בעוד חודש תצוין שנה למלחמה הטראומטית שבמלחמות ישראל, עם שורה תחתונה עגומה במיוחד: אזרחי המדינה ומאות אלפי חייליה לא יקבלו תשובות או דין וחשבון מהדרג הצבאי ובטח לא מהדרג המדיני - כיצד הגענו למחדלי 7 באוקטובר.
6 צפייה בגלריה
חשש: חוסר האמון בין הצדדים עלול להוביל לעיקור הביקורת. מחבלי חמאס פורצים את הגדר וחודרים לעוטף עזה
(צילום: גטי אימג'ס)
בהיעדר פשרה, בג"ץ אמור להכריע בימים הקרובים בשאלה האם הגוף החיצוני הרשמי היחיד שבודק כעת את כשלי 7 באוקטובר - מבקר המדינה - יוכל להמשיך בבדיקותיו את התנהלות הצבא עד לאותה שבת, ואת תוצאותיה ההרסניות. צמרת משרד המבקר ובכירי המטה הכללי, ובראשם הרמטכ"ל הרצי הלוי, הגיעו לפיצוץ במשא ומתן על עומק החקירה שמנהל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. אלא שמשיחות עם גורמים בשני הצדדים עולה תמונה מבהילה: גם אם העליון יכפה, וכך מסתמן, על צה"ל לפתוח חלק משעריו בפני צוותי המבקר, חוסר האמון עלול להוביל לעיקור הביקורת.
בזמן הזה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל יקנו כך עוד זמן בלשכותיהם. הציבור לא ייחשף להיקפי כישלונם, והם ימשיכו לאחוז בכיסאותיהם, עמוק לתוך השנה השנייה למלחמה.
6 צפייה בגלריה
"רוצה תחקירים ומודיע שיהיו מסקנות נגד מפקדים. איך אפשר להתנהל ככה?". אנגלמן
(צילום: יאיר שגיא)
המבקר יוצא לדרך
המבקר הגדיר בדצמבר שנה שעברה 40 נושאי ביקורת בצבא, ובהם קודש הקודשים, חומר הנפץ הרגיש ביותר – תחקירי המלחמה הפנימיים, כולל של ליל 7 באוקטובר, בשעות שקדמו לפלישת חמאס לנגב המערבי. בצבא טענו שכל נושא שכזה כולל עד שבעה גופים מבוקרים שונים בצבא, כאשר הלחימה נמשכת והמפקדים עסוקים. המבקר הסכים לחלק את העבודה לשלושה שלבים ולהתחיל בקל יותר: אגף כוח האדם ופיקוד העורף. החלו להיבדק גם נושאים שחופפים את צה"ל כמו פינוי וטיפול בפצועי 7 באוקטובר ומצב כיתות הכוננות ביישובים.
וכך, בסביבות חודש מאי, החלו צוותי הביקורת לעבוד במרץ מול הצבא, לקיים פגישות, לקבל חומרים ואף לערוך ביקורות פתע במחנות פיקוד העורף ואכ"א. במקביל, נדונה בבג"ץ עתירה של שתי עמותות שדרשו להשהות את הביקורת כדי לא לפגוע בתפקוד הצבא, שעדיין עסוק בלחימה. לקראת סוף חודש יולי התפוצצה הרקטה הקטלנית במג'דל שמס שהובילה למותם של 12 נערים ונערות, צה"ל נערך לתגובה מול חיזבאללה ובמקביל חוסל איסמעיל הנייה בטהרן. הכוננות הרב-זירתית הגיעה לשיא. בצבא אמרו למבקר: בואו נתמקד כרגע בשישה נושאים, שהם כשליש מכמות נושאי שלב א'.
"דווקא בשלב הזה פתאום הזמן דחק בצוותי המבקר", אומרים בצבא. "העבירו לנו על אחד הנושאים - כיתות הכוננות ומרכיבי הביטחון ביישובים - שישה דפים עם עשרות שאלות, ותשובות שנידרש לספק בתוך ימים אחדים. אמרו שהדוח גם כך מוכן ב-95% ושאנחנו מבוקר משני בו. לפתע המבקר דרש גם את החומרים של תחקירי המלחמה, שרובם - מלבד הקרב בקיבוץ בארי - בכלל לא הסתיימו".
