, לצד נזקים קשים אחרים שהוא עלול לגרום לישראל ולאזור כולו. רק דבר אחד הוא בוודאות לא יביא, כי הוא נוצר במיוחד כדי למנוע זאת - עסקת חטופים", הוא אומר.
לידתו בחטא מאחר שהוא נוצר אחרי שהתברר כי החמאס מקבל את רוב התנאים שישראל הציגה בטיוטה האחרונה של הסכם החטופים/הפסקת האש ב-27 במאי. כשהגיעו לישראל הדים חיוביים ראשוניים, ויום לפני שהחמאס הגיש את תגובתו, השר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי יחיא סינוואר עשוי לענות בחיוב על ההצעה וטען כי זהו סימן לחולשה מצידו, ובגלל אותה חולשה ישראל צריכה לדחות את המתווה שהיא עצמה הציעה. וכך, עוד לפני שהתגובה הגיעה לישראל, כבר הגדירו אותה בלשכת ראש הממשלה כ"סרבנות בוטה של חמאס". זאת בעוד שקהילת המודיעין הישראלית ובכירי צוות המו"מ דווקא חשבו שמדובר בהתפתחות חיובית מאוד, וכי העסק הולך בכיוון הנכון.
כשבלשכת ראש הממשלה ראו שיש סיכוי לעסקה הם החליטו לעשות "אחורה פנה", ושלחו את ראש המוסד דדי ברנע לדוחא כדי להעביר את המסר. "ראו עליו כמה הוא מיוסר כשהוא מציג את הדברים הללו", סיפר גורם בכיר מאחת מהמדינות המתווכות על שליחותו של ברנע, שהגיע לעדכן את ראש הממשלה הקטארי כי לנתניהו יש "הבהרות".
עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, טענה בעדותה בוועדת החקירה האזרחית כי זמן קצר לפני כן ברנע אמר לה שנתניהו מחבל במשא ומתן מטעמים פוליטיים. ברנע מכחיש כי אמר זאת, אם כי יש אחרים שדווקא בטוחים ששמעו גם אותו וגם את שאר חברי צוות המו"מ אומרים דברים דומים, ולעיתים אף בוטים הרבה יותר.
הקטארים הופתעו
כך או כך, ברנע, ממלכתי ונאמן לתפקידו, לא אמר דבר נוסף באותה שיחה עם ראש הממשלה הקטארי, שאמר לו כי "אלה דברים מפתיעים" - וביקש ממנו לגבש את כל הנושאים הנידונים בכתב ולהעבירם באופן מרוכז למתווכות. הוא הוסיף כי עד שישראל לא תעשה זאת, אין טעם להמשיך. הקטארי צדק בדרישתו, אבל לא בטוח שלחטופים יש את הזמן לחכות - השבועיים שחלפו עד שהמסמך הוגש, ועוד שבועיים עד שהתכנסה הפסגה הכושלת מראש בדוחא כדי לדון בו, שהרי היה זה מסמך שברור שיידחה בידי החמאס.
בישראל עיכבו את גיבוש המסמך וקיוו שלחץ מצד צוות המו"מ הישראלי, אליו יתווסף לחץ נוסף מטעם הנשיא ביידן בפגישה בוושינגטון, יובילו לכך שנתניהו ייסוג בו מהתוספות. אלא שבמקביל, לשכת ראש הממשלה שילבה ידיים עם גורמים בצוות המו"מ כדי למכור סיפור מצוץ מהאצבע לציבור ולמשפחות החטופים שזעמו על נתניהו בשל נסיעתו לוושינגטון: שצוות יוצא לקטאר לעסוק בשיחות. זו הייתה הבטחה שאין בה אפילו גרעין אמת. פגישה כזו לא נקבעה מעולם. היא התפוגגה באוויר כמו התקוות מפגישת ביידן, שמעט מאוד נותר בה במה שהבכיר הגדיר כ"מסמך הדמים".
המסמך הזה מכונה מכתב "הבהרות", אך הבהרות אינן מהדברים הבולטים בו. המעטים שנחשפו אליו עד כה - צוותי המו"מ בישראל שהיו שותפים בעל כורחם לכתיבתו, וצוותי המדינות המתווכות - הבינו מיד כי רובו הגדול הוא חידושים, תוספות ושינויים של המתווה שאותו ישראל עצמה הגישה קודם לכן, כלומר המתווה שישראל אמרה שאפשר לחתום עליו. אפשר? לא ממש, כי עוד לפני שנפתרו כמה בעיות שעוד נותרו, גם אחרי שחמאס הסיר את רוב ההתנגדויות שלו, נחת "מכתב ההבהרות" וטרפד את הכול.
