הפיגוע הקטלני במעבר אלנבי בשבוע שעבר סיפק תזכורת לנפיצות הגבול המזרחי עם ירדן. אלא שהסכנה ממנו גדולה ואסטרטגית יותר מאירוע טרור עם נרצחים ישראלים. בצה"ל הולכת ונרקמת תוכנית ענק לסגירת גבול השלום, שהוזנח לאורך שנים ונוצל ביתר שאת בשנה האחרונה על ידי איראן לחמש את ארגוני הטרור ביהודה ושומרון.
התוכנית של הצבא לסגירת הגבול הפרוץ עם ירדן תוצג בימים הקרובים לראשונה לגורמים בכירים במשרדי האוצר והביטחון. כך נודע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". המטרה היא לאתר לה מקורות מימון ואישור תקציבי.
התוכנית תכלול שלושה שלבים שיחולקו לפרקי עבודה בשטח. המיידי: פריסה של מאות אמצעי איסוף, ניטור ותצפית, כמכ"מים ומצלמות על תרנים, לאורך מאות הקילומטרים החשופים שבין אילת למשולש הגבולות בחמת גדר; פריסה של כוחות ניידים מהירים לזינוק לעבר אירועים חריגים כניסיונות חדירה או הברחה, ייתכן שחלקם יהיו על בסיס אווירי עם רחפנים גדולים, תוקפים ואוספים, וכלי טיס נוספים מסוגים שונים; שדרוג דרמטי של המכשול ההנדסי בגבול, שרובו לא כולל היום אפילו גדר, כמו בערבה, או מבוסס על גדר חלודה, נמוכה ומיושנת בת מספר עשורים, כמו בבקעה. את התוכנית מוביל ויציג סגן הרמטכ"ל, אלוף אמיר ברעם.
כל זאת במקביל להקמת אוגדה מרחבית חדשה, האוגדה המזרחית, שתחלוש באופן מרוכז ואחיד על כל השטח, ומתחתיה יפעלו שתיים-שלוש חטיבות מרחביות שמבוססות ברובן על כוחות בט"ש קבועים שמומחים לגזרה.
כיום, לשם השוואה, על גבול ירדן הארוך מגנים כמה גדודים, רק חלק מהם סדירים ומעורבים בחלק שגובל עם יהודה ושומרון, אריות הירדן ולביאי הבקעה. בערבה יש לרוב כוחות מעורבים כברדלס או/לצד כוחות מילואים שמתחלפים וכוחות התערבות מיוחדים שבכוננות מאילת.
מעבר חופשי
מעט הגדודים שמגנים על שטח כה עצום מפוצלים לשני פיקודים מרחביים שונים ובהתאם לשתי אוגדות – תחת פיקוד הדרום ואוגדת אדום (80) שאחראית גם על גבול מצרים, ותחת פיקוד המרכז וחטיבת הבקעה.
לאורך שנים ניסו בצה"ל לתקן את המצב. שקלו למשל להכפיף את חטיבת הבקעה והעמקים לאוגדת איו"ש, אך יוזמות שונות אלו העלו חרס. היוזמה החדשה כוללת גם ניסיון שאחת החטיבות המרחביות החדשות תחת האוגדה המזרחית תתבסס על לוחמים חרדים שישרתו בקרבת הישיבות שלהם בבקעת הירדן או באזור ירושלים. התוכנית גם תיתן דגש להגנה מעובה על נכסים רגישים כמלונות ים המלח.
עלותה צפויה להיות גבוהה יותר מפרויקט המכשול שהוקם ב-220 הקילומטרים מול סיני בעשור הקודם ותוקצב בזמנו בכ-2.5 מיליארד שקלים, אך פחות, לפי הערכות ראשוניות בצבא, מפרויקט המכשול התת-קרקעי נגד המנהרות החודרות בגבול עם עזה, שעלה כ-4 מיליארד שקלים.
3 צפייה בגלריה
גבול ישראל ירדן. גדר נמוכה וחלודה מפרידה בין המדינות
(צילום: שגיב לוי, רבש"צ קיבוץ לוטן)
רעיון שיועלה כדי לא להכביד על תקציב הביטחון, שגם כך יגדל עקב המלחמה: לתקצב את התוכנית באופן חיצוני, על ידי הממשלה, כ"קופסה תקציבית", בדומה לאופן שבו תוקצב פרויקט המכשול התת-קרקעי בגבול עזה.
תחת המצב הקיים וההזנחה רבת השנים, הצליחו מבריחי נשק בחמש השנים האחרונות, מאז הסתיימה מלחמה האזרחים בסוריה ובעיראק ודאעש מוטט, להחדיר לאיו"ש אלפי אמצעי לחימה שונים, מאקדחים ועד למטעני חבלה ורובים מסוגים שונים, שלל מהמלחמה שהסתיימה. נתיבי ההברחה בערבה כללו בעיקר אנשים – פועלים מטורקיה, מירדן או מאפריקה שחיפשו עבודה בישראל כמהגרים לא חוקיים.
