לצד המערכה המתמשכת בעזה ולאורך גבול הצפון, הזירה השלישית שמערכת הביטחון עסוקה בה היא יהודה ושומרון, שחמאס והג'יהאד האיסלאמי-פלסטיני וגם האיראנים וחיזבאללה משקיעים מאמצים רבים כדי להפוך אותה לזירת מלחמה פעילה.
2 צפייה בגלריה
דחפור צה"לי חושף מטעני חבלה במחנה הפליטים בטול־כרם | צילום: REUTERS/Mohammed Torokman
"צה"ל נחל בשבוע שעבר הצלחות רציניות בפעילות ההתקפית שלו בכמה מחנות פליטים ביו"ש נגד ה'גדודים' החמושים שקמו בהם ושמנסים לפגע בעיקר באמצעות מטעני נפץ, מכוניות תופת וירי על רכבים ישראליים בצירי התנועה. ההצלחות האלה עדיין אינן מבטיחות שלא תהיה התלקחות רבתי שכנראה עודנה לפנינו", אומר גורם ביטחוני.
מלבד מבצעי ה"חפש והשמד" מבוססי המודיעין במחנות הפליטים, משתדל צה"ל למנוע הצטרפות כוללת של האוכלוסייה ביהודה ושומרון, שתהפוך את גל הטרור והאינתיפאדה הכבושה לאינתיפאדה מלאה. לכן, בניגוד לדרישות המתיישבים ביהודה ושומרון, צה"ל מסיר חסמים שהוטלו בעקבות מכוניות התופת ומשתדל לאפשר לאוכלוסייה חופש תנועה ופרנסה גדולים ככל האפשר.
2 צפייה בגלריה
חמוש בכפר טובאס יורה במהלך הלוויה למחבלים שחוסלו על-ידי צה"ל
(| צילום: REUTERS/Raneen Sawafta)
במערכת הביטחון סבורים שהעובדה שרוב הצעירים הפלסטינים ביהודה ושומרון מובטלים כעת כי הם אינם יכולים לעבוד בישראל, היא אחד הדברים שמובילים לעלייה ההולכת וגוברת בפעילות הטרוריסטית, עד כדי חשש מהתנפלות המונית של פלסטינים על יישובים ישראליים שנמצאים בקרבתם.
בפיקוד מרכז עושים כמיטב יכולתם, אבל עד שגבול ירדן לא ייחסם, וכל עוד קיצוניים ימשיכו לעשות פרעות ביישובים פלסטיניים, השטח - כך אומרים בצה"ל - לא יירגע
בפיקוד מרכז, בפיקוד האלוף אבי בלוט ומפקד אוגדת איו"ש יקי דולף, עושים כמיטב יכולתם באמצעות פעילות התקפית ומודיעין משובח, אבל עד שגבול ירדן לא ייחסם כמו שצריך, וכל עוד גורמים קיצוניים בקרב המתנחלים ימשיכו לתקוף ולעשות פרעות ביישובים פלסטיניים, השטח - כך אומרים בצה"ל - לא יירגע.
בצה"ל נמנעים מלומר זאת ישירות, אבל אנשי מילואים שמשרתים בשטחים, בהם קצינים בכירים, אומרים שלמעשה הדרג המדיני ובעיקר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר סמוטריץ' הם הגורמים הישירים לכך שהפעילות הטרוריסטית לא מתמעטת, אלא מתרחבת לאזורים שמדרום לצפון השומרון, ששם מוקד התסיסה. לטענת מפקדים בכירים במילואים ובסדיר, צה"ל נמנע מלבצע מעצרים שהשב"כ מבקש אותם ברחבי יהודה ושומרון, פשוט מפני שאין לו מספיק מתקני כליאה שהשר לביטחון לאומי ומשרדו היו אמורים לספק. התוצאה היא שמחבלים רבים ומוקדי מידע על טרור מסתובבים חופשי פשוט מפני שאין מקומות לכלוא אותם.
סכנת הפשיעה הלאומנית
גם ההשתוללות של הפורעים היהודים, מה שמכונה "הפשיעה הלאומנית", גורמת לצעירים פלסטינים רבים להצטרף למעגל הטרור. משטרת ש"י אינה ממלאת את תפקידה, וצה"ל נאלץ בלית ברירה לשמש גם כמשטרה אזרחית מבלי שיש לו הסמכויות החוקיות לכך, ולכן לכל היותר מצמצם את הנזקים אך לא מונע את החיכוך בין האוכלוסיות. "המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו על סף התפוצצות גדולה ביהודה ושומרון", אומר קצין בכיר שחזר לא מזמן מודאג מאוד מסיור בשטח. הבעיה היא שאם ביהודה ושומרון תתלקח אינתיפאדה רבתי, צה"ל יצטרך להשקיע שם כוחות רבים שאין לו.
התנהלות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שעולה להר הבית, ובניגוד לסטטוס-קוו מעודד קיום תפילות במקום, גורמת גם היא לזעם רב ועל-פי גורמי ביטחון עשויה להבעיר לא רק את זירת איו”ש, אלא את העולם הערבי כולו.