שם בעצם מתחילה הסאגה שכעת תוקעת את המו"מ: עניין ציר פילדלפי. בהצעה הישראלית המקורית הובטח כי צה"ל ייסוג מכל הרצועה. לחמאס נאמר בעל פה על-ידי המדינות המתווכות כי הנסיגה כוללת את ציר פילדלפי, אבל במפות המצורפות ל"הבהרות" התברר כי כוחות צה"ל נשארים שם. "מתוך שש נקודות שנכתבו בחצי עמוד של מסמך ההבהרות - חמש נועדו לחבל באופן החמור ביותר במשא ומתן ולוודא שלעולם לא יצליח", אומר אחד מחברי צוות המשא ומתן.
כך, למשל, ציר נצרים, נושא שבו ישראל נסוגה מהסכמתה ופתחה שוב לדיון את עניין אופן בידוק העוברים; מעבר רפיח שעלה כנושא חדש; ועוד ועוד קשיים. חודשים ארוכים עיכבה סוגיית רשימות המשוחררים את המשא ומתן, דרישה שנתניהו העלה וחמאס סירב לה. בסופו של דבר ישראל ירדה מהדרישה הזו, שמריחת הזמן בגללה עלתה בחיי לא מעט חטופים, אבל היא חזרה במסמך ההבהרות: ישראל הכניסה בנספח השני רשימה של כל מי שלדעתה צריך להיכלל במשוחררי השלב הראשון, השלב ההומניטרי.
"הטריק של נתניהו"
"הטריק של נתניהו", אמר אז גורם ביטחוני הבקיא בפרטים, "הוא שיש ויכוח על מי יוגדר 'חולה'. חמאס יכול לטעון שפלוני לא חולה לדעתו, או לא חולה מספיק כדי להיכלל ברשימה, והופ – אתה שוב תקוע לשבועות או חודשים של ויכוחים". בנספח הזה מוזכרים שמותיהם של ארבעה מתוך ששת החטופים שנרצחו. על לפחות שלושה מהם, הנשים כרמל גת ועדן ירושלמי, והרש גולדברג-פולין שכף ידו נקטעה, לא יכול היה להיות ויכוח. הם היו משתחררים לו העסקה הייתה יוצאת לפועל.
חשוב לציין: אין לדעת כיצד החמאס היה מתנהג לו ישראל הייתה מתנהלת באופן שונה, זולת הערכת גורמי המודיעין כי האינטרס העליון של ארגון הטרור הוא להגיע להפסקת אש קבועה ברצועה - תנאי המפתח שהוא דורש מראשית המלחמה כדי להיכנס לעסקה כוללת, ולכן יש סיכוי סביר שהיה מסכים מאחר שתנאי זה נכלל בהצעה המקורית. אולם במצב שנוצר אף אחד לא בחן את חמאס משום שמסמך הדמים הוכן, והייתה גם ישיבת קבינט שבה התעקש נתניהו - בניגוד לדעת שר הביטחון יואב גלנט, קהילת המודיעין וראשי הצבא - להפוך את ציר פילדלפי לאצבע בעין של מצרים ולאתר הקבורה של ההסכם. עכשיו הצטרפו לאתר הקבורה עוד שישה חטופים.
הבכיר מותח ביקורת חריפה גם על עמיתיו ממערכת הביטחון. לדבריו, "כשהם קיבלו הוראות שהם משוכנעים שהינן מוטעות, מונעות משיקולים פוליטיים זרים ועלולות בסבירות גבוהה לעלות בחיי חיילים - היה על הבכירים להגיד את דעתם בצורה החריפה ביותר, ואז להניח את המפתחות כדי שלא יצטרכו למלא את ההוראה הזו".
רבים שמעו את ראשי צוות המו"מ מתבטאים בחריפות נגד מסמך הדמים, נקודת שיא באמירות שלהם נגד נתניהו שמחרב לדעתם כל סיכוי להסכם, אבל נזהרו מלהגיד את הדברים הללו בגלוי לציבור, לא התפטרו, וגם אם עשו זאת לעיתים תחת מחאה - פעלו בסוף לפי ההכתבות של נתניהו, למרות שידעו כי הן מגדילות באופן קיצוני את הסיכון לחיי חטופים.
וגם הרמטכ"ל הרצי הלוי זוכה ממנו לביקורת. "הוא אחד מהאחראים ל-7 באוקטובר, ולכן היה צריך להפוך שולחן אצל נתניהו כדי לשחרר את מי שנחטפו גם בגלל הכישלון שלו", אומר הגורם, ומאשים כי "הרמטכ"ל ושאר ראשי הצבא אפשרו לקיים מלחמה ארוכה שנועדה לכאורה במקביל להוביל לשחרור החטופים ולהכרעת חמאס - כשידעו שזה בלתי אפשרי".
חייבים להזכיר: כבר בשבוע השני למלחמה הזהרנו כאן כי יש הוראה של בכירי חמאס למי שמחזיקים בחטופים – לרצוח אותם אם יראו שחיילים ישראלים מתקרבים. ולמרות זאת, לפחות שישה אנשים מתו כי היא לא נלקחה בחשבון.
פורסם לראשונה: 00:04, 02.09.24