שביתת ארגון המורים העל-יסודיים נכנסת הבוקר (יום א') ליומה השביעי, ופתרון לא נראה באופק בשל התבצרות הצדדים בעמדותיהם וההערכות של כל המעורבים הן שהשביתה תימשך זמן רב. בינתיים, גם תלמידי החינוך המיוחד נפגעים.
היום ייפגשו הצדדים למשא ומתן בלשכתו של יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס במודיעין. במקביל, במשרדי החינוך והאוצר ובשלטון המקומי נערכו לשביתה ארוכה באמצעות מסגרות חלופיות. לצורך כך אושר תקציב ראשוני של 7.6 מיליון שקלים, ונקבע כי היומיים הראשונים של השבוע הנוכחי ישמשו להיערכות, והחל מיום שלישי תתקיים פעילות מלאה.
על-פי ההערכות צפויים להשתתף בפעילות החלופית 380 אלף תלמידים. התקציב יחושב בהתאם לדיווח של הרשות המקומית לפי מספר התלמידים בבתי הספר השובתים. לאחר בדיקת משרד החינוך יעביר משרד האוצר את התקציב בהתאם לסיכום בין הצדדים.
במשרד החינוך ציינו כי המסגרות החלופיות יחלו את פעילותן לצד המשך ניהול המו"מ עם ארגון המורים, משרד האוצר ומשרד החינוך, כדי להביא פתרון בהסכם שכר ראוי למורים.
שר החינוך יואב קיש אמר כי יש למערכת החינוך מחויבות עמוקה ובלתי מתפשרת להבטחת היציבות והרציפות החינוכית של התלמידים, בעיקר על רקע המלחמה הקשה שנכפתה עלינו. "לא נאפשר להותיר את תלמידינו ללא מסגרת", אמר השר קיש. "לא נאפשר להרוס במחי יד שנים של עבודה קשה עם נוער בסיכון, ולא נסכים שילדים המפונים מבתיהם ימצאו את עצמם תקועים בחדר בחוסר מעש. לא הם אלו שצריכים לשלם את מחיר מאבקי האגו בין הצדדים למשא ומתן על הסכם השכר למורים".
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר כי הרשויות המקומיות יפעילו פעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בתיכונים במטרה להעניק מסגרת לבני הנוער שתחזק את החוסן שלהם בימים הלא פשוטים שהם עוברים. ביבס הוסיף כי "הפעילות תחל כבר בימים הקרובים כי הדבר האחרון שהנוער שלנו צריך הוא להיות בודד בבית מול המסכים".
ואילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף בעניין המסגרות החלופיות כי "זו יוזמה משותפת ומבורכת של משרדי החינוך, האוצר והשלטון המקומי. נעשה כל שביכולתנו להיות שם עבור תלמידי ישראל ועבור החינוך. אני מודה לשותפים על החשיבה מחוץ לקופסה ועל שיתוף הפעולה".
אבל כל הצדדים מבינים שגם מסגרות חלופיות הן לא פתרון ארוך טווח למשבר, המתנהל על גבם של התלמידים. מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים, פנה במכתב לראש הממשלה וקרא לו להתערב במשבר.
"אנו פונים אליך ראש הממשלה - לא נסכים שתלמידי התיכונים יהיו דור אבוד במדינת ישראל. הפקרת דור הילדים הזה היא הפקרת עתיד המדינה. ראש הממשלה נתניהו, המשבר הזה מתרחש במשמרת שלך, אנו מבקשים ממך להטיל את כל כובד משקלך, או למנות גורם מטעמך, עם סמכות ואחריות לסגירת ההסכם בין הצדדים, ולא לחדול עד אשר יימצא הפתרון שיאפשר את חזרת הילדות והילדים שלנו לספסל הלימודים".
