אנחנו מתקרבים לרגע של משבר חוקתי. מאז הוקמה הקואליציה הנוכחית היה חשש שהרגע הזה מתקרב. זה לא יהיה רק רגע של משבר. זה יהיה רגע של חורבן. אנחנו בשעת מלחמה. אסור להגיע לרגע כזה בימים רגילים. בוודאי שאסור להגיע לרגע כזה עכשיו, כאשר ישראל נמצאת במערכה רב-זירתית, כאשר הצפון תחת הפגזות בלתי פוסקות, כאשר 101 חטופים, חיים ומתים, נמצאים עדיין בידי חמאס, וכאשר איראן מחפשת כל דרך כדי לפגוע בישראל. אין צורך, ממש לא, לפגוע בעצמנו. אין צורך להעניק מתנות לציר הרשע. אין צורך בגילוי חולשה, שרק תעודד את התיאבון של שונאי ישראל.
ברגע ששר המשפטים יסרב לממש את ההחלטה הוא יוביל את ישראל לשבר הגדול ביותר בתולדותיה. זה הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו עכשיו
החלטת בג"ץ, שכופה על שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, התקבלה בתגובות זועמות. "החלטה בלתי חוקית", אומרים בליכוד. וברגע ששר המשפטים יסרב לממש את ההחלטה הוא יוביל את ישראל לשבר הגדול ביותר בתולדותיה. זה הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו עכשיו.
זה לא חשוב כרגע מי צודק, משום שזה ממש לא רלוונטי. טעה לוין כאשר במקום רפורמה שמערכת המשפט זקוקה לה הציג תוכנית פעולה שמחליפה את הדורסנות המשפטית בדורסנות הפוליטית. טעו אלה שהצהירו על "אי-התנדבות" ו"אי-התייצבות" כדי לסכל את הפרויקט של לוין. טעו שופטי ביהמ"ש העליון שקיבלו, גם בשנתיים האחרונות, שורה של החלטות שרק החמירו את הבעיה. שוב טעה לוין כאשר התעקש לחרוג ממסורת ה"סניוריטי" שלפיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא ביהמ"ש העליון. וטעו שוב שופטי ביהמ"ש העליון כאשר דחו על הסף את הפשרה שהציע לוין, על כל חלקיה.
אין צדיקים בסיפור הזה. אין אמת מוחלטת. היוזמה לרפורמה הייתה יכולה להיות ראויה. אבל רפורמה חוקתית לא עושים בכפייה ולא ברוב קואליציוני דחוק
אין צדיקים בסיפור הזה. אין אמת מוחלטת. היוזמה לרפורמה הייתה יכולה להיות ראויה. אבל רפורמה חוקתית לא עושים בכפייה ולא ברוב קואליציוני דחוק. דיונים של שנים קדמו לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק. הרעיון החדש הוא להעביר בחקיקה מזורזת חוק שלפיו נשיא ביהמ"ש העליון ייבחר רק ברוב של שבעה בוועדה לבחירת שופטים. זה עוד ניסיון למחטף. רפורמה חוקתית עושים במשא ומתן. רפורמה עושים עם הסכמה רחבה. רפורמה עושים עם נכונות לפשרות ולא על ידי עקשנות הרסנית. שום דבר מהדברים הללו לא היה ביוזמה של לוין. זו בדיוק הסיבה שאף אחד מהמשפטנים שהשמיעו ביקורת נוקבת על האקטיביזם השיפוטי לא תמך ברפורמה של לוין.
עכשיו אנחנו ברגע משברי. מותר להעלות טענות נגד החלטת בג"ץ. ספק אם יש פרופסור למשפטים, גם מחסידי האקטיביזם, שלא העביר ביקורת נוקבת נגד אחת מהחלטות בית המשפט העליון. כתבי העת המשפטיים, בישראל ובעולם, עמוסים בביקורת כזאת. החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לפסול חוק שהגביל את המימון של חברות ענק לפוליטיקאים זכתה לתגובות בוטות גם מצד נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, וגם של מאמרי מערכת בעיתונים שאמונים על כיבוד שלטון החוק. אובמה צדק, אמרו כמעט כל מומחי המשפט, והשופטים טעו. אבל אף אחד לא העלה בדעתו שלא לציית להחלטה. משום שאי-ציות הופך מדינה מתוקנת למדינה מקולקלת. שלטון החוק הוא חלק מחוזקה של המדינה. זה לא אומר שהחלטות משפטיות ושיפוטיות הן אמת עליונה. זה אומר שאם לא יצייתו להן - זה יהיה תחילת הסוף של הדמוקרטיה.
רק לפני עשרה ימים פירסמתי מאמר שביקר את עמדת השופטים בעניין המשבר הנוכחי. So what. גם לוין ושאר אנשי הליכוד רשאים להעביר ביקורת. מה שמותר לאובמה מותר גם להם. אבל הם לא רשאים להגיע לסרבנות. יש מצבים נדירים שבהם סרבנות מוצדקת. החלטות שדגל שחור מתנופף מעליהן אינן ראויות לציות. זה נכון לחיילים בשדה הקרב וזה נכון לפוליטיקאים. אבל החלטה על כינוס הוועדה למינוי שופטים? זו סיבה לסרבנות? השתגעתם? אם כל החלטה שצד פוליטי מסוים מתנגד לה תיתקל בסרבנות - ישראל תגלוש מדמוקרטיה לאנרכיה.
שלמה קרעי, כמעט כצפוי, היה הראשון שקפץ בקריאה ללוין שלא לכבד את החלטת בג"ץ. זה מעניין. משום שאותם אלה שיצאו בשצף קצף נגד גילויי ה"אי-התייצבות" בשנה שעברה, מצד המחאה, עומדים עכשיו בראש הקריאה להפרה ברוטלית של החלטת ביהמ"ש העליון. זו סרבנות בדרגתה הגבוהה וההרסנית ביותר. ואם חלילה עצתו של קרעי תתקבל, ואם לוין יתעקש, ואם החלטת בג"ץ לא תכובד, מה יאמרו שרי הממשלה למיליוני ישראלים שיש להם אינספור טענות, רבות מהן מוצדקות, נגד משרדי ממשלה, נגד צה"ל, נגד כל גוף ממלכתי? סרבנות? זה מה שאתם מציעים? זה רע כאשר זה מגיע ממיעוט רדיקלי, אנטי-ציוני משמאל ומימין. אבל שרי ממשלה? זה כדור שלג שיוביל אותנו לחורבן. עדיין לא מאוחר להגיע לפשרה. גם השופטים, גם לוין, מתבקשים לרדת מהעץ.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.24
