בעיתוי מצמרר, 7 באוקטובר 2024, צפוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, יצחק עמית, להפוך לנשיאו בפועל. האם ייכנס ללשכת נשיא בית המשפט העליון ויתיישב על כיסאו של ממלא המקום עוזי פוגלמן, שיפרוש יום קודם לכן לגמלאות? לא בטוח.
החוק היבש קובע שאם אין נשיא או מ"מ נשיא, השופט הוותיק ביותר בעליון ייכנס לתפקיד. אלא שהחוק לא חזה מצב שבו שר המשפטים יסרב למנות נשיא וייאלץ לפעול למינויו בצו בג"ץ. המחוקק גם לא העריך שתתעורר שאלה לגבי סמכויותיו של מי שטרם נבחר לנשיא העליון על ידי הוועדה לבחירת שופטים וגם לא הושבע על ידי נשיא המדינה.
בעליון טוענים כי לעמית נתונות מלוא הסמכויות ואילו השר לוין סבור כי מכיוון שלא נבחר ואפילו לא כיהן כממלא מקום, אין לו סמכויות של ממש. כך או כך, השר כבר הודיע כי אם יושבע עמית בבית נשיא המדינה, הוא לא ישתף עימו פעולה בניהול המערכת, מחאה על כך שכינוס הוועדה לבחירת שופטים נכפה עליו באמצעות "כידוני" בג"ץ.
פסיקת בג"ץ השבוע לא העמידה דברים על מכונם. המציאות המשפטית שנוצרה בעקבות הפסיקה תחולל משברים פרוצדורליים ומעשיים כאשר יחל עמית בכהונתו כנשיא בפועל. גורמים משפטיים מעריכים שיוגשו עתירות לבג"ץ בנוגע להיקף סמכויותיו של מי שלא נבחר כדין, ובג"ץ שוב ייקלע לשאלות פרשנות באשר לתפקוד נשיא העליון והיקף סמכויותיו, כאשר עמיתיו של עמית ייאלצו להכריע בהן.
כך, למשל, מומחה לבג"צים מפליג בתהיות: "בסוגיות חוקתיות רגישות נדרש הנשיא לקבוע הרכבים (רוב הרכבי העליון נקבעים באמצעות המחשב – ט"צ). האם כמי שלא נבחר בפרוצדורה רגילה רשאי עמית להכריע? כל דיון בשאלות אלה, שנראות לכאורה פרוצדורליות, שוחק עוד ועוד את אמון הציבור ואת ביטחונו ביסודות השיטה והתנהלותה".
לוין ימצה עד תום את הפצת הנרטיב שנכפה עליו לכנס את הוועדה בניגוד לתפיסותיו, בניגוד לחוק ובעיקר – "בניגוד לרצונם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית"
בניגוד לחלק מההערכות, לוין מתכוון לציית לצו בג"ץ. אבל הוא ימצה עד תום את הפצת הנרטיב שנכפה עליו לכנס את הוועדה בניגוד לתפיסותיו, בניגוד לחוק ובעיקר – "בניגוד לרצונם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט". לטענת לוין, "הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב', ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה. הוא חץ מורעל ומהווה פגיעה קשה בציפור נפשו של העליון – אמון הציבור".
***
בימים הקרובים יחל לוין להניע את כינוס הוועדה שתציג, לראשונה בתולדותיה, שני מועמדים לנשיאות העליון. מטעם השופטים ולשכת עורכי הדין יוצג יצחק עמית. השר ושותפיו הקואליציוניים - השרה שתיבחר במקום אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר – יציגו את מועמדותו של יוסף אלרון, התומך בביטול הסניוריטי. לוין צפוי להגיש עד סוף השבוע הקרוב את שמות המועמדים ולאחר מכן ימתין 45 יום לקבלת הסתייגויות הציבור. מדובר ב-45 ימי עבודה, להוציא את ימי חגי תשרי, וכבר אנחנו בסוף נובמבר. בהמשך יחל דיון בהסתייגויות במסגרת הוועדה לבחירת שופטים. ובכל הזמן הזה לא יהיה נשיא שנבחר על ידי הוועדה והושבע לתפקידו.