מדיון ביטחוני שכינס ראש הממשלה ביום חמישי בערב בבסיס הקריה בתל-אביב, בהשתתפות צוות המשא ומתן ובכירי מערכת הביטחון, עולה שצה"ל יצטרך לבצע גיוס מילואים מלא כדי שיוכל להילחם בעת ובעונה אחת בעצימות גבוהה בכל הגזרות. "זה אפשרי", אומר קצין בכיר, "אבל הדרג המדיני חייב לתרום את חלקו למאמץ אם במוכנות מקסימלית לפשרות בעניין עסקת חטופים, ואם סינוואר יסרב אז בהרגעת המתנחלים ובסיוע למאמץ המודיעיני שלנו ביהודה ושומרון".
קשה שלא להבחין בצרה נוספת: התסכול העמוק של הדרג הצבאי מהיחס של הדרג המדיני אל הפיקוד הבכיר של צה"ל, להמלצותיו בעניין החטופים ולניהול המלחמה בכלל. זה מתחיל בהאשמות שמוטחות כמעט על בסיס יומי בבכירי צה"ל על-ידי שרים ואפילו רה"מ עצמו. מאשימים אותם בלעדית למחדלי 7 באוקטובר הנורא וגם בניהול כושל של המלחמה. "זה לא צודק ומחבל במאמץ המלחמתי", אומר קצין בכיר מאוד במילואים, שמכיר היטב את הלכי הרוח בצה"ל. "הם מאשימים ישירות את הרצי הלוי ודורשים את התפטרותו בשעה שנוכחותו חיונית לניהול המלחמה. הדרג המדיני גם מנסה להצית מלחמת גוג ומגוג, בעיקר סמוטריץ' ובן גביר, שבעקבותיה יגורשו כל הפלסטינים לשיטתם מיהודה ושומרון ומרצועת עזה ואז אפשר יהיה להגשים את חזון ארץ ישראל השלמה שהיא בשליטה יהודית בלעדית. כך הם חושבים ברצינות וזה מתכון לאסון", אומר אותו קצין בכיר במילואים שעימו שוחחתי השבוע. לדבריו, "אין במטכ"ל כרגע 'מלחמת גנרלים' כמו שהייתה ב-73' בזמן מלחמת יום הכיפורים. אפילו לא קרוב לזה. דווקא אלופי המטכ"ל עובדים זה עם זה בתיאום ושוברים את הראש כיצד להצליח במלחמה כזו שהאמריקנים וגם צבאות אחרים נכשלו בה בווייטנאם, באפגניסטן ואיפה לא".
אבל הטענה העיקרית של הדרג הבכיר בצה"ל מתמצה באמירה ששמעתי השבוע: "יש לנו הצלחות יפות ברצועת עזה, ביו"ש ואפילו בפעילות האווירית שלנו בצפון, אבל ההצלחות האלה ברמה המערכתית לא מתורגמות על-ידי הדרג המדיני להישגים אסטרטגיים, כי פשוט לא מתקבלות החלטות נחוצות. אין החלטה לגבי ממשל אזרחי חלופי לממשל חמאס בעזה, אין החלטה לגבי מתי ואיך בצפון ואנחנו עדיין לא חושבים אפילו איך מתמודדים, יחד עם האמריקנים, עם הדהירה של איראן לגרעין". התסכול של הקצונה הבכירה מהיעדר ההחלטות בכל התחומים של הדרג המדיני, גורם לקצינים בכירים רבים בימים אלה לשקול אם 'להניח את המפתחות על השולחן' ולפרוש תוך שהם מאשימים בפומבי את נתניהו ושריו בדשדוש המתמשך שצפוי לנו מכאן ואילך.
נשארים עד להכרעה
נכון שחלק ניכר מאותם קצינים בכירים מרגישים צורך לפרוש גם בשל חלקם במחדלי 7 באוקטובר. אני יכול לומר משיחות עם כמה מהם שזה רובץ ומעיק עליהם יום ולילה, אבל הם משוכנעים שבשעה הזו בעיצומה של המלחמה, פרישה בבת אחת של כמה מהם או של הבכירים ביותר ובהם הרמטכ"ל, גם תחבל במאמץ המלחמתי ובתוכניות שעומדות לצאת לפועל וגם תגביר את הפילוג והשסע הפנימי בעם ותחמיר את מצבנו הביטחוני. לכן בכירי המטכ"ל לפחות מתכוונים להישאר ולהביא את צה"ל להכרעה בכל החזיתות, אולי לא בבת-אחת אבל לפי הלכי הרוח במטכ"ל נראה שהם חושבים שאפשר לעשות זאת, ובלבד שהדרג המדיני יקבל סוף כל סוף החלטות שיאפשרו לצה"ל ליזום ולהגיע להכרעה אסטרטגית, לפחות בכל מה שנוגע לרצועת עזה ולזירה הלבנונית.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.24
