האדמה זוכרת. פניו הרטובים ומדיו המיוזעים של דובר צה"ל במנהרה שבה נרצחו הירש, כרמל, עדן, אורי, אלמוג ואלכס הסגירו את התנאים הבלתי אנושיים שבהם הוחזקו הגברים והנשים האלה, את הדרך שבה העבירו את השנה האחרונה בחייהם. את הגיהינום שנוצר מבעוד מועד, בתכנון מקדים, של מפלצות אדם, 20 מטר מתחת לחדר ילדים עם איורי מיקי מאוס ונסיכות. מה יכול לצמוח מאדמה כזו, שתחתיה הוחזקו ככה בני אדם חפים מפשע? שבבטנה הולך ונספג הדם של אזרחים ואזרחיות שכל כך רצו לשרוד, כל כך רצו לחיות, אבל הוצאו להורג בדם קר? כלום. בטח לא פרחים. בוודאי לא עתיד. האדמה זוכרת. האנושות נוטה לשכוח, להשכיח, להדחיק.
1 צפייה בגלריה
לצד בובות וציורי קיר בחצר ילדים: המנהרה בה אותרו גופות החטופים
לצד בובות וציורי קיר בחצר ילדים: המנהרה בה אותרו גופות החטופים
לצד בובות וציורי קיר בחצר ילדים: המנהרה בה אותרו גופות החטופים
(צילום: דובר צה"ל )
מחפשים אור. ביום ההולדת ה-40 של כרמל גת, ב-17 במאי, הגעתי לכיכר החטופים בתל-אביב עם עשרות גברים ונשים שביקשו לתרגל יוגה, כי כרמל אהבה יוגה. תחת השמש של חודש מאי, שכבר אז הייתה קופחת, הקדשנו לה 41 ברכות שמש, אחת לשנה הבאה. הזיעה טפטפה לתוך העיניים. מדי פעם מישהו עצר לנוח. לא פשוט לנוע בתוך החום העז. כרמל כבר אז, כנראה, לא ראתה שמש. לא זכתה להרגיש את הרוח נושבת על העורף. גם לא לעצור אחר כך בקפיטריה של בית אריאלה ולקנות משקה צונן. היא הייתה בחיים אז, כנראה זכתה לחיבוק מחבריה. אולי התבדחה על זה שביום הולדתה ה-41 הם יעשו מסיבה משוגעת. הם כבר לא יחגגו יחד. לא יזכו לשנה הבאה. כשמסתכלים בתמונות שלהם, מהחיים שהיו שלהם, רואים אור, וחיות, וחלומות, ועתיד. איך זה קרה להם? איך זה קרה לנו?
אם לא עכשיו. תחושות הזעזוע, החנק והפספוס שלפתו את הגרון והקרביים למראה הסרטון לא יכולות להתנדף במוצאי שבת, כשמחאות ברחבי הארץ קוראות לעסקה. הן לא יכולות להיות רגעיות או סלקטיביות, ובמוצאי שבת להתחלף בכוס יין על המרפסת. ובתרגום ישיר: אי-אפשר להזדעזע משלוליות הדם ובקבוקי השתן במנהרה, ולהתנגד לעסקה שתחזיר את החטופים הביתה. אי-אפשר לאחוז בבית החזה בשיחת המטבחון על הסרטון הבוקר במשרד, ואז להגיד: "כן, אבל ציר פילדלפי" או "הניצחון המוחלט" או "ההתנתקות". הירש, כרמל, עדן, אורי, אלמוג ואלכס חיו ככה - ובסוף גם נרצחו ככה. כמותם יש עשרות חטופים וחטופות שעדיין בחיים. שעדיין יכולים ויכולות לחזור הביתה. לחבק את המשפחה. להקים משפחות משלהם. לחיות. אם טובתם לא ניצבת מולנו ומול הנהגתנו עכשיו - גם מהאדמה שלנו לא יצמח דבר. הפרחים היחידים שנראה יגיעו בארונות. העתיד מקולל.
זו העת לדרוש עסקה ללא עיכובים וללא מניפולציות. כמעט שנה שהם סובלים, שהן מתות, ועימם גם רוח העם הזה, חפץ החיים
רק עסקה. זו העת לדרוש עסקה ללא עיכובים וללא מניפולציות. כמעט שנה שהם סובלים, שהן מתות, ועימם גם רוח העם הזה, חפץ החיים. "צריכים ללמוד טוב מאוד ממה שקרה פה", אמר דובר צה"ל מתוך המנהרה. נקווה שהוא התכוון לכך שבלי עסקה - הם פשוט מתים.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.24