"בלה שנת שחרור צבי" - ארבע מילים בלבד גולפו על קלף עץ באורך של חמישה סנטימטרים, שהעביר צבי חרמוני לבת זוגו בלה פלקחין בערב ראש השנה לפני 80 שנה. בני הזוג נעצרו בעקבות השתתפותם במבצעי האצ"ל ונלקחו למאסר, צבי בלטרון ובלה בבית לחם, ובשנת 1944 הצליח צבי להכין את המכתב המאולתר - ולהבריח אותו לאהובתו בתקווה לשחרורם המהיר. בלה השתחררה בסוף 1945 וצבי ב-1949 לאחר ששהה במעצר בסודן ובאריתריאה. מאוחר יותר השניים נישאו והיו ממקימי המושב השיתופי נורדיה.
כעת החליטו ילדיהם של צבי ובלה - שמוליק, חגית ועמוס חרמון, יו"ר דירקטוריון מכללת קיי ובעבר יו"ר המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, להעביר את אותו מכתב מגולף למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. "'שנת שחרור', זו הייתה התקווה של כל האסירים שחיכו לזה בעודם חופרים את המנהרות כדי לברוח ולהמשיך להילחם על הקמת המדינה", אמר עמוס חרמון, שסיפר כי בין הוריו היו התכתבויות נוספות בזמן שהותם בבתי המאסר.
לדבריו, "אבא היה כותב לאמא 'תמסרי שלום' לחבריו באצ"ל ומבקש בצופן לדעת מה שלומם לאחר מבצעים שביצעו. אמא הייתה מספרת ומרככת את ההודעות בדבר מצב חבריו בארץ כדי שידאג פחות".
חרמון הוסיף כי ההחלטה להעביר את הפריט, שהיה עד כה בבית הוריו, למוזיאון נובעת מהרצון שבני הנוער ילמדו דרך זה על אותה התקופה ועל התרומה של אנשי האצ"ל והלח"י להקמת המדינה. "חלק גדול מבני הנוער, בארץ ובעיקר בתפוצות, לא מודע לתקופה ההיא של תקומת המדינה. אנחנו באים מקבוצת מיעוט שהודרה באופן פוליטי ושיטתי מהנרטיב הלאומי ותקומת ישראל בארץ ישראל", אמר.
לדבריו, "הוריי הם אנשי בית"ר שעלו בתנועת ההעפלה הבלתי לגאלית אחרי שלא קיבלו סרטיפיקטים (אישורים) כמו שאר חברי בית"ר, הלח"י והאצ"ל. אבי היה אסיר בכלא עכו, כלא לטרון וגם באפריקה והיה מראשי הכוח שפרקו בחוף כפר ויתקין את התחמושת מאוניית אלטלנה. אימי נכלאה כתוצאה מהלשנה של אנשי הפלמ"ח והייתה כשנתיים בבית הכלא לנשים בבית לחם.
"היה חשוב למשפחתי להעביר את הקלף על מנת שבני הנוער ילמדו, יפנימו ויחזקו את האחדות הפנימית, בעיקר לנוכח השסע ההולך וגדל היום במחוזותינו", הוסיף. "אני מדבר על אודות התקופה ההיא בפני צעירים, חיילים ומשלחות מהתפוצות. אנחנו חייבים להדגיש את חשיבות האחדות ולספר את הסיפור שלנו כשהמוטו העיקרי הוא 'מלחמת אחים – לעולם לא'".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.24