לכך נכנס גם הדיון בעליון על חוות דעת מודיעינית-מבצעית מסווגת שהגיש צה"ל לשופטים, "באופן חד-צדדי" לטענת אנשי המבקר, ובה דרישה להשהות את הביקורת - ואכן הוצא צו ביניים. הביקורת, גם על הנושאים "הרכים", נעצרה. "מדובר במאות מפקדים בכירים שנלחמים ועסוקים במשימות בכל הזירות", הוסיפו בצה"ל. "זה תהליך ארוך, לא שיחה של חצי שעה".
בצבא התרשמו: הדוחות של משרד המבקר נכתבו עוד לפני תשובות צה"ל - המטרה סומנה לפני שהחץ נורה. תוסיפו לכך את עננת הזיקה בין אנגלמן לנתניהו, ותקבלו מתכון בטוח לכישלון הביקורת על הצבא וחקר האמת.
עם העלאת הכוננות בסוף יולי, גם בפיקוד העורף נבלמה הביקורת. מערכים שלמים בפיקוד גויסו מחדש. חקירת נושאים כמו מיגון האוכלוסייה, פינוי וטיפול בקשישים ובמוגבלים בשעת חירום נעצרה. הפיצוץ בעליון, שהגיע לשיאו בצו הביניים להפסקת כל הביקורת, היה רק צד אחד - גלוי - למשבר. תפוח האדמה הלוהט ביותר, כאמור, נוגע לתחקירי המלחמה שמתנהלים בצבא.
נזכיר: הרמטכ"ל רצה בתחילת השנה לכונן ועדות תחקור חיצוניות ועצמאיות, בראשות אלופים בדימוס שהתרחקו מתקופתם על מדים מספיק זמן כדי לחקור את כשלי המלחמה, לפני ואחרי 7 באוקטובר. זאת, בדומה לוועדות אלמוג ואיילנד אחרי מלחמת לבנון השנייה. בדרג המדיני נבהלו מהיוזמה, התנפלו מיד על הרמטכ"ל, והתוכנית שנחשפה ב-ynet - והייתה על סף הענקת כתב מינוי לבכירים לשעבר כסמי תורג'מן, יואב הר-אבן ושאול מופז - נגדעה.
"צוותי המבקר רוצים שנפתח להם את המחשבים שלנו, שבהם מרוכזים חומרי התחקירים שעדיין מתנהלים, ובמקביל הוא מודיע שיהיו מסקנות אישיות נגד מפקדים. איך אפשר להתנהל ככה?", תוהים בצה"ל. "הוא רוצה לקיים ביקורת מבלי לקיים ביקורת. ביקורת עושים לפי נושאים מסודרים מוגדרים, ועל כל נושא צריך לשבת, לרדת לפרטים".
6 צפייה בגלריה
המבקר טוען: "הביקורת עניינית, דורשים חומרים גם ממשרד ראש הממשלה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גורמים בצה"ל חושדים שהמבקר מעוניין להאשים בעיקר את הצבא במחדל 7 באוקטובר, ולא את הדרג המדיני. קיים גם פחד מהדלפות של חומרי התחקירים או עדויות של קצינים מבוקרים. במילים אחרות: בכך ייחרת בתודעה הישראלית הנרטיב שלפיו רק צה"ל אשם - ולא תשנה שום מסקנה עתידית של ועדת חקירה ממלכתית.
לפי גורמי משפט צבאיים, חוק מבקר המדינה גובר על חוק חיסיון התחקירים במצב של התנגשות ביניהם, ולכן נוצרה בעיה מובנית בתחקירים הפנימיים - עדות של מח"ט בצבא או של ראש מחלקה ב-8200, שתצא החוצה למבקר המדינה, תתגלגל גם לתקשורת, תהפוך לפומבית ועימה גם הפגיעה בשמו הטוב של אותו קצין, אם יודה בטעות שלו עצמו, כמתבקש בתרבות התחקור הצבאית. לכן הוצמד עורך דין לכל קצין, אך המחיר הוא בזיהום אפשרי של התחקירים, כפי שנחשף כאן.
