ממש לקראת פתיחת שנת הלימודים שעברה, יממה לפני 1 בספטמבר, התבשרו המורים, התלמידים וההורים כי איום השביתה שעליה הכריז ארגון המורים העל-יסודיים הוסר, לאחר שהגיע להסכמות עם משרד האוצר, משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי בנוגע להסכם שכר. כולם נשמו לרווחה והאמינו שלאחר שנים קשות עם רצף משברים – הקורונה, סבבי לחימה ועיצומי מורים – תתפנה המערכת לשיקום: צמצום פערים לימודיים, חברתיים ורגשיים.
שר החינוך קיש בפתיחת חדר המצב
(צילום: גיל נחושתן)
הצדדים טרחו להסביר שכנהוג בהסכמי שכר, החתימה הסופית מתבצעת לאחר כמה חודשים בשל הצורך להשלים את הניסוח המדויק ולהתייחס לסוגיות בשוליים, אך ההסכם סגור. המורים אף קיבלו מקדמה בסכום של 2,400 שקלים על חשבון תוספת השכר שאמורה הייתה להיכנס לתוקף בחודשים הבאים (ובינתיים נלקחו מהם 800 שקלים בשל הסכסוך שהתחדש).
1. ההסכם שלא היה
בדיעבד התברר כי כאשר הצדדים הודיעו על הסכמות ולחצו ידיים כשכולם מחויכים – הם ידעו בסתר ליבם שאין באמת הסכמות. הרי לא סביר שחרף החשדנות ההדדית ושנים של מו"מ שכללו הטחת האשמות ועלבונות הדדיים, ולאור העובדה שמדובר בשועלי משא ומתן ולא באנשים תמימים, הם לא חתמו אפילו על זיכרון דברים, דבר שאנשים מן היישוב עושים גם כאשר הם מתכוונים לרכוש מכונית יד שנייה.
ואכן, הפיצוץ, ההכחשות ההדדיות וטענות ל"קצר בתקשורת ואי-הבנה" לא איחרו להגיע. ארגון המורים חידש את העיצומים, ובמסגרתם לא נמסרו ציונים לתלמידים, לא התקיימו מפגשי הורים ובוטלו טיולים ופעילויות חוץ בית-ספריות. התלמידים סבלו, אבל אף אחד לא חשב שצריך להיכנס למגעים רציניים. כאילו המשבר ייפתר מעצמו.
2. מגעים או אחיזת עיניים?
שנה חלפה, והפעם הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים כלל לא החלו. שביתת המורים נכנסת הבוקר ליומה הרביעי. למעלה מחצי מיליון תלמידים ימשיכו לישון במקום ללמוד לקראת מבחני הבגרות ולצבור כישורים שיכינו אותם לעתיד המקצועי שמחכה להם. ארגון המורים ונציגי האוצר והחינוך ימשיכו בהתכתשויות ההדדיות ובמפגשי משא ומתן עקרים, שבהם כל צד שוטח שוב ושוב את עמדותיו ודרישותיו, כל פעם בניסוח קצת אחר. אלה מפגשים שכל תכליתם תיעוד עתידי, שיאפשר לכל צד להוכיח לבית הדין הארצי לעבודה כי פעל בתום לב וניסה באמת להגיע לפתרון.
3. יש כמה הסכמות
על מה יש הסכמות? הצדדים מסכימים על תוספת שכר בגובה של 2,000 שקלים בחודש לכל מורה שתוענק בפעימות המתחלקות על פני מספר שנים. הוסכם גם על הקצאת סכום שנתי של 125 מיליון שקלים לטובת נושאים כמו גמול חינוך כיתה, הגדלת גמול חינוך מיוחד, גמול ייעוץ ועוד. כן הסכימו הצדדים שיועבר סכום חד-פעמי של 50 מיליון שקלים לקרן הרווחה של המורים.
4. אבל יש יותר מחלוקות
על מה עיקר המחלוקת? הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין אומנם תומך בהעלאת שכרם של המורים בחטיבות העליונות, אך הוא מתנה זאת בשינויים שנדרשים לדעתו במערכת החינוך. דרישות האוצר כוללות העסקת מורים ומנהלים באמצעות חוזים אישיים כחלק מההסכם. מדובר במורים מתוך המערכת ומחוצה לה, למשל מהנדסים, עובדי הייטק ובעלי מקצוע בתחומים שונים אחרים, שלא יהיו כפופים להגנת ארגון המורים ולא יהיה להם שום קשר אליו. מדובר בשלב ראשון בהיקף של עשרה אחוזים מתוך כלל המורים במדינה.
לטענת סגן הממונה על השכר באוצר, אוהד אלקבץ, העסקה באמצעות חוזים אישיים תשביח את כוח האדם במערכת החינוך, במיוחד על רקע המשבר המתמשך שנוצר בשל המחסור במורים. באוצר אף טוענים כי חוזים כאלה יאפשרו למנהלים גמישות בהעסקה והם יוכלו ליישם מגוון פעילויות שנחסמות כיום על ידי ההסכמים הקיבוציים. טענה נוספת שחוזים אישיים קיימים בכל המגזר הציבורי.
