"הקשיבו, הקשיבו", הודיע המציל ממרומי סוכתו בחוף פרישמן, "עיריית תל אביב החליטה כי החל מהבוקר, המציל חייב להיכנס למים, בדרך להציל אתכם, עם הידיים כפותות באזיקים. בשלב זה, הרגליים נשארות חופשיות".
הסרטון שהראה את חיילי צה"ל מהססים לירות במחבל ממכונית התופת בגוש עציון, שבנס לא התפוצצה עליהם - מדגיש באימה את עוולת הפצ"רית. היא תמרנה את עצמה למעמד הנורא שבו הפכה את חיילי צה"ל לאשמים, תוך הישענות על משפט השוואתי - שהסתמך על נאורות שופטי העליון והיותם שמש התבונה המוסרית של ישראל. החשיפה אתמול של עמית סגל בחדשות קשת מלמדת כי השמש שקעה מזמן בגבעת רם. חושך על פני תהום.
פיצוץ סמוך לגוש עציון
האדם הוא האויב הגדול ביותר של עצמו. נזר הבריאה. הנאורות שבאה לעולם עם המהפכה הצרפתית קבעה כי אין כלום מעל לאדם. ביכולתו לקבוע הכול. ללא מצרים. בעלי המקצוע הבולטים ביותר, שקפצו על העיוות המחשבתי הזה כמוצאי שלל רב, היו המשפטנים.
משפטים זה המקצוע היחיד שבו בעזרת פלפול לשוני, אתה מצדיק כמעט כל עוולה - או ההיפך, בעזרת אותו פלפול. בתהליך מתמשך השתלטה המשפטיזציה על חיי רוב המדינות המערביות. לא רק בישראל. היבריס מתמשך. במקרה של פקיד ממונה, ככל שסמכותו גדולה - כך גדל ההיבריס. "כוחי ועוצם ידי". הפקיד שוכח שסמכותו ניתנה לו מהעם - כדי להיטיב חייו. לא למרר אותם. במצב של רגיעה, המרירות תעבור בסוף. אך כעת כשאנו במלחמה, למול פראי הציוויליזציה - מדובר באזיקים שכופתים את ידי החיילים. הנזק הביא כבר לפגיעה בחיי אדם.
מי מבקר את שופטי העליון, שקבעו כי אסור לחיילים שתפקידם להשמיד אויב, לירות על הפלסטינים שהתקרבו לגדר המערכת, מפני שאולי הם לא באים להרוג. הם קבעו ששופט שכלל איננו נמצא בשדה הקרב, יקבע מיהו אויב - ולא הצבא הממונה מטעם העם, לשמור על חיי העם.
במקרה של פקיד ממונה, ככל שסמכותו גדולה - כך גדל ההיבריס. "כוחי ועוצם ידי". הפקיד שוכח שסמכותו ניתנה לו מהעם - כדי להיטיב חייו. לא למרר אותם
כשהרמטכ"ל ושר הביטחון דאז לא התייצבו באופן חד-משמעי כנגד האיוולת הזו ולא גלגלו אותה מכל המדרגות, נוצר "מדרון חלקלק", רק הפוך. נגדנו. וכך הגענו לאירוע בגוש עציון ועשרות מקרים נוספים שבהם חיילים חוששים לירות. זהו המדרון החלקלק, שעליו לא מפסיקה לגלוש להנאתה, ללא הרף - הפצ"רית.
מה שמסייע לה זו האווירה שיוצרות מערכות החוק בישראל, באמצע מלחמה מהקשות שידענו, שמייצרות אווירה שחזרנו לימי רגיעה. במקום שמערכות החוק בישראל יעמידו עצמן לרשות צה"ל כדי להצילנו - הן קושרות את ידי החיילים. הפצ"רית יכולה להדוף כל ביקורת על ישראל - באותם פלפולים משפטיים. אנו במלחמת מגן, מול אויב שאין בו אנושיות מינימלית. במקום זה פותח העליון את שעריו לאויב, המגיש עתירות נגד המדינה - ובעצם קושר את ידי צה"ל. והחמור מכול - יוצר אווירה של פרוגרסיביות משפטית המשמשת כתשתית המשפטית לפצ"רית לגלוש לטירוף ההזוי שבו היא כאילו הפצ"רית של הצד שמנגד.
רמי סימניבסוף, מערכת משפטית שמוקסמת מערכיה הנאורים, תיתן חסות לרוצחים שאין נוראים מהם - והנה זה קרה. אתם מגינים על רוצחים שאין עיוות אכזרי שהם לא אימצו. אין רשעות שטנית שהם לא עשו כלפי בני עמנו - ומהם נלקחות עדויות נגד חיילי צה"ל המעולים, מגיני הארץ, שאין לנו אחרים זולתם. והרוצחים שניצודו - הופכים לציידים.
כעת, כדי להחזיר את הביטחון ללוחמים, ילמד נא הרמטכ"ל ממנחה "המרוץ למיליון". המדרון אשר עליו גולשת הפצ"רית מתוך מודעות פנאטית ואי-הבנה את מי היא צריכה לשרת - צריך להסתיים עבורה מחוץ לצה"ל. "בשבילך המדרון הסתיים", נראה לי כמשפט הנכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.24