בחירתו הצפויה של עמית ברוב של שישה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים תיתן את האות לסדרת פעולות מחאה של השר. עוד קודם לכן, לוין אינו מתכונן לכבד בנוכחותו את טקס הפרישה החגיגי של מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן, שייערך ב-6 באוקטובר באולם ג' של העליון. כך גם באשר לטקס הרשמי של השבעת הנשיא החדש, לכשייבחר, במשכן הנשיא הרצוג. טקס ההשבעה הוא אירוע יוקרתי. בכירי הממשל והמשפט מגיעים אליו ולקוקטייל שלאחריו, והוא מועבר בשידור ישיר ועשוי לפתוח מהדורות חדשות. למרות זאת, שר המשפטים, באופן מתריס והפגנתי, מתכוון להיעדר ממנו כדי להעניק תוקף מהדהד למחאתו על בחירת עמית בניגוד לרצונו.
כאשר עמית יישב בקרוב כמחליף ולאחר מכן באורח רשמי על כס הנשיא, הוא יגלה שלוין מאפשר לו רק לנהל את הכיסאות והשולחנות במערכת השיפוט. ניהול משותף המוגדר בחוק לא יקרה
בכך לא תמו צרותיו של נשיא העליון המיועד. כאשר עמית יישב בקרוב כמחליף ולאחר מכן באורח רשמי על כס הנשיא, הוא יגלה שלוין מאפשר לו רק לנהל את הכיסאות והשולחנות במערכת השיפוט. ניהול משותף המוגדר בחוק לא יקרה. כשופט אחד מתוך 12, עמית ימשיך כמובן לקבל החלטות שיפוטיות. אבל כל החלטה ניהולית חשובה שיקבל תהיה שנויה במחלוקת.
זו תהיה הנקמה האולטימטיבית של לוין, שכבר החלה כאשר הפסיק ב-9 ביוני את פגישות העבודה השבועיות עם המ"מ פוגלמן בנושאים הנוגעים לניהול מערכת המשפט. במסגרת הסדרי הניהול מחליטים השניים בצוותא על מינוי יושבי ראש וחברים לוועדות סטטוטוריות שונות, הקמת ועדות איתור, מינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר, מינוי שופטים בכירים, מינוי שופטים לכהונה בפועל בבתי המשפט המחוזיים ועוד.
***
זה מה שצפוי למערכת המשפט, אלא אם תושג כעת פשרה בין השר לוין לבין מ"מ הנשיא פוגלמן, או אחרי 7 באוקטובר – בין לוין לבין השופט עמית. בהיעדר פגישות עבודה בין השר לוין לבין פוגלמן, מתווכים כמו מנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל, או עו"ד ציון אמיר, שייצג את השר לוין בבג"ץ מינוי הנשיא, מדלגים בין הצדדים עם הצעות פשרה, בינתיים ללא הועיל. מ"מ הנשיא פוגלמן פסל את שני מועמדיו של השר לוין, עו"ד אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, בנימוק כי שניהם "לא עומדים בסטנדרט המקצועי" ובעיקר - כיוון שהם כופרים בסמכויות העליון ובשיטת בחירת השופטים.
לדברי מקור משפטי רם דרג, "דווקא ערב פרישתו, ומתוך חרדה קיומית לעצמאות העליון, חושש פוגלמן יותר מכל מפריצת הסכר. הוא לא יעשה שקר בנפשו ויתפשר על מינוי אדם שאינו עומד באמות מידה של מקצועיות והצטיינות".
יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר, מזוהה לחלוטין עם עמדת השופטים. הנתק בין בכר ללוין משפיע לא רק על הוועדה לבחירת שופטים. בתקופה האחרונה מקדם לוין שורת חוקים חברתיים שבמשך שנים לשכת עורכי הדין התנגדה להם נחרצות, משום שהם פוגעים בהכנסות של חבריה. במשך שנים נמנעו שרי המשפטים מלקדם את החוקים הללו לנוכח יחסי העבודה שלהם עם הלשכה. מדובר למשל בתיקון לחוק ההוצאה לפועל שאושר השבוע, וקבע הגבלה על שכר הטרחה שעורכי הדין יכולים לגבות עבור תיקי הוצאה לפועל. או התיקון לחוק התובענות הייצוגיות שאושר בקריאה ראשונה ומאפשר לטפל בעושק של בעלי העסקים הקטנים. עוד חוק שנמצא בקנה, ולוין מתכוון לקדם, הוא הוצאת תביעות השיבוב בין חברות הביטוח (תביעה המוגשת מטעם חברת הביטוח נגד מי שאחראי לנזק של מבוטח שלה) למסלול של הסדרה ישירה ביניהן מחוץ לכותלי בית המשפט. המהלך ייתר דיון בכ-50 אלף תיקים בשנה ויסייע רבות לצמצום העומס בבתי המשפט, אך פירושו מבחינת עורכי דין רבים - אובדן הכנסה ניכר.