אחת השאלות המרכזיות שעולות מהמלכודים שנוצרו מהמצב הקיים נוגעת לכך שהמטה הכללי לא דן אפילו בהמלצה לדרג המדיני להפסיק בהגדרת המצב כ"מלחמה". אם מדינת ישראל תשנה את ההגדרה למה שבאמת קורה בשטח - לוחמה בעצימות מוגבלת ולא באמת מלחמה שלא נוגעת ביום ליום לרוב האזרחים - או אז ניתן יהיה לתחקר ולבדוק, לשפר ולתת תשובות לציבור – וגם להסביר ולהוכיח מדוע ומי אשמים במחדלים.
"החבל עדיין מתוח בכל הגזרות, מבחינת הפעלת כוחות, כוננויות, סיכון גבוה למלחמה אזורית, צווי 8 שעדיין מוארכים, מצב חירום מיוחד בעורף", הסבירו בצבא את התשובה לשאלה הזו. "נכון, אנחנו לא באותו הקצב שרצינו לטפל ולסיים את התחקירים אצלנו, אבל מעמד התחקיר עלול להיות בבעיה לאור דרישות המבקר. הוא יצטרך להתחייב לחיסיון פרטים, וגם מול משפחות שכולות נהיה בבעיה".
תא"ל במיל' איתן דהן שימש כמבקר מערכת הביטחון בעשור הקודם. לפני כן גדל בחיל ההנדסה הקרבית כקצין לוחם וכמפקד בכיר בזרוע היבשה. כמבקר מערכת הביטחון היה שותף לכאורה למסורת הצה"לית של הסתרת הליקויים השנתיים בצבא מהציבור, שהחלה לפניו ונמשכה אחריו. כקצין שטח מנוסה הכיר לכאורה כל אבן בהזנחת כוחות היבשה לאורך השנים. היום הוא הדמות הדומיננטית במשרד המבקר, כראש החטיבה הביטחונית. מולו ומול צוותיו נותר בצה"ל שמץ של כבוד מקצועי, אך בשל היקף הכישלונות, גם צוותים שאינם ביטחוניים - מחטיבות אחרות - מתחקרים את צה"ל מטעם המבקר.
"עם הצוותים של איתן יש לנו שפה מקצועית משותפת, אבל גם הם לפתע גלשו לנושאים אחרים", מתגוננים בצה"ל בתיאורם את תקופת הביקורת הקצרה שהספיקו. "הייתה תחושה שהם קיבלו החלטה להתחיל עמוק, חזק ומהר ולהספיק בחופזה כמה שיותר נושאים לביקורת על צה"ל".
אז בינתיים המבקר עסק בעיקר בנושאי שוליים כמו טיפול בסטודנטים שבמילואים וסיוע לעסקים קטנים, לצד תשלום לגמלאי הצבא במלחמה והממשק של צה"ל עם בנק הדם.
6 צפייה בגלריה
בצבא הורו לקצינים לא לשתף פעולה באופן "בלתי מתואם" עם צוותי המבקר. רכבים שרופים ברעים
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
הצבא, כך נודע ל-ynet, הוציא הנחיה לקצינים שלא לשתף פעולה באופן "בלתי מתואם עם לשכות המפקדים" עם צוותי המבקר. המשמעות: אם קצין בצבא רוצה לדווח למבקר על ליקוי חמור סביב המלחמה שטרם תוקן, הוא יכול לעשות זאת רק באישור מפקדיו. עוד נודע כי יש קצינים, בעיקר במילואים, שעקפו הנחיה זו ופנו בחשאי - כמעט בתחנונים - למבקר עם חומרים על ליקויים בתפקוד הצבא.
במשרד מבקר המדינה אומרים שיחסי האמון ההדדיים שצלחו לאורך שנים בביקורות על הצבא עדיין קיימים מבחינתם. עוד נודע שרק לפני כשנה קיים המבקר ביקורת חריפה עם "ממצאים קשים" על מוכנות פיקוד הצפון למלחמה, והיא טרם נחשפה בגלל רגישותה.
דהן הסכים לבדוק נושאי ביניים בתקופה הזו, שאינם רכים, אך גם לא בליבה המבצעית: למשל רמת הציוד והכשירות של הלוחמים. צה"ל, לפי המבקר, מנע ממנו להיפגש בנושא אפילו עם קצין מילואים ראשי, שאינו מעורב בלחימה. "הצבא מורח אותנו", אמרו במשרד המבקר. "הוא נותן למפקדים בכירים שחלקם גם ככה סיימו את תפקידם, כמו דן גולדפוס, להתראיין במשך שעות, למפקדי טייסות לתאר את 7 באוקטובר בטלוויזיה. ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה נמצא בבית, הוא לא פנוי לתת תשובות לצוותים שלנו?".
