זה לא היה צריך לקרות, פשוט כך!
הערכנו, קיווינו ופעלנו על מנת שלסיפור הזה יהיה סוף אחר, אופטימי.
זה לא היה צריך לקרות.
לא רק האירוע הנורא ב-7 באוקטובר, אלא בעיקר 11 חודשי ההפקרה שבאו אחריו. זה לא היה מחויב המציאות. צעקנו, התרענו, הסברנו. הופעות אינספור בתקשורת וברחובות, של משפחתנו הקרובה ושל נציגים רבים נוספים. הופעותיהם המרשימות של מרב סבירסקי, כרמית פלטי-קציר, אסתר בוכשטב ואחרים ממחישות יותר מכל, עבור מי שהיה לו ספק בכך, שהכתובת הייתה על הקיר. והיא עודנה שם – מופיעה כעת באותיות קידוש לבנה.
שי דיקמן מקריאה את ההספד של אשל גת
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
זה לא היה צריך לקרות.
הכאב, הזעם והתסכול גדולים מנשוא לאור העובדה שמישהו בחר להתעלם, לטרפד ולהכשיל כל סיכוי לעסקה שהייתה משיבה אלינו בחיים את כרמל ורבים אחרים.
שיקולים ציניים זרים של אנשים קטנים הובילו באופן ישיר לאובדן חיים. כרמל, שהפכה שלא מרצונה לדמות ציבורית, סיפקה השראה לקהל גדול שגילה הזדהות מוחלטת והתגייסות לפעולה. העם איתנו, ציבור נפלא שיצא אתמול בהמוניו לרחובות על מנת לשדר למי שאמור לשמוע שדי, מספיק, עסקה עכשיו!!!
הוכח שוב, במחיר יקר, שהדרך שגויה והתוצאות טרגיות.
זה לא היה צריך לקרות.
כרמל עם תכונותיה הייחודיות קיימה את חלקה בעלילה – החזיקה מעמד, שמרה על שפיות, בריאות נפשית ופיזית ואף תמכה רבות באחרים. השלטון הערל בגד בה ובגד בנו.
שלום לך ילדה אהובה – הפרידה קשה.
את הגעגוע, הזיכרונות והכאב הפרטי אני שומר לעצמי ולמשפחתי. זה המעט שנותר לי ולמשפחה כאנשים פרטיים שלא בחרו להפוך בתוקף הנסיבות לדמויות ציבוריות.
זה לא היה צריך לקרות.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.09.24