נשיא המדינה הרצוג מעורב במשבר על אש קטנה. כמי שנכווה כשעמל על גיבוש מתווה פשרה בהקשר של המהפכה המשפטית שיזם לוין ב-2023, הוא יודע שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם ואין עם מי לדבר
נשיא המדינה הרצוג מעורב במשבר על אש קטנה. בינתיים, רק בניסיון להביא את הצדדים לשבת זה עם זה. כמי שנכווה כשעמל על גיבוש מתווה פשרה בהקשר של המהפכה המשפטית שיזם לוין ב-2023, הוא יודע שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם ואין עם מי לדבר. הרצוג מקווה שעם שקיעת אבק הזמניות עקב אילוץ השר לכנס את הוועדה, הצדדים יירדו מהעץ ויתגמשו. בכנס לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר הוא קרא בטון נואש, "לא להגיע למצב שבו ישאלו ויתהו ההיסטוריונים בעוד שנות דור - איך הם לא ראו את האסון הקרב ובא?! על מה ביזבזו את הזמן והאנרגיות?! איך הם צעדו היישר לתוך התהום הפעורה לנגד עיניהם ופירקו מדינה?! אני אומר לכל המעורבים בוועדה - די, שבו, דברו, הוציאו עשן לבן".
ההערכה היא שמיד לאחר החגים ייעשה מאמץ נוסף להגיע לפשרה. הפעם עמית עצמו יהיה בתמונה. אמנם, במהלך 2022 כיהן עמית כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת, גוף פוליטי עתיר לחצים המורכב מעסקני מפלגות, וצבר שם ניסיון בעבודה מול הדרג הפוליטי. אך בניגוד לפוגלמן, ראש מחלקת הבג"צים בעברו (וגם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית), שעבד שנים רבות בצמוד לשרי הממשלה, עמית צמח בשוחות השיפוט, דבר שעלול להיות לו לרועץ.
***
באחרונה הקצין השר לוין את גישתו והציע מתווה סביר למדי בקשר לבחירת שופטי העליון, אך בלתי ניתן לעיכול בכל הנוגע לבחירת נשיא העליון. על פי ההצעה הוא יבחר שני שופטים בהסכמת שופטי העליון - אחד מהם יהיה ד"ר ביטון או ד"ר בקשי, השני שופט מחוזי, ועוד שופט/ת "ליברלי/ת" על פי העדפת השופטים. לצורך כך הוא הסכים לקדם לעליון את השופטת המחוזית דנה כהן-לקח, עוזרתה המשפטית בעבר של הנשיאה בדימוס דורית ביניש. מה שאינו ניתן לעיכול מבחינת השופטים הוא הסכמה לבחירת אלרון כנשיא עד לפרישתו לגמלאות בעוד שנה. בחוגים המשפטיים יש המעריכים שמדובר רק בהצעה טקטית שמטרתה להעלות את מפלס האיום והפאניקה בעליון כדי לשוב למתווה לוין הישן: בחירת עמית כנשיא, בחירת שני שופטים שמרנים (אחד מהם יהיה בקשי או ביטון), שופט/ת שמרנ/ית מקרב שופטי המחוזי ושופט/ת ליברלי/ת על ידי שופטי העליון. בקואליציה טוענים שלוין התפשר אפילו על זהות המועמד השני שלו, שיבוא מכס השיפוט. מדובר בשופטת המחוזית בנצרת יפעת שטרית-חדד.
בית המשפט העליון מצוי בשעתו הקשה ביותר. אלמלא החטופים והמלחמה המדממת, משבר העליון - המסמל יותר מכל את משבר הדמוקרטיה הישראלית - היה ניצב במרכז תשומת הלב הציבורית. ועדיין, מישהו חייב לעשות מעשה ולהוריד מהעץ את הצדדים המתבצרים בצדקתם הטוטאלית. בסוף יש כאן ציבור המשווע לשירות ולמימוש זכויותיו.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.09.24