"הילדים שלנו מפסידים טיפולים קריטיים"
חצי מיליון תלמידי בתי הספר העל-יסודיים נפגעים מהשביתה, אך תלמידי החינוך המיוחד הלומדים בבתי ספר רגילים – נפגעים במיוחד. זאת משום שעבורם מסגרת חינוכית-טיפולית קריטית לתפקודם ולרווחתם.
ארגון המורים החריג מהשביתה את בתי הספר לחינוך מיוחד, אך לא את התלמידים הלומדים בכיתות לחינוך מיוחד הפועלות בבתי ספר רגילים. בבתי הספר העל-יסודיים פועלות כ-3,000 כיתות חינוך מיוחד שבהן לומדים 25,416 תלמידים. הורים של חלק מהם נאלצים להיעדר מהעבודה כדי לשהות עימם.
אלו"ט, עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים עם אוטיזם, פנתה ליו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז בבקשה להחריג מהשביתה את כיתות החינוך המיוחד ואת כיתות התקשורת. מנכ"ל אלו"ט, דדי עטאס, כתב לארז כי בימים האחרונים התקבלו מאות פניות של הורים בנושא.
"מרגע שהוחלט על החרגת בתי הספר לחינוך מיוחד, היה צורך להחריג גם את כיתות החינוך המיוחד", כתב. "תלמידי החינוך המיוחד מתמודדים עם אתגרים ייחודיים, זקוקים לתמיכה רבה יותר על מנת שיוכלו לקבל את הכלים הנדרשים להצלחה, וברקע השביתה הם עלולים להפסיד הזדמנויות חשובות ללמידה ולפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים".
טל מרום, אמא לנער בן 16.5 על הרצף, הלומד בכיתת תקשורת בתיכון אורט ביאליק בקריית ביאליק, אומרת כי ילדי החינוך המיוחד משלמים מחיר כבד בשל השביתה. "הילדים משלמים מחיר רגשי כבד מאוד. התקפות זעם, חרדות, הגברת מינון תרופות פסיכיאטריות בגלל בלבול המציף חרדות של חוסר ודאות, מחסור בסדר יום מובנה ושגרה. הבן שלי ממש חיכה לחזור ללימודים, עשינו לו הכנה ואז הוא קם בבוקר והבין שהשגרה לא חוזרת. זה שבר אותו. התחילו בכי, קשיים והתקפות זעם שמגיעות ממש לאלימות. אני לא יכולה להשאיר אותו ולצאת לעבודה. הילדים שלנו מקבלים בבית הספר טיפולים רגשיים קריטיים. השביתה הזו היא כמו להשבית בית חולים".
תמי תבור, אמא של ליהיא בת ה-18 וחצי, צעירה על הרצף הלומדת בתיכון רגיל בכיתת תקשורת: "ליהיא היא ילדה שזקוקה למסגרת ואוהבת אותה מאוד. כשאין מסגרת היא ממש באי-שקט ולא מוצאת את עצמה. ביומיים הראשונים של השביתה היא הייתה בבית כל היום וזה היה ממש עינוי. לקראת השנה החדשה עשינו הכנות, קנינו ילקוט וקלמר והייתה ממש התרגשות באוויר. בראשון בבוקר היא התעוררה בארבע בבוקר וברגע שהיא הבינה שיש שביתה היא לא הפסיקה לבכות, לצעוק ולכעוס.
"היא כל יום שואלת מתי חוזרים, בודקת מה יש לה במערכת וכל יום אני ממש נאלצת לשבור לה את הלב. זה בלתי אפשרי. מעבר למצב הנפשי שלה, אני לא יכולה להשאיר אותה לבד בבית. בעלי ואני מתחלפים וכל יום מישהו אחר נשאר, אבל אחרי החופש הגדול שבו ניצלנו את ימי החופש שלנו, אנחנו נמצאים במצב מאוד לא נעים. יש פה זלזול ואטימות מכל הצדדים".
מארגון המורים לא התקבלה תגובה.
