לאחר כמעט שנה ללא נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ולאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ נגד שר המשפטים יריב לוין על שלא כינס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא, התכנסו שופטי בג"ץ לדון בנושא. מה עתיד לקרות בעקבות החלטתם? על מה מתווכחים הצדדים ומהו עיקרון הסניוריטי? עושים סדר במשבר המשפטי.
מדוע נדרשה הכרעת בג"ץ כדי לכנס את הוועדה?
שר המשפטים יריב לוין, שהוא גם יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, סירב לכנס אותה כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון ושני שופטים, במקום הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון שפרשו לפני שנה לגמלאות. בעוד חודש יפרוש גם מ"מ הנשיאה עוזי פוגלמן, שלוין סירב למנות כנשיא, ובמקומו צריך למנות שופט עליון.
לוין תוקף את בג"ץ אחרי הפסיקה
(צילום: דוברות השר יריב לוין)
מדוע השר מסרב למנות נשיא ושופטים לעליון?
לדעת לוין יש לשנות מהיסוד את שיטת בחירת השופטים ובעיקר את בחירת שופטי העליון. הוא מבקש להעביר את כובד ההשפעה שיש לשופטים ולחברי לשכת עורכי הדין, אל הפולטיקאים ונבחרי הציבור. בנוסף, הוא מבקש להעביר מהעולם את עיקרון הסניוריטי, שעל פיו השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה לנשיא. לטענת לוין, בחברה מודרנית אדם נבחר על פי כישוריו, והוא וחבריו לדעה מבקשים שנשיא העליון יהיה שופט שמרן הדוגל בריסון משפטי. מערכת המשפט לעומת זאת מקדשת את הסניוריטי, שמונע לשיטתה תחרות פנימית בין השופטים ושומרת על עצמאות שיקול דעתם של השופטים - כיוון שאינם תלויים בפוליטיקאים לצורך קידומם.
אם כך, מדוע כונסה בכלל הוועדה לבחירת שופטים?
לוין השתכנע לפני כשנה, גם בעקבות עתירה שלא התבררה בסופו של דבר, שיש לכנס את הוועדה. בשל המלחמה שפרצה ובשל מחסור בכ-200 שופטים בכל הערכאות הנדרשות לשם מתן שירות לציבור, הסכים לוין לכנס את הוועדה ובלבד שכל מינוי ייעשה ב"הסכמה רחבה" של חברי הוועדה. לשם בחירת נשיא עליון נדרש רוב של לפחות חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה, והשר דרש אז מכל חבריה להסכים ברוב גדול על כל מועמד ולא להסתפק ברוב רגיל. לבחירת שופט עליון רגיל נדרש רוב גדול יותר, של שבעה חברי ועדה.
מה טענו הצדדים בעתירה לבג"ץ?
העותרים והיועמ"שית גלי בהרב מיארה טענו שהשר אינו יכול למתוח את סמכותו לעכב בחירת נשיא לעליון בלא הגבלת זמן. מנגד, לוין - באמצעות עורך דינו ציון אמיר, טען שהוא יכול להפעיל את סמכותו ולדעתו לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בנושא כיון שהוא מצוי בניגוד עניינים.
מה הייתה הצעת לוין שנדחתה?
שר המשפטים אמר שהוא רוצה למנות נשיא עליון ב"הסכמה רחבה", במסגרת "עסקת חבילה". בעסקה כזו הסכים למנות את השופט עמית כנשיא, לבחור שני אנשי אקדמיה שמרנים התומכים בעמדותיו בנוגע למהפכה המשפטית ואילו להשאיר את בחירת השופט השלישי לשופטים. עיקר התנגדות השופט פוגלמן הייתה לשני המועמדים – ד"ר אביעד בקשי מ"פורום קהלת" וד"ר רפי ביטון - בטיעון שהם כופרים בכללי התנהלות ורוחב הסמכות של בית המשפט העליון.
מה קבע בג"ץ?
בג"ת סבר כי העליון אינו מצוי בניגוד עניינים שכן בחירת נשיא לבית המשפט העליון מהותית מכיון שהוא מהווה סמל שלטון בדמוקרטיה וסמל לעצמאות מערכת המשפט. בנוסף קבעו השופטים שאף ש"הסכמה רחבה " רצויה מאוד, השר מתח את סמכותו כיו"ר ועדת הבחירה מעבר לזמן סביר ועליו לכנסה לבחור נשיא על פי לוח הזמנים המקובל בחוק. מדובר בהליכים שימשכו כחודשיים.
האם הכרעת בג"ץ פירושה שמעתה העניינים יסתדרו?
ממש לא. לוין אינו מכיר בפסיקת בג"ץ, וטוען שאינה חוקית אך יכבד אותה. הוא מתכוון להניע את הליך הבחירה ולהציע את השופט יוסף אלרון שהציג את מועמדתו לעליון שלא על פי שיטת הסניוריטי. השופטים יציעו את יצחק עמית, השופט הוותיק ביותר שלו יש רוב של שישה מתוך תשעת חברי הוועדה. אך השר כבר הודיע שלא יכבד את נשיאותו של עמית בכל הקשור לניהול המערכת: מינוי שופטים נוספים, מינוי נשיאים וסגני נשיאים ופרוצדורות נוספות הדורשות הסכמות משותפות.
