שקיות הפתעה מלאות בחטיפים, פיצוחים, פחיות בירה, קפה שחור ובקבוקי "לימונערק" ימלאו הערב (שלישי) את כיכר החטופים בתל אביב. אלה הם הדברים האהובים על התאומים זיו וגלי ברמן, שמציינים היום יום הולדת 27 בשבי חמאס. חבריהם של התאומים מהפסטיגל, שם עבדו כתאורנים, הכינו סרטון לכבוד יום הולדתם וקראו להשיבם כמה שיותר מהר.
שני הצעירים היו רגילים לחגוג בשמחה גדולה, מוקפים בחברים מקבוצת אשל של קיבוץ כפר עזה, וחברים נוספים שהתגבשו במהלך התיכון. אותם חברים החליטו להרים להם יום הולדת גם השנה, ולהציג לציבור את תמונת המראה האבסורדית בין החגיגה השמחה תמיד של זיוי וגלי - לבין יום ההולדת שלהם השנה, בשבי.
החברים מהפסטיגל במחווה ליום הולדתם של התאומים ברמן
(צילום: מטה משפחות החטופים)
"כל הדבר הזה קורה מהסיבה שאנחנו לא מסוגלים לשבת בבית ביום הזה, והאמת שבאף יום", מספר עידו גלוב, חברם של התאומים. "יש לחבורה שלנו לו"ז שבועי בדיוק כמו בעבודה, אנחנו עצרנו את החיים ועובדים בגלי וזיוי. פחדנו פחד מוות מהיום הזה, אנחנו עדיין מפחדים ממנו. לא האמנו שנגיע אליו בכלל, הם נחטפו שבועיים אחרי שחגגנו את יום ההולדת הקודם שלהם, לא דמיינו שתעבור שנה".
פעם, חגיגת יום הולדת של גלי וזיוי הייתה מתרחשת במועדון הפורום בבאר שבע. אלון עמר, אחד מחבריהם, סיפר שבשנה שעברה החזירו החברים עטרה ליושנה: "בשנתיים-שלוש האחרונות היינו מפוזרים בטיולים, גם גלי וזיוי היו בדרום אמריקה, ימי ההולדת לא הסתנכרנו. בשנה שעברה החלטנו להחזיר את המסורת ויצאנו לפורום לחגוג להם".
זיו וגלי ברמן גדלו בכפר עזה, ומעולם לא חגגו בנפרד. "גלי ואני הכרנו בכדורגל", ממשיך עמר. "זה קצת מצחיק אבל בשבילי הוא כמו דמות אב. הוא לקח אותי תחת חסותו ונתן לי לגור איתו כשלא היה לי מקום בבית. הוא תמיד מלא בנתינה, עוזר לכל אחד. אני משתדל לא לדמיין אותם שם. הם מאוד חזקים. אני רואה את זיוי מנסה להתחבר אליהם, הוא ימשיך להיות חמוד ומתוק, הוא בן אדם כזה שאי-אפשר לכעוס עליו. גלי אני מאמין שיותר חמום מוח, נגיד ככה".
"שבוע וחצי לפני החטיפה גלי ואני היינו ביחד בסיני, חגגנו חופש, חיים", מספרת יובל טלקר, חברתם של זיו וגלי לקבוצת אשל. "עשרה ימים אחר כך הכל קרה. אני זוכרת כשחילצו אותי מהממ"ד אחרי 30 שעות הייתי עדיין בשוק. ראיתי את אחת החברות מהקבוצה וחיבקתי אותה, והיא אמרה לי שזיוי וגלי לא עונים. שם התחלתי לבכות, ומאז לא הפסקנו".
ביום ההולדת הזה, חבריהם של זיו וגלי לא מצליחים שלא לדמיין את שהותם שם, איך יום ההולדת שלהם נראה הפעם. אסף וינר, חברם לקבוצה גם כן, מבקש להאמין שיהיה להם יום שונה בכל זאת: "יום ההולדת שלהם הוא תמיד פסטיבל, אבל צנוע יותר. תמיד עם החבר'ה, תמיד באווירה טובה. אני רוצה להאמין שאיכשהו היום הם יאכלו קצת, אולי יזכו להתקלח. שהם ירגישו את האנרגיה של כל עם ישראל שחושב עליהם היום".