למרות כל זה ארגון המורים העל-יסודיים מתנגד להעסקת מורים באמצעות חוזים אישיים בלי להכפיף אותם להסכם הקיבוצי ולתנאים שמגינים על העובדים מהעסקה פוגענית. יו"ר הארגון, רן ארז, טוען כי בפועל מטרת החוזים האישיים היא הפרטת מערכת החינוך ופירוק העבודה המאורגנת. לדעתו הצעד הזה יגרום לתחרות לא בריאה בין בתי ספר ובין מורים ויאפשר להייטקיסטים שלא עברו הכשרה פדגוגית ללמד בבתי ספר.
הוא גם דואג למורים שיועסקו בצורה זו: "הם יעבדו ללא קביעות, ותק, גמולי השתלמות ולוח חופשות. יהיו להם שעות עבודה אחרות וניתן יהיה לפטר אותם ללא כל עילה בהודעה מראש של 30 ימים. הם יהיו נתונים ללחצי ההורים, ללא הגנה של ארגון המורים".
5. מערכת חינוך חלופית
לאור ההתבצרות בעמדות והדיונים העקרים, נערכים במשרד החינוך להשבתה ממושכת, ומחפשים דרכים למתן מענה לתלמידי התיכון המושבתים באמצעות מערכת החינוך הבלתי פורמלית ברשויות המקומיות ותנועות הנוער. השלטון המקומי גיבש מתווה שהוצג למשרדי האוצר והחינוך לצורך תקצוב: התוכנית תפעל בשעות הבוקר בבתי הספר התיכוניים, שיהיו מאוישים בצוותי המנהלה ועובדי החינוך שאינם עובדי הוראה; ובמתקני החינוך הבלתי פורמלי ברשות המקומית. התוכנית, שתנוהל על ידי רכז שימונה לצורך כך, תכלול פעילויות העשרה, פעילויות חברתיות, רגשיות וערכיות, ופעילויות שיתרמו לחיזוק מיומנויות, כישורים חברתיים, מסוגלות וחוסן. בשעות אחר הצהרים יוצעו מסגרות קבוצתיות בתחומי הספורט, האומנות, מנהיגות, התנדבות, סיורים ואף טיולים. זאת בשיתוף פעולה של מינהלת טיולים במשרד החינוך.
"כל יום לימודים שנפסיד – אנחנו נשלם על זה וניפגע כי יהיו פערים שנצטרך להדביק. לא בטוח שיהיה מתי. אני מבקש מארגון המורים שינסה גם לחשוב עלינו, התלמידים"
בינתיים נמצאים תלמידי התיכון של ישראל בקונפליקט: מצד אחד, אין דבר מהנה יותר מימי חופש לא צפויים. מצד שני, כשחושבים על כך שצריך בשלב כלשהו להשלים את החומר שלא נלמד באותם ימים – ה"עסקה" פתאום פחות קורצת.
"השביתות פוגעות רק בנו, התלמידים"
שני טוהר עטיה, שאמורה הייתה להתחיל את כיתה י"ב בתיכון גינזבורג ביבנה, פנתה למורים בבקשה: תחזרו כבר ללמד". לדבריה, "משרד החינוך וארגון המורים יכולים להמשיך לריב ולנהל מו"מ גם כשיש לימודים. לקראת י"ב החלטתי להיות הכי רצינית, ממש ללמוד בשנה האחרונה שלי בתיכון. השביתה הרסה לי הכול. זאת הפעם הראשונה שאני פשוט מאוכזבת שיש שביתה. יש לי השנה שבע בגרויות ולהחסיר חומר זה גרוע מאוד".
גם שחר חרמוני (16) מעין יהב, שעלה השנה לכיתה י"א בתיכון שיטים "דרכא" שבערבה התיכונה, היה מוותר על ימי החופש. "כיתה י"א זו השנה הכי עמוסה שיש", הוא הסביר. "אנחנו מקווים ששני הצדדים יפסיקו את השטויות שלהם. יש לנו המון בגרויות והמון חומר ללמוד. בסופו של דבר השביתות האלה פוגעות רק בנו, התלמידים. ועוד ראינו שהוסיפו לנו חומרי לימוד חדשים במתמטיקה. אין לנו הקלות. אנחנו חייבים להתחיל ללמוד. בינתיים אנחנו הולכים לבריכה במושב או סתם מסתובבים. ממשיכים את החופש הגדול".
נועם גמזו, במקור מקיבוץ כפר סאלד הסמוך לגבול לבנון, עלה לכיתה י"א בתיכון קציר בחולון. "אני מרגיש שכל החיים שלי השתנו בשנה אחת", הוא סיפר, "בעבר לא הייתי אפילו יכול לדמיין מציאות שכזו – בלי הבית, בלי בית הספר, בלי כל החיים שאני מכיר, לגור בעיר זרה – ועכשיו עוד יש שביתה. כתלמיד, ברור שאני רוצה כמה שיותר חופש, אבל מצד שני זו כיתה י"א ויש המון לחץ, בגרויות וחומר לימודי להספיק. ברור לי שכל יום לימודים שנפסיד – אנחנו נשלם על זה וניפגע כי יהיו פערים שנצטרך להדביק ולא בטוח שיהיה מתי. אני מבקש מארגון המורים שינסה גם לחשוב עלינו, התלמידים. גם אם הם צודקים, אנחנו אלה שניפגע מהמאבקים שהם מנהלים למען עצמם".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.09.24