בשנת 2021 פיקוד המרכז השקיע מעט יותר כוחות ואימץ שיתוף פעולה עם המשטרה כדי לצמצם את תופעת ההברחות מהבקעה. ואכן, נרשמו מאז מאות סיכולי הברחות, של אלפי כלי נשק מסוגים שונים. "אך על כל סיכול שכזה יש לפחות שלוש-חמש הברחות שכן מצליחות, ואנחנו לא יודעים עליהן", העריך גורם ביטחוני.
הגב של טהרן
בשנה האחרונה, בחסות הקשב הישראלי ללחימה בעזה, התפתחה מגמה מדאיגה: על צירי ההברחות הללו מירדן לישראל השתלטו יותר ויותר גורמים השייכים לכוח קודס האיראני, במטרה לחמש את ארגוני הטרור הפלסטיניים ביהודה ושומרון באמצעי לחימה שונים ולערער בה את הסדר, גם נגד הרשות הפלסטינית.
נודע שגם בחודשים האחרונים בוצעו ניסיונות להבריח לאיו"ש חומרי נפץ תקניים. היקף הנזק והקטלניות שלהם עולה לאין שיעור מהחומרים הדו-שימושיים שהכילו מטעני החבלה הרבים שנפוצים בשנה האחרונה בגדה, ובחלקם כבר בוצע שימוש, כמו נגד כוחות צה"ל במבצעים בצפון השומרון, או בניסיונות פיגוע מכוניות התופת בגזרת עציון.
במערכת הביטחון מזהירים כי שימוש בחומר נפץ תקני במטענים אלו יהיה אלמנט שובר שוויון, לרעה, בתופעת מטעני החבלה המתרחבת באיו"ש. הידע בהכנת מטענים ביתיים, גם על בסיס דשן חקלאי שעדיין מועבר לפלסטינים בגדה באישור ישראל למטרה לשמה נועד, מגיע מאיראן ומוזרם למחבלים ביתר שאת לאיו"ש מאז 7 באוקטובר.
לתופעה המדאיגה ממזרח מצטרף רכיב נוסף וטרי שמעורר דאגה במערכת הביטחון: ארה"ב הודיעה בסוף השבוע האחרון, לפי דיווחים שנתפסים כאמינים באמריקה, שתוציא את כוחותיה הקרקעיים מעיראק עד סוף 2026, כלומר תוך כשנתיים בלבד. זאת בהתאם להסכם שאליו הגיעו בוושינגטון עם הממשלה בבגדד. המשמעות: ישראל וירדן יאבדו מרחב עמוק ומשמעותי באחיזה צבאית אמריקנית, החוצץ בין איראן לממלכה ההאשמית הצמודה לישראל.
במובן הזה, תוכל איראן לתגבר את מאמציה מקרוב יותר לערער את היציבות הלא חזקה בכל מקרה בארמון שבעמאן, וכפועל יוצר להדק את טבעת האש סביב ישראל, בתוכנית הסדורה של טהרן להוביל להשמדתה עד 2040. בצה"ל אומרים כי אם איראן תצליח, "זו בשורה נוראית גם לישראל, נאבד כך בת ברית ולאיראן יתאפשר להתקרב גם מהקרקע עד לפתחנו ממזרח".
"לפעול לפני השטפון האיראני"
ישראל התעלמה לאורך השנים מהברחות מהגרים בגבול, גם לאחר שהירדנים שדרגו את ההגנה בצד שלהם בעקבות הפיגוע הקשה שבו נרצחו שבע נערות בנהריים לפני כמעט 30 שנים. רוב ההברחות היו של מהגרי עבודה ומעט כלי נשק, אך לא כאלו שהם שוברי שוויון.
המהלך כעת נועד לייצר מהלך דומה לזה שביצע הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, כשהוציא את אוגדה 36 מרמת הגולן, כשזיהו בצה"ל בתחילת העשור הקודם את ניצני מלחמת האזרחים בסוריה שהגיעה עד לגבול ישראל. אז הוקמה האוגדה המרחבית החדשה 210, עם מומחיות לגזרת הגולן, באופן שהוכיח את עצמו בשנים שלאחר מכן, סייע להרחיק את איום דאעש מהגבול וכעת גם בהתמודדות עם נסיונות חיזבאללה להתבסס בגולן הסורי.
בגבול ירדן הבעיה דומה: החטיבה המרחבית בבקעה יצאה בעשור הקודם מאוגדה 162, שהפכה לאוגדת חוד מתמרנת של פיקוד הדרום. התוכנית היא להקים מפקדת אוגדה עם מרכז מודיעיני ייחודי ויעודי לירדן, וקודם מכשול חזק יותר בבקעה. "בערבה השטח פלאטה יותר, כך שהאחיזה שם יותר אפשרית בתרנים עם אמצעי תצפית וגילוי, מה גם שהשטפונות בערבה עלולים להקריס מכשול חדש, לכן לא צריך לבצר את כל הגבול בגדר חדשה ויקרה", ציין גורם בצה"ל, שבקיא בתוכנית החדשה. "עדיף שנעשה זאת עכשיו לפני שיגיע שיטפון איראני של נשק שובר שיוויון לאיו"ש, יש בשטח מספיק סימנים מעידים לכך".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.09.24
