יותר מכל, אוהבת אמריקה למצוא במועמד שלה את המראה הנשיאותי הקדוש, כזה המכבד את גודל האומה, ומציג את פניה היפות של המעצמה מול כל העולם. בעימות בפילדלפיה התמונה התחדדה: האריס התייצבה בביטחון מלא, בלי הפחד בעיניים מגודל המשימה. היא הייתה הנשיאה וטראמפ התנדנד וצעק כמו הדוד הזקן הנרגן, שמסרב להפנים שעתידו מאחוריו.
עוד לפני שהחלה לנעוץ בטראמפ בעדינות את ציפורניה, היא נתנה לצופים תחושה שמולה ניצב מועמד גדול ממדים כמו האגו שלו, זכר לעולם ישן, מחרף, מתבריין, מגדף ומשקר. גם הבלורית שהייתה פעם הסמל המסחרי שלו כבר לא התנוססה בגרנדיוזית. נראה היה כאילו הוא איבד לא רק את שערו המוזהב אלא גם את הכתר שהניח בבומבסטיות על ראשו.
היא לא הייתה צריכה לעשות הרבה כדי להוציאו מדעתו: היא שיגרה אליו מבטים ממוקדים שהייתה בהם תערובת של בוז ורחמים, ובכל רגע שינתה את המינון. היא לא נראתה מתאמצת - היא הרגה אותו ברכות. מטפורית, היא סירסה אותו. לפחות, כך היה בעימות הזה, מה שכמובן לא מבטיח לה את ניצחונה ביום הבוחר.
עוד לפני שהחלה לנעוץ בטראמפ בעדינות את ציפורניה, היא נתנה לצופים תחושה שמולה ניצב מועמד גדול ממדים כמו האגו שלו, זכר לעולם ישן, מחרף, מתבריין, מגדף ומשקר
לעיתים נראתה האריס כמי שמנופפת מולו בפיתיון והוא ממהר ליפול למלכודת. הוא סיפר שקרים על כך שמהגרים מהאיטי אוכלים את החתולים, הכלבים וחיות המחמד של האמריקנים ההגונים בשכונות של אוהיו. גם כשמנחי העימות הבהירו לו שאין כל דיווח המאשר את דבריו, הוא חזר על זה בטנטרום. זה בדיוק מה שהיא תכננה: להוציא ממנו את הדונלד.
השיא היה כאשר היא דיברה איתו על הגודל: היא סיפרה בזלזול מאופק שבאסיפות הבחירות שלו מתמעטים והולכים האנשים ורבים עוזבים לפני הסוף כי הוא משעמם אותם ומרגיז אותם. טראמפ רגיש מאוד לענייני הגודל (של הקהל). אחרי שהושבע לנשיא הוא הכין מצגת כדי להראות שבטקס ההשבעה שלו היו יותר אנשים מאשר בהשבעה של אובמה (עוד שקר). כאן הוא כבר קרס לתוך עצמו, וכל שנותר לה לעשות הוא להזכיר לצופים כי הוא בא עם שק של שקרים עבשים. הוא איבד את חוט המחשבה וכבר שכח מה רצה להגיד. זה בדיוק מה שהיא קיוותה שיקרה לו.
"לאישה יש הזכות המלאה על גופה"
נושא ההפלות הוא נושא המסעיר את אמריקה בכל מערכת בחירות, ובמיוחד מאז החלטת העליון לבטל את ההגנה החוקתית על הפלות ב-2022. האריס הייתה חדה וברורה: לאישה יש הזכות המלאה על גופה והיא זו שתחליט על ביצוע הפלה - לא הממשלה. טראמפ, נדחף לקיר והחל למלמל שכל מה שהדמוקרטים רוצים זה לבצע הפלות גם בחודש תשיעי, ואפילו להוציא להורג תינוקות שרק נולדו (שקר).
כשהאריס החלה במרוץ, המפלגה הדמוקרטית הייתה באקסטזה: היא נסקה בסקרים והביאה משבי שמחה לקמפיין. אלא שבימים האחרונים היא החלה לרדת, ובמפלגה החלו להפנים שכנראה הייתה זו רק פנטזיה נהדרת. החלו לפקפק ביכולתה להציג תוכניות כלכליות. אך בעימות היא נשמעה כמי שיודעת היטב על מה היא מדברת, הצליחה להפוך את הקערה על פיה (בינתיים) והחזירה לאגף הליברלי את הניחוחות המתוקים של האופוריה.
נתניהו מחכה לטראמפ. הוא מייחל לשובו. גם בגלל שהוא דומה לו, אם כי חכם בהרבה ממנו. שניהם ידעו לגנוב סוסים ביחד ויכולים לשחזר את ימי תהילתם המפוקפקת כי שניהם רוצים בדבר אחד: טיפוח האגו והישרדות
אם האריס תנצח, היא תהיה טובה לישראל. בעימות היא אמרה שצריך להביא להפסקת אש, לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים. היא הזכירה את טבח 7 באוקטובר וזוועותיו, הדגישה גם את הסבל בצד הפלסטיני והצהירה כי תפעל למען פתרון שתי המדינות, שהוא בעצם הפתרון היחיד שיאפשר לישראל לחיות בביטחון ולשים קץ למלחמות.
לעומת זאת, טראמפ, ביהירותו המסוכנת אמר שאם האריס תהיה הנשיאה, תוך שנתיים מדינת ישראל לא תהיה קיימת. מעבר לחוצפה שיש באמירה הזאת, היא גם מעידה על כך שטראמפ לא מאמין ביכולת קיומה של ישראל אם תוך שנתיים אפשר להעיף אותה מהמפה.
נתניהו מחכה לטראמפ. הוא מייחל לשובו. גם בגלל שהוא דומה לו, אם כי חכם בהרבה ממנו. שניהם ידעו לגנוב סוסים ביחד ויכולים לשחזר את ימי תהילתם המפוקפקת כי שניהם רוצים בדבר אחד: טיפוח האגו והישרדות.
העימות היטיב עם האריס. זה לא אומר שהיא תנצח - אבל היא הוכיחה בעימות הזה באופן הכי מוחץ ש"כן, היא יכולה".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.24