במשרד המבקר טוענים שדהן, כחבר פורום מטכ"ל במשך ארבע שנים שמכיר היטב את הנפשות הפועלות, נתן מרחב נשימה ולא הפריע למפקדים שעסוקים בליבת העשייה, חרף הצורך הקריטי בביקורת, בתחקור ובהשבת אמון הציבור שהתרסק. "גם בשב"כ קפצו על העגלה ועצרו את שיתוף הפעולה אחרי האירועים הביטחוניים האחרונים", אמרו במשרד המבקר.
הציבור ממתין לתשובות
בינתיים, הורים לתצפיתניות דרשו ממבקר המדינה שיתערב ביתר שאת בביקורת על צה"ל ותהו מתי יקבלו תשובות למחדלים שהובילו לחטיפה ולרצח בנותיהם. "יש בעיית אמון בתוך הצבא", הוסיפו בסביבת המבקר. "למה שמח"ט ישיב לשאלות קשות בזמן שאת המטכ"ל לא מבקרים?".
בנוגע לטענה כי אנגלמן עשוי להעניק פטור מאשמה לדרג המדיני על רקע מינויו השנוי במחלוקת על-ידי נתניהו, טוענים גורמים במשרד המבקר: "הביקורת היא עניינית. עד כה תחקרנו יותר משרדי ממשלה על המלחמה מאשר גופים בצבא. גם ממשרד ראש הממשלה אנחנו דורשים חומרים בעת הזו". עוד מסבירים במשרד המבקר כי כל דוח ביקורת יזכה לחיסיון והשחרת סוגיות רגישות.
דובר צה"ל מסר: "צה״ל מכבד את מוסד מבקר המדינה ומשתף עימו פעולה בהתאם לחוק, כך היה גם בביקורת הבזק של מבקר המדינה בפיקוד הצפון ביולי 2023. גם כעת, צה״ל פועל לאפשר כל ביקורת, מבלי לפגוע במאמץ המלחמתי ובקשב הפיקודי ההכרחי לשמירת ביטחון המדינה ועמידה במטרות המלחמה. צה״ל הציע להתחיל לקיים ביקורות במספר נושאים באופן מידי, אך מבקר המדינה דחה הצעה זו וטעמיו עימו".
גורמים במשרד מבקר המדינה מסרו: "צה"ל אינו מוכן לאפשר את השלמת טיוטות הדוחות שכמעט הושלמו וממתינות להתייחסות נקודתית שלו בנושאים חשובים ביותר כמו הגנת היישובים בדרום ורישוי המסיבה ברעים; אינו מוכן להציע לוחות זמנים או מתווה עתידי כלשהו ביחס לשאר נושאי הביקורת; בנוסף, צה"ל הודיע כי אינו מוכן להעביר את המסמכים שנאספו על-ידו לצורך עריכת התחקירים הפנימיים או את התחקירים עצמם, בין שהושלמו ובין שלא. בפרט צה"ל הודיע כי לא יעביר את התחקיר בעניין הלחימה בבארי, אף שתחקיר זה הושלם.
"הטענות שהעלו (צה"ל, שב"כ והיועמ"שית), ולפיהן עריכת ביקורת המדינה בזמן לחימה פוגעת בביטחון המדינה ובקשב המפקדים, מלמדות על היעדר הפנמה של חשיבות הביקורת ותפקידה. הטענות הללו גם אינן מתיישבות עם העובדה שבד בבד עם הלחימה צה"ל מוצא קשב לעניינים נוספים, כמו עריכת טקסי פרישה לקצינים, ראיונות של קצינים בתקשורת ועריכת תחקירים פנימיים, שחלקם - לפי הפרסומים בתקשורת - חופפים במידה רבה את נושאי ביקורת המדינה ודורשים הסטת קשב. הביקורת תיערך תוך התחשבות באילוצים מבצעיים. דירוג שלבי הביקורת בצה"ל נעשה בדיוק מטעם זה, כשהשלבים הראשונים אינם נוגעים לליבת המערכים המבצעיים של הצבא. צה"ל ניהל את המגעים תוך 'גרירת רגליים' ונמנע מלקיים הידברות של ממש".
משב"כ לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.24
