מבט על המתרחש בשבועות האחרונים מגלה כי למרות שזירת יהודה ושומרון מוגדרת כזירה משנית לדרום ולצפון, בפועל צה"ל מנהל בה מבצעים עם שלל יכולות מהאוויר ומהיבשה, עם יחידות מיוחדות ובהיקף כוחות של 22 גדודים, יותר מכל זירה אחרת בשלב זה - כמעט תמרון. "חוץ מטנקים ונגמ"שים יש פה הכול", אומר קצין בכיר על אחד המבצעים באיו"ש. תושבי היישובים כבר מזמן קוראים לדרג המדיני להכריז על חומת מגן 2, להשיב את המחסומים, לאסוף את הנשקים ולהגביר את האגרסיביות. האם גזרת יו"ש עדיין משנית? ומה מביא להסלמה?
תיעוד מהמבצע בג'נין
(צילום: דובר צה"ל)
ראשית, נגיד כי כמעט בכל הערכות המצב - עוד בימיו של אלוף הפיקוד הקודם, יהודה פוקס - התריעו ראשי צה"ל ושב"כ על הסלמה מתקרבת. מעל הכול הם התייחסו לניסיון הבלתי פוסק של חמאס ואיראן להבעיר את יו"ש באמצעות הכוונת טרור, הדרכות לביצוע פיגועים, הברחת אמל"ח וכסף רב דרך הגבול המזרחי וניסיון להשפיע על דעת הקהל ברחוב הפלסטיני. הסימן השני הוא התארגנויות הטרור בלב מחנות הפליטים המכונות "גדודים". הם טוענים כי הם נלחמים בשם המחנה, ונחשבים ליעד מבחינת חמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני והאיראנים - שמזרימים אליהם כסף ומנסים לקחת עליהם חסות.
כל אלו החלו עוד לפני המלחמה, ובמערכת הביטחון ציינו גם את אירועי הפשיעה הלאומנית ואת התמונות היוצאות מעזה כמשפיעים על הגברת מעגל הטרור. אל כל אלה מתווספת העובדה כי לממשלת ישראל אין כל החלטה אסטרטגית בכל הקשור ליו"ש. היעדר החזון משפיע ישירות על השטח ומגדיל את מעגל הטרור. המצב שבו לא הוחלט מה עושים עם יו"ש מעכב גם החלטות בנוגע לפועלים פלסטינים ולמעמדה של הרשות הפלסטינית, ואם ישראל בכלל רואה בה פרטנר.
זליגת הטרור
בפועל, על אף שאין החלטה אסטרטגית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבצע פעולות למיטוט הרשות הפלסטינית. הוא מטיל סנקציות כלכליות כתג מחיר על פנייתה לבתי הדין הבינלאומיים; מגדיל סמכויות במנהל האזרחי כדי להרחיב ככל שניתן את ההתנחלויות באופן שיקבור את רעיון המדינה הפלסטינית; פוגע בחופש הפעולה של בכירים פלסטינים ועוד. כל אלו פעולות לגיטימיות לכאורה, אך הן נעשות מבלי שהתקבלה החלטה לאן ישראל רוצה להגיע ביו"ש.
מלבד הנקודות שעליהן התריעו במערכת הביטחון, בחודש האחרון הצטרפו כמה אירועים שגרמו לסחרור יתר בגזרה, שהראשון שבהם הוא החגים הקרבים. כמו בכל שנה, צה"ל יצא ובצדק למבצע רחב היקף ל"כיסוח דשא" וסיכול טרור בערים ובמחנות הפליטים. בייחוד השנה פועלים באוגדת איו"ש לנקות את השטח לפני החגים מפעילי טרור מרכזיים ומבצעים סיכולים ומעצרים.
"בזמן שמבצעים לחץ במקום אחד, זולג טרור ממקום אחר", מסביר גורם ביטחוני ואומר כי בצה"ל העריכו שכך יהיה כשהתחילו במבצע "מחנות קיץ" בצפון השומרון. ואכן, התוצאה היא מגמת התפשטות טרור למקומות שהיו יחסית יותר רגועים, כמו גוש עציון וחברון.
הנקודה השנייה היא האלמנט הדתי. מתחילת המלחמה מנסה סינוואר למסגר אותה כ"מלחמת דת". הוא הגדיר את המתקפה ב-7 באוקטובר כ"מבול אל-אקצא", ובכך ניסה לגרור את הרחוב הפלסטיני למעגל הטרור. חברון מאופיינת ברדיקליות איסלאמיסטית, והחשש הוא שהאלמנט הדתי יתפוס תאוצה וארגוני טרור ירכבו עליו כדי לסחוף את הרחוב הפלסטיני. בתקופת החגים המבט מופנה כמובן להר הבית ולמגמות בו, והעובדות במקרים האלה לא משנות יותר מדי. הרשתות הפלסטיניות מלאות בהסתה לרצח יהודים, בטענה שישראל מחללת את מסגד אל-אקצא ונותנת ליותר ויותר יהודים לעלות להר הבית ולהתפלל בו.
המחלוקת על המחסומים
אלמנט נוסף הוא העובדה שמבחינת הפלסטינים המציאות, ככל הנראה, הגיעה לקו פרשת המים. הקושי הכלכלי והיעדר האסטרטגיה גורמים ליותר ויותר אנשים ללכת אחרי הכסף שמפזרים חמאס ואיראן ולהיכנס למעגל הטרור.
גלנט בהערכת מצב בצפון השומרון, אתמול: "לכסח את הדשא של הטרור"
(צילום: אלעד מלכה )
לבסוף, ישנה גם תחושת התושבים ביו"ש, שמפעילים לחץ הולך וגובר. הפיגוע הקטלני שבו נרצחו שלושת השוטרים ומכוניות התופת בעציון ובבנימין פגעו בתחושת הביטחון. כאמור, הם קוראים כבר זמן רב להשבת המחסומים, אך במערכת הביטחון מסבירים כי אלה לא עוצרים פיגועים - וכי כל כוח שיגיע ליו"ש יופנה לפעולות התקפיות בעומק השטח ולא "יתבזבז" במחסום. לדבריהם, מחסומים מייצרים נקודות תורפה והמחבלים ייצרו תמיד דרכים עוקפות.
ברמה הטקטית יש לציין כי קצב הפעולות עלה כמה מדרגות למעלה עם כניסתו לתפקיד של אלוף הפיקוד החדש אבי בלוט. עם זאת, גם בתקופתו של פוקס פעל צה"ל באינטנסיביות ובאגרסיביות שלא נראו ביו"ש מאז ימי מבצע חומת מגן.
אתמול ביקר בצפון השומרון שר הביטחון יואב גלנט. בהערכת מצב יחד עם אלוף פיקוד המרכז ובכירים נוספים, הוא הצהיר כי המטרה היא "לכסח את הדשא" של הטרור, וקרא גם לשים סוף ל"התעוררות" של ניסיונות פיגוע באמצעות רכבי תופת.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.24
