עיתוי מוצלח פחות לא יכולה הייתה מערכת המשפט לבקש. רגע לפני שבית המשפט העליון עומד לכפות באופן תקדימי על שר המשפטים למנות את מי שהשופטים חפצים שיהיה לנשיאם, פסק דין שבעיית ניגוד העניינים המוסדי שבו ברורה לעיני כל (אף שהיא בלתי נמנעת בהיעדר חלופה שיפוטית אחרת), מפרסם עמית סגל בחדשות קשת שיחות בין היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט לבין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, אשר מהן עולה חשש שבכירי המערכת ב-2015 - שופטי העליון, היועמ"ש יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן - הגנו על מינוי מנדלבליט ליועמ"ש לא משום שזה מתחייב על פי הדין, ולא מתוך עקרונות של חוק וצדק, אלא מתוך אינטרס מוסדי ישיר שלהם: הם חששו שאם הוא ייפסל, ימונה לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף, שמערכת המשפט ראתה בו אז כאויבה הגדול ביותר שבא מקרבה ויביא לחורבנה. שילוב מסוכן במיוחד של יריב לוין ושמחה רוטמן של ימינו.
כל מי שנחשף אמש להקלטות לא יכול היה שלא לשאול את עצמו האם אותם בית משפט עליון, ייעוץ משפטי לממשלה ופרקליטות יכולים בכלל לדון בעניין מינוי נשיא לעליון כשהפעם האינטרסים המוסדיים ברורים לכל, במיוחד כשמנגד נמצא רוטקופף בריבוע, הלא הוא לוין איש קריות. קשה יהיה לשכנע שהחלטתם התקבלה משיקולים מקצועיים ולא מאינטרסים זרים ישירים כשמנדלבליט עצמו מספר ששוחח עם וינשטיין וניצן והבין מהם ש"הפרקליטות תהייה איתנו... כי שי ניצן רוצה (להגן עליי) בגלל האופציה, בגלל האלטרנטיבה (רוטקופף)... כולם מבינים שם".
אם זה לא גרוע מספיק, נוה טוען שהוא עצמו העביר לשלושה שופטי עליון (הנשיאה מרים נאור ז"ל והשופטים צבי זילברטל ויורם דנציגר) את אותו מסר, שאסור לבג"ץ לפסול את מנדלבליט מחשש שהם יקבלו במקומו את רוטקופף. לאחר שבג"ץ אכן פסק כך, הוא מסיק ש"זה אומר שהמסר על החלופה עבר טוב". אם זה נכון, אין עסקינן בבית המשפט אלא בבית הקלפים.
חשוב להדגיש שבשלב זה אין לדעת כמה אמת בדברים וכמה שקר וגוזמה, אבל לאחר פרסום הקלטות נשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין עם נוה מאותן שנים, שבאו אחרי פרישתו המוקדמת והלא מוסברת של אורנשטיין מהשיפוט, יהיה קשה למערכת להתעלם מהדברים, מה עוד ששניים מהשופטים הנזכרים - זילברטל ודנציגר – פרשו אף הם באופן מפתיע וחסר תקדים מכהונתם הרבה לפני הגיעם לגיל הפרישה. אף שאני משוכנע שזה אך מקרי (פרישותיהם באו לפני תפיסת הנייד של נוה בכלל), הנראות המצטברת בעייתיית ומערערת את מעט האמון הציבורי שעוד נותר במערכת. ועוד לא הוספנו לבלילה המצחינה הזו את האופן שבו פעלה ועדת מינוי היועמ"ש כשלפי נוה נציגו בוועדה יחיאל כץ פועל כחפרפרת, מתדרך את מנדלבליט ומשבש את עבודתה. יוסי גינוסר בגלימת המשפט.
צחוק גורל הוא שבעתירה נגד מינוי מנדלבליט טענה תנועת אומ"ץ ש"כשני עשורים מאז פרשת בר-און-חברון, והנה דומה כי שוב מבקשים המשיבים לאפשר לשיקולים פוליטיים עלומים וזרים להכתיב את הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה", והעותרים עצמם לא יכלו לשער שאפשר שהאחרונים היו דווקא של נציגי הפרקליטות ושופטי בג"ץ שמולם.
פורסם לראשונה: 00:13, 05.09.